יום הרופא הוא יום החג של הרופאות והרופאים שעובדים מסביב לשעון. ואולם, דווקא ביום הזה ולקראת הדיונים על הסכם השכר החדש, חשוב לרופאים מכמה מהתחומים המבוקשים ביותר להשמיע את מצוקתם ולדרוש שיפור בשכרם. הם אומרים שברכות מרגשות וארוחות חגיגיות לא ישנו את מצבם העגום, ומזהירים מפני קריסה אם לא יושג תקצוב ראוי.
קראו עוד:
הרופאים המרדימים: התמריצים לא עזרו מול המחסור
בישראל יש כ־1,500 רופאים מרדימים. בעבר, עבודתם התרכזה בעיקר בחדרי הניתוח, אלא שלאורך השנים ועם התקדמות הטכנולוגיה, הם מצאו עצמם עוסקים במגוון תחומים נוספים. לדברי ד"ר שי פיין, יו"ר איגוד הרופאים המרדימים, נוצרה מצוקה קיצונית בכוח האדם, בפרט בפריפריה. לאורך השנים הבינה המדינה כי המקצוע נמצא בסכנה ממשית, ומשרד הבריאות הציע תמריצים כדי למשוך רופאים מרדימים לפריפריה.
"המערכת הציבורית הולכת ונעשית עמוסה יותר מיום ליום", אומר פיין, "חדרי הניתוח בבתי החולים הציבוריים עובדים בשעות הבוקר בלבד. כדי לעבוד בשעות הערב הם צריכים עוד כוח אדם, שאין. בכל העולם רופאים מרדימים הם המשתכרים הגבוהים ביותר. פה בארץ זה לא קיים. רק משוגעים לדבר בוחרים במקצוע הזה. צריך ליצור תמריץ כדי שאנשים יוכלו להשתכר כראוי".
הרופאים הנוירולוגים: 300 תקנים חסרים, השכר נותר נמוך במיוחד
הנוירולוגים אמונים על הטיפול בכל המחלות הקשורות למוח ובהן פרקינסון, שבץ ומחלות אחרות ששכיחותן מתרחבת משמעותית בעשור האחרון. מספרם בארץ עומד על כ־400 בלבד, יחס של 3.8 רופאים לכל 100 אלף תושבים, לעומת 8.3 לכל 100 אלף באירופה. 30% מהמומחים עברו את גיל הפרישה, ו־40% נוספים בני 55 ומעלה. משרד הבריאות הודה בדוח מיוחד שחובר בנושא, כי חסרים כיום לא פחות מ־300 נוירולוגים במערכת הבריאות, והמספר הזה צפוי לזנק בעשור הקרוב.
"להיות נוירולוג צעיר זה מאתגר ומרתק אך גם מתסכל", אומר פרופ' דוד טנה, יו"ר איגוד הנוירולוגים, "העומס והלחץ הפיזי מבחינת הדרישה לעבודה עצומים". לדבריו, "אנחנו במקצוע מהנדרשים ביותר, אבל מכל מיני סיבות היסטוריות משתכרים הרבה פחות מעמיתינו במערכת. זה גורם למתמחים להגיד לחבריהם שהתנאים על הפנים ושיבחרו מקצוע אחר. את הדבר הזה צריך להגיד גם ביום הרופא. יש כאן עיוותים היסטוריים שנדרש לתקנם".
רופאי בריאות הציבור: האנשים שניהלו את המגפה בסכנת הכחדה
ללא הפנסיונרים, בישראל יש כ־70 רופאי בריאות הציבור בלבד. הרופאים שהיו אחראים לניהול משבר הקורונה, ובהם גם שמות כמו ד"ר שרון אלרעי פרייס, פרופ' סיגל סדצקי ופרופ' איתמר גרוטו – מתמודדים עם מצוקה קיצונית והזנחה שלעיתים נראית כמו מדיניות של ייבוש מכוון.
"המצב חמור מאוד", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון, "קצב ההצטרפות נמוך מקצב הפרישה. ברוב העולם, ובטח במדינות ה־OECD, רופאי בריאות הציבור מובילים את המערכת ברפורמות בנושאים כמו מוכנות למצבי חירום, מחקר של אוכלוסיות ובחינת מדיניות משרד הבריאות. באיטליה מצטרפים כל שנה 400 רופאים חדשים למערכת, ובישראל שניים עד שלושה. יש פה מערכת מפוארת ואנחנו פשוט זן הולך ונכחד".
