סרטן הערמונית הוא המחלה הממאירה ביותר בעולם המערבי בקרב הגברים. על פי דוח שפורסם בכתב העת היוקרתי Lancet לאחרונה, צפויה הכפלה של שכיחות המחלה עד 2040. הדוח מנבא עלייה באבחון מ-1.4 מיליון מקרים חדשים של מחלה זו בעולם בשנת 2020 ותמותה של כ-375 אלף גברים ממחלה זו באותה שנה, לצפי של 2.9 מיליון מקרים חדשים שיאובחנו בעולם בשנת 2040 ותמותה של כ-700 אלף גברים ממחלה זו. מכיוון ששינוי אורחות חיים ומדיניות בריאות אינן יכולות להתמודד עם עלייה זו לבדן, ממליץ הדוח לממשלות להיערך עם אסטרטגיות לאומיות להתמודדות. צפו בריאיון עם ד"ר איתי שטרנברג, מנהל היחידה לאורולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי העמק:
משדר אולפן 18.04 - צפי להכפלת מקרי סרטן הערמונית ועלייה משמעותית בתמותה ראיון עם ד"ר איתי שטרנברג וד"ר עבד אל רחמאן סעדי
(צילום: ליאור שרון)
בשני העשורים האחרונים חלו התקדמויות טכנולוגיות בתחומי האבחון והטיפול במחלה זו הכוללות שימוש בתהודה מגנטית (MRI) לאבחון מדויק, בדיקות גנומיות המשפרות את הבנת הרמת הסיכון של המחלה והתאמת הטיפול בצורה נכונה יותר למטופל, טכנולוגיה רובוטית לשיפור הטיפול הניתוחי תוך שיפור התוצאות האונקולוגיות והתפקודיות, מכשירי קרינה מתקדמים לשיפור הטיפול הקרינתי תוך שיפור היעילות והורדת הסיכון לתופעות לוואי, אפשרויות טיפול ממוקד בהנחיית דימות המצמצמות את תופעות הלוואי של הטיפול ועוד.
קפיצות המדרגה הטכנולוגיות האלה עומדות מול ההמלצות של האיגודים האורולוגיים והאונקולוגיים הבינלאומיים השונים לצמצום אבחון סרטן הערמונית. בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה שמדובר במחלה אשר במקרים רבים אין כלל צורך לטפל בה מכיוון שהסכנה במחלה נמוך והטיפול גורם לתופעות לוואי. מאידך, ישנם מטופלים רבים אשר אבחון מוקדם וטיפול נכון יימנע סבל ויחסוך למערכת הבריאות עלויות טיפול הכרוכות במחלה מתקדמת וגרורתית.
פערי אבחון בין מדינות
קבוצת החוקרים שהכינו את הדוח חילקו את המחקר לארבעה תחומי עניין עיקריים – אפידמיולוגיה ומגמות בשכיחות המחלה, מסלולי אבחון, טיפול לאחר אבחנה והתמודדות עם מחלה מתקדמת. הדוח מבחין בין מדינות עם רמת הכנסה גבוהה (High income countries) לבין מדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית (Low income and medium income countries). החוקרים מפרטים מספר המלצות לשיפור האבחון של סרטן הערמונית והטיפול במחלה זו לצורך הורדת התמותה תוך הימנעות מטיפול יתר במקרים בהם הסיכון בטיפול גדול מהתועלת שלו.
ד"ר איתי שטרנברג: "כמו שנשים מתחילות ללכת לרופא הנשים שלהן באופן קבוע כבר בגיל צעיר, ככה גברים צריכים ללכת באופן קבוע לאורולוג. אני מציע לגברים בני 40 לגשת לאורולוג, לשמוע ממנו מה הבדיקות שמומלץ או לא מומלץ לעשות ומשם להמשיך את המעקב"
לפי הדוח, החוקרים זיהו פערים באבחון סרטן הערמונית גם במדינות עם הכנסה גבוהה וגם במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה. בעוד שבמדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה (בעיקר מדינות באפריקה, הודו ודרום אמריקה) ההמלצה היא לשפר נגישות של גברים לבדיקות סקר ואבחון מוקדם של סרטן ערמונית לנוכח אבחון מאוחר של מרבית המקרים במדינות אלו כיום, ההמלצה במדינות מתקדמות (שבהן כלולה ישראל) היא שימוש מושכל בבדיקות הסקר תוך שימוש בדימות מתקדמת (MRI) ובדיקות אחרות לשיפור בחירת הגברים שבהם מומלץ להתקדם לביופסיה וביצוע הביופסיה באופן מדויק יותר.
ד"ר איתי שטרנברגצילום: דוברות בית החולים העמקכיום, בישראל גברים רבים עדיין מופנים לביופסיה "עיוורת" על סמך עליית PSA בלבד וללא בדיקות נוספות לפני ההחלטה וללא שימוש בהנחיית דימות לשיפור האבחון. השימוש בבדיקות נוספות לפני ההחלטה על הצורך בביופסיה ושימוש בתהודה מגנטית להנחיית הביופסיה מצמצמות את אבחון היתר ואת טיפול היתר בסרטן הערמונית.
שימוש בבינה מלאכותית לניתוח נתונים
פאנל החוקרים זיהה את התיק הרפואי האלקטרוני והשימוש בטלפונים חכמים כהזדמנויות לשיפור האבחון תוך שימוש בבינה מלאכותית שתנתח את הנתונים בתיקים הרפואיים ותנצל את הטלפונים החכמים להעברת המלצות לגברים בסיכון מוגבר. הדוח ממליץ לשפר את הנגישות לטלפונים חכמים במדינות עם רמת הכנסה נמוכה יותר, ובמדינות עם הכנסה גבוהה, בהם הנגישות לטלפונים חכמים נפוצה מאוד, עידוד השימוש באפליקציות המקדמות בריאות תוך מתן שליטה רבה יותר לאוכלוסייה על הבריאות.
הדוח ממליץ למדינות לפרסם קווים מנחים מקומיים לאבחון וטיפול בסרטן הערמונית המותאמים ליכולות הכלכליות, רפואיות וטכנולוגיות של כל מדינה. התאמת הקווים המנחים ליכולות המקומיות תשפר את הנגשת השירותים לחלק נרחב יותר של האוכלוסייה, ובכך תשפר את האבחון והטיפול ותצמצם את שכיחות מחלה מתקדמת ומחלה גרורתית, מצבים אשר פוגעים באיכות החיים של המטופלים, מקצרים את חיי המטופלים וכרוכים בעלות גבוהה למערכת הבריאות.
החוקרים מציינים שבעוד שגברים ממוצא אפריקאי סובלים מסיכון כפול לאבחון סרטן ערמונית בהשוואה לגברים ממוצא אירופאי, ובעוד שמרבית הגברים הנמצאים בסיכון לתמותה מסרטן הערמונית מאובחנים באפריקה והודו, הרוב המכריע של המחקרים המבוצעים במחלה זו מבוצעים באירופה ובצפון אמריקה על אוכלוסייה של גברים לבנים. החוקרים מדגישים את ההבדלים הגנטיים והאפידמיולוגיים בקבוצות אתניות שונות וממליצים לעודד מחקרים הכוללים קבוצות אתניות שונות ומגוונות כדי לאפשר הבנה של הבדלים בין קבוצות שונות והתאמת ההנחיות לאוכלוסיות שונות.
בסיכומו של הדוח מעודדים חברי הפאנל ממשלות ונותני שירותי רפואה להשקיע משאבים בשילוב מיידי של כלים אשר מוכחים כיעילים באבחון ושיפור הטיפול בגברים עם סרטן הערמונית כדי לצמצם את התוצאות הבלתי רצויות של מחלה זו.
בישראל, מדינה מתקדמת הנכללת בקבוצת המדינות עם הכנסה גבוהה, ניתן לשפר את האבחון של סרטן הערמונית, תוך צמצום אבחון היתר וטיפול היתר, בעזרת שימוש בכלים מתקדמים כדוגמת MRI ובדיקות דם מתקדמות, כלים הנמצאים וזמינים לכל האוכלוסייה. למרות זמינות כלים אלה הם עדיין לא בשימוש נרחב מספיק. כמו כן, במדינה בה התיקים הרפואיים של כל אזרחיה הם אלקטרוניים, ניתן להשתמש בכלים של בינה מלאכותית לניתוח הנתונים הקיימים ושיפור יכולת האבחון המוקדם. שימוש בכלים אלו צריך להיעשות תוך תשומת לב לשמירה על פרטיות המטופלים, אך אסור שהקנאות לשמירה על סודיות רפואית תמנע התקדמות ביכולות האבחון והטיפול ומניעת סבל.
מעקב שגרתי החל מגיל 45
בריאיון ל-ynet התייחס ד"ר שטרנברג לצורך במעקב קבוע: ההנחיות מדברות על סביבות גיל 50, אבל יש עדויות שכדאי להתחיל אפילו מוקדם יותר, בגיל 45 אצל אנשים שאין להם רקע גנטי ואפילו בגיל 40 לאנשים שיש להם רקע גנטי. לכן ההמלצה היא להתחיל בדיקות סקר בעקר סביב גיל 45, ולקראת גיל 75-70 להפסיק אותן.
בסיכומו של דבר, כמו שנשים מתחילות ללכת לרופא הנשים שלהן באופן קבוע כבר בגיל צעיר, ככה גברים צריכים ללכת באופן קבוע לאורולוג. אני מציע לגברים בני 40 לגשת לאורולוג, לשמוע ממנו מה הבדיקות שמומלץ או לא מומלץ לעשות ומשם להמשיך את המעקב.
ד"ר עבד אל רחמן סעדיד"ר עבד אל רחמן סעדי, רופא משפחה שאובחן בעצמו בסרטן סיפר ל-ynet על האבחון והטיפול: "עברתי בדיקת PSA שעלייה במדדים שלה, יכולה להצביע על קיומו של סרטן הערמונית, ואכן עשיתי אותה פעמיים והמדדים היו גבוהים וכך התחלתי בתהליך של בירור ומעקב. לא הרגשתי כלום. הכול היה תקין, ולכן זה מזל גדול שעשיתי את הבדיקה הזו, ואכן זה היה שלב התחלתי. אבל אחרי שנתיים בהן הייתי במעקב הוחלט על ניתוח שעברתי אותו בהצלחה. בכל מקרה, המעקב הקבוע והמודעות הם חשובים ביותר".
הכותב הוא מנהל היחידה לאורולוגיה אונקולוגית, מרכז רפואי העמק של קבוצת כללית
