פציעות הדף מהוות אתגר רפואי מורכב, המחייב הכנה מוקדמת ותגובה מהירה ומקצועית, אלא שעד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל לפני כ-11 חודשים, לא התגבש המידע הקליני שנצבר למחקר ולפרוטוקול רפואי סדור. במרכז הרפואי איכילוב הרימו את הכפפה: מחקר שנערך בהובלת האקדמיה לרפואה דחופה ומערך הטראומה בבית החולים, שפורסם לאחרונה בכתב העת INJURY מסכם את הניסיון בטיפול הראשוני בחדר הטראומה בנפגעי פציעות הדף בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה.
המחקר מציע פרוטוקול אבחנתי וטיפולי ראשוני, המתבסס על ניסיונם של הרופאים במהלך חודשי הלחימה, המאפשר טיפול מיטבי שבהרבה מן המקרים יכול גם להציל חיים. פרוטוקול זה, כך מקווים צוות הרופאים, יוכל לשמש כמודל טיפולי באירועי טרור ומלחמות ברחבי העולם בסוג זה של פציעות, שהפכו בשנים האחרונות לשכיחות יותר במתארי מלחמה וטרור.
ממסקנות המחקר עולה כי פציעות הדף הן בעלות שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים במיוחד. מסיבה זו, ישנה חשיבות רבה בהבנה מעמיקה יותר של פציעות אלו, כדי לספק טיפול נכון, מהיר ויעיל. פציעות הדף נפוצות לא רק בשדה הקרב, אלא גם בעורף האזרחי, כאשר אזרחים וביניהם גם ילדים, נפגעים. מכאן שהמוכנות להעניק טיפול לפציעות אלו היא קריטית.
"מאז פרוץ המלחמה ראינו הרבה פגיעות הדף", מספרת ד"ר נטע כהן, מנהלת האקדמיה לרפואה דחופה ושירות טראומה ילדים באיכילוב וממובילות המחקר, "פציעות הדף הן לא חדשות: ראינו אותן בעבר בפיגועים ובמלחמות, אך לא בכאלה היקפים, ולכן אין עליהן מספיק מידע. ראינו שהפציעות האלו ייחודיות ומורכבות - ולכן החלטנו לתאר ולחקור אותן כדי להסיק איך ניתן לטפל בהן בצורה מיטבית.
ד"ר נטע כהןצילום: ג'ני ירושלמי – דוברות איכילוב"החשיבות במחקר מבחינתנו היא להתכונן לבאות מבחינת התרחישים האפשריים, גם של המשך פגיעות הדף בכל מתאר: גם צבאי, אך גם בעורף האזרחי: פגיעות של טילים ורקטות הן פגיעות שהכי חוששים מהן, מצפון לדרום. אנחנו בית חולים שמטפל בהרבה אזרחים, כך שמסקנות המחקר יעזרו לנו להתכונן לקראת תרחישי קיצון נוספים".
המחקר בדק 208 פצועים שהגיעו למרכז הרפואי תל אביב החל מ-7 באוקטובר. מתוך כלל הנפגעים, 109 סבלו מפציעות הדף, כאשר 88% מהם היו חיילים ו-12% היו אזרחים. הממצאים הצביעו על כך שכ-44% מהנפגעים סבלו מטראומה חמורה ורב-מערכתית שהצריכה פעולות אקוטיות ומצילות חיים על ידי צוותים רפואיים שונים עם קליטתם בחדר הטראומה.
ד"ר אייל חשביה: "האוכלוסייה הזו מאוד מיוחדת, מדובר במלחמה הראשונה בתולדות המדינה ויותר מזה – אחת הראשונות בתולדות עימותים צבאיים בעולם שהפצועים מגיעים משדה הקרב. תוך רבע שעה הם כבר על המסוק ותוך רבע שעה המסוק אצלנו. זו שעת הזהב בטיפול בטראומה, וכך יש לנו המון במה להתערב ולהשפיע"
אחד ההישגים המרכזיים של המחקר הוא פיתוח 'אלגוריתם טיפולי' המיועד לתת קווים מנחים בטיפול הראשוני בפצוע הדף בחדר הטראומה. האלגוריתם מבוסס על הספרות המקצועית הקיימת, בשילוב הניסיון הקליני שנצבר בבית החולים במהלך המלחמה, ומטרתו לסייע לצוותים הרפואיים בניהול מקרים מורכבים של פציעות הדף, ולאפשר טיפול ראשוני מהיר ומדויק יותר.
"מ-7 באוקטובר ועד היום קיבלנו מעל 200 מסוקי בלאק הוק למנחת שלנו שהובילו מעל 250 לוחמים שהגיעו היישר משדה הקרב", אומר ד"ר אייל חשביה, מנהל מערך הטראומה במרכז הרפואי תל אביב. "האוכלוסייה הזו מאוד מיוחדת, מדובר למעשה במלחמה הראשונה בתולדות המדינה ויותר מזה – אחת הראשונות בתולדות עימותים צבאיים בעולם שהפצועים מגיעים משדה הקרב. תוך רבע שעה הם כבר על המסוק, ותוך רבע שעה מהעלייה למסוק הוא כבר נוחת אצלנו".
ד"ר אייל חשביהצילום: ליאור צור – דוברות איכילובלדבריו, הפינוי הזריז תרם ליכולת של הצוות הרפואי להעריך נכונה כיצד להעניק את הטיפול המיטבי לפצועים וליצירתו של פרוטוקול הטיפול הייחודי. "זו שעת הזהב בטיפול בטראומה, הפציעה מאוד טרייה, וכך יש לנו המון במה להתערב ולהשפיע בשעה הזו. קיבלנו מגוון של פצועים מכל מיני סוגים – פצועי ירי, רימונים, מרגמות.
"במסגרת המחקר בחרנו להתמקד בנפח העיקרי של הפציעות, בהן פציעות הדף, אותן שלפנו מתוך 250 הלוחמים הפצועים, ובדקנו איך הצלחנו לנהל אותן. לקח לנו תקופה קצרה של שבועיים-שלושה לקבל זרם של פציעות כאלה ולהבין שאנחנו חייבים להכין צוות מיוחד שמורכב ממומחים בתחומם, שיכולים לטפל במגוון הפציעות העלולות להיגרם כתוצאה מפגיעות הדף. הצוות הזה מכיל קבוצה של רופאים שהמתינו לחיילים בחדר הטראומה שהוכן מבעוד מועד".
איך זה עובד בפועל?
ד"ר חשביה: "ברגע שקיבלנו התראה על הגעת מסוק עליתי למנחת וירדתי עם הפצועים. משם סיווגנו אותם בהתאם לדרגת החומרה והמורכבות של הפציעה. לרוב הגיעו שלושה פצועים במסוק – אחד קשה מאוד, אחד בינוני-קשה ואחד בינוני-קל. בנינו שלושה צוותים כאשר הצוות שאמור לקבל את הפצוע הקשה מכיל צוות של רופאים בכירים ממגוון תחומים. כך למעשה ידענו איך להתמודד ולאבחן ולתת פתרונות עוד בשלב המיון. תורת הניהול של פצוע בחדר הטראומה היא תורה כללית. יש המון סוגים בהתאם למנגנון סוגי הפציעה. ידענו לבנות גרסה מיוחדת שתתאים לפצועי ההדף ותענה לצרכים המיוחדים האלה".
הוא מוסיף: "הבנו שחלק גדול מפציעות ההדף שקיבלנו היו פציעות שבהן חלק גדול מהנזקים הגופניים יכולים להתפספס ולכן מה שפיתחנו זה כלי דיאגנוסטי שמאפשר לנו להבין מהר עם מה אנחנו מתמודדים ולבנות את הצוות המטפל כבר לצד מיטת הפצוע, מהרגע שהוא נחת. התגובה המהירה יחד עם ההבנה במה לטפל קודם ובמה לטפל אחר כך הם דברים שמצילים חיים. התרגום שלהם של זה פשוט הצלת חיים. חד-משמעית".
המחקר החדש מספק תובנות חשובות שיכולות לשמש כבסיס לטיפול יעיל בנפגעים בכל מתאר. המסקנות הנובעות ממנו מדגישות את הצורך בהמשך לימוד והבנה של הפציעות הללו, כדי להבטיח שהצוותים הרפואיים יהיו מוכנים לכל תרחיש.
"שמחנו לראות במאמר שפורסם שהשיטה שפיתחנו נשאה פרי ותוצאות", מוסיפה ד"ר כהן, "בסופו של דבר מצאנו שהדבר הכי יעיל באמת הוא אלגוריתם קליני שרשום על דף אחד שכל חדר טראומה יכול לתלות על הקיר או להטמיע במחשב ולהשתמש בו במקרה הצורך – גם כדי להכין את החדר לקליטה של פצועים וגם כשפצועים מגיעים ומתחילים לטפל בהם. בעוד במאמר הכתוב יש הרבה חומר רקע מדעי ואנאליזות, האלגוריתם מספק כלי הרבה יותר פרקטי, ובדיוק לשם מטרה זו הוא פותח".
ד"ר כהן מקווה שהממצאים החדשים יסייעו גם למתן טיפול טוב יותר בבתי חולים נוספים ברחבי הארץ, ואף במקומות אחרים בעולם. "המטרה שלנו היא להיות מוכנים גם במישור הצבאי וגם במישור האזרחי לכל תרחיש עתידי. זהו גם איום עולמי: בכל העולם אירועי טרור נמצאים בעלייה, זה לא דבר ייחודי רק לישראל. אנחנו מקווים שהתוצאות שלנו יועילו בשיפור הזיהוי והטיפול בכל מתאר של פגיעות הדף בארץ ובעולם".
