מה משותף לכדורסלן מצטיין, לתלמידה למופת, ליזמית מבריקה ולאדם שהצליח להשיל עשרות קילוגרמים ממשקלו? היכולת שלהם להמשיך בעשייה שלהם, גם כשהם מתמודדים עם רגעים לא קלים. כוח ההתמדה הוא הכוח שמניע את העולם, ועוזר לרבים לחוות הצלחה מהי.
התמדה היא הכוח לשמור על יציבות לאורך זמן, גם ברגעים סטטיים ופחות מרגשים. כלומר, זו האפשרות של כל אדם לחיות את העשייה שלו עד הסוף, וללמוד שקדנות ועקביות מהי. איך מתחילים? מהסוף. כששמים את המטרה ואת החזון מול העיניים, ומבינים שגם העבודות הכי שחורות, גם הדברים שהכי מורכב לנו לעשות, הם חלק בלתי נפרד מההגשמה שלנו. כמו שאמר תומס אדיסון: "רבים מהכישלונות בחיים היו לאנשים שלא הבינו עד הם כמה היו קרובים להצלחה כאשר ויתרו".
אלמנט ההתחלה
בכל פעם שאתם מתחילים משהו חדש בחיים אתם זוכים ל"זמן חסד", זריקת אנרגיה של התלהבות ותשוקה שתעזור לכם לצלוח את השלבים הראשונים בתהליך. הכל מרגיש אוטופי וזורם מעצמו. אבל כשתקופת החסד הראשונית מסתיימת, אז כוח ההתמדה שלנו עומד למבחן. הדוגמה הכי טובה היא בקשר זוגי - בתקופת ההתאהבות הראשונית אנחנו נהנים מגל של הורמונים ששוטף את המוח שלנו באושר עילאי. הגבר שנמצא מולנו נראה כמו אביר החלומות, האישה שנמצאת מולנו נראית כמו נסיכה. הטבע כולו מתגייס להעניק לנו דלק ומוטיבציה לייצר בסיס ומחויבות להמשך.
תקופת הראשוניות המלהיבה חולפת בסופו של דבר, ואיתה מגיעים רגעים בנאליים, אפילו משעממים, שגורמים לנו לפקפק בכל התחושות שהיו שם לפני. הספק מתעורר, ואיתו הרצון לברוח, אבל רק ברגע שבוחרים באהבה, זוכים ליהנות מהפירות המתוקים שמגיעים עם ההתמדה. לא סתם אמר הרב שלמה קרליבך: "בחר את אהבתך ואהוב את בחירתך". שם, בהתמדה ובצלילה לרגשות העמוקים אפשר לגלות את האוצרות האמיתיים שאנחנו יכולים לקבל במערכת היחסים שלנו.
ממשיכים קדימה
בעוד רוב העולם נוטה לוותר ככל שמעמיקים, מה שהופך מצליחנים לכאלה זו העובדה שהם ממשיכים להתמיד בדרכם. לתפישתי אכזבה זו "תצפית טרם זמנה". כלומר, אם תמשיכי עוד קצת ועוד קצת, התצפית שלך תהיה, בסופו של דבר, שונה. חשוב לי לציין שזה לא דבר מובן מאליו, וההתמדה נוגדת את האוטומט האנושי לשמוט ולוותר.
אני מאמינה שהתמדה היא תכונה של מצליחנים. אנשים שמצליחים לקום כמו גדולים, לנער את האבק, ולהמשיך קדימה גם אם לא בא להם, או כשהתשוקה פחות בוערת. התמדה זה להמשיך גם כשמשעמם לנו, גם כשנראה לנו שהמאמצים שלנו לא נושאים פרי. ההתמדה היא המפתח בכל תחום בחיינו החל ממערכות היחסים שלנו, הקריירה שלנו והחיים עצמם. עלינו להמשיך קדימה כמו גדולים, כשכתר מונח על ראשנו.
לפתוח את ארגז הכלים
ארגז הכלים להצלחה עשיר בכמה וכמה כלים, אבל הכלי הכי משמעותי נמצא בהתמדה שלנו. כשאנחנו פועלים מתוך משמעות ועם כוונה גבוהה אנחנו יכולים להגיע גבוה יותר, ולחוות יותר הצלחות. לזכור שאנחנו רצים מרתון ולא ריצת ספרינט, שהדרך הארוכה היא לפעמים המשתלמת ביותר, ושגם אם נפלנו - הכול בסדר - אפשר לקום ולהמשיך כאילו דבר לא קרה.
מעבר לזה, את השיעור הכי גדול בהתמדה נוכל ללמוד דווקא מהבמבוק. אם נסתכל על תהליך הצמיחה של הבמבוק נחשוב שהוא גדל בין לילה, אבל לוקח לו לפחות חמש שנים להתכונן לרגע הצמיחה שלו. להצמיח רשת מסועפת של שורשים חזקים ובריאים שישמרו עליו לעוד שנים ארוכות. בדיוק כך עובדת גם ההצלחה.
2 צפייה בגלריה
"במשך שנים ארוכות נלחמנו בתקרות זכוכית, אך ההתמדה עשתה את שלה". פריידי ואלימור
(צילום: עוז מועלם)
הדוגמה הכי טובה שאני יכולה לתת היא מהבית, ומכל התהליך שאני חווה ממש עכשיו במרחב מודעות. התקופה האחרונה היא ממש תור הזהב למטאיזם. אנחנו מתקבלות בכל מקום בזרועות פתוחות. לרבות בתי חולים, משרד החינוך וגורמים נוספים בארץ ובחו"ל המבקשים להכניס את השיטה בין שורותיהם. זה לא קרה ברגע, הלכנו עקב בצד אגודל, ובצעדים קטנים זכינו להגיע אל ההצלחה הגדולה. במשך שנים ארוכות נלחמנו בתקרות זכוכית, אך ההתמדה עשתה את שלה, וכמו מים שבסוף שוחקים גם את האבן היציבה ביותר, פתאום זה קורה.
איך מפתחים את יכולת ההתמדה?
התודעה שלנו הוא שריר, ומיטב החוקרים הוכיחו את האלסטיות שלה, ואת יכולתה הגמישה ללמוד ולהסתגל באמצעות אימון ופיתוח. גם כשאנחנו מתחילים לראות ניצנים של הצלחה אנחנו לא מפסיקים להתקדם קדימה. טועמים את פירות ההצלחה, אבל בו בזמן ממשיכים בדרך לחיים שהם גן עדן עלי האדמות.
פריידי מרגלית – מייסדת שיטת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות. להיכרות עם השיטה וארגז הכלים לעבודת תודעה עצמית לחצו כאן
