דיווח על גבר מקנטקי בארה"ב שהוכרז בטעות כמת ואיבריו כמעט נקצרו מעורר דאגה ובעיקר חשש מפני ביטול רישום תורמים פוטנציאליים. האירוע התרחש ב-2021 ופורסם לפני כחודש בלבד. פרטי המקרה עדיין נחקרים, אבל הניתוח לקצירת האיברים נמנע והאיש עדיין בחיים.
אנתוני הובר (33), תושב קנטקי, ארה"ב, איבד שני אחים כתוצאה משימוש בסמים. לאחר שגם אימו נפטרה הוא החל לסבול מחרדה, דיכאון ופוסט-טראומה, עד שלבסוף החל להשתמש בסמים בעצמו. ב-25 באוקטובר 2021, הובר נטל מנת יתר ונמצא "מת". צוותי חירום ביצעו בו החייאה ופינו אותו לבית החולים בקנטקי. בבדיקות הדמיה גילו שהוא סובל מפגיעת מוח, אך לא ניתן היה לקבוע את עוצמתה עקב בצקת.
התעורר על שולחן הניתוחים ושוחרר לביתו. אנתוני הובר
למחרת, הצוות הרפואי שטיפל בהובר קבע שהוא לא מגיב לגירויים, וכעבור יומיים המשפחה הסכימה להפסקת תמיכת חיים (ניתוק מהמכשירים). הובר היה רשום כתורם איברים, והמשפחה הסכימה לכבד את רצונו. כארבעה ימים לאחר שאושפז, הובר הוכנס לניתוח קצירת איברים. לאחר כשעתיים, קיבלה המשפחה הודעה מהצוות הרפואי כי הובר התעורר על שולחן הניתוחים.
הובר נותר לאשפוז בבית החולים למשך כמה שבועות לאחר מכן, ולאחר שמצבו השתפר שוחרר לביתו. אחותו, דונה רורר, טיפלה בו והשקיעה זמן רב בשיקומו. הוא הצליח לחזור לתפקוד מסוים, ואף הגיע לחתונתה של אחותו במאי אשתקד. אחותו דונה סיפרה: "הוא אמר לי שיש לו רגשות אשמה על כך שלא תרמם איברים".
"תרומת איברים מבוססת על אמון הציבור"
מאז פרסום המקרה, הרשימות לתרומת איברים בארצות הברית ובצרפת נפגעות. "ירידה בתרומות עלולה לעלות בחיים של אנשים שממתינים להשתלה", אומר פרופ' יונתן כהן, יועץ רפואי למרכז הלאומי להשתלות, מומחה לטיפול נמרץ. "תרומת איברים מתבססת על אמון הציבור".
בארצות הברית, הרופאים המטפלים הם שיכולים לקבוע מוות מוחי או נשימתי — החוק מונע מכל אחד המעורב בתרומת איברים או בהשתלה להיות חלק מהמנגנון. ההאשמות שעולות ממקרה זה מעלות שאלות על האופן שבו הרופאים קיבלו - ועדיין מקבלים - החלטות קריטיות מסוג זה.
הסוכנות הפדרלית שמסדירה את מערכת ההשתלות בארצות הברית חוקרת את המקרה, והיועץ המשפטי של קנטקי אמר שהוא "בוחן את העובדות כדי לקבוע את התגובה המתאימה". עמותת הארגונים לתיאום תרומת איברים (OPOs) ועמותות תרומות איברים אחרות קוראות לפרסם את הממצאים במהירות ומבקשות מהציבור להימנע משיפוט עד אז. לדבריהן, כל סטייה מהסטנדרטים הקפדניים של התעשייה תהיה "בלתי מתקבלת על הדעת".
ארגון Donate Life America מצא ש-170 אנשים הסירו את שמם בממוצע ביום מרשימת התרומות הלאומית בשבוע שלאחר הכיסוי התקשורתי של ההאשמות – פי 10 מהשבוע המקביל לפני שנה.
פרופ' יונתן כהןבניגוד למערכת התרומות ההתנדבותית בארצות הברית, החוק הצרפתי מניח שכל האזרחים והתושבים בצרפת יהיו תורמי איברים ורקמות לאחר המוות, אלא אם הם בוחרים במפורש שלא להשתתף. לאחר שהדיווחים מקנטקי הגיעו לצרפת, מספר האנשים שהצטרפו לרשימת הסירוב לתרומת איברים במדינה זינק מכ-100 אנשים ביום ל-1,000 ביום
"עלולות להיות לכך השלכות קטסטרופליות", אומר פרופ' יונתן כהן, "אם אין תורמים, אנשים רבים יישארו ללא איברים וכתוצאה מכך עלולים למות. מה שקורה עכשיו בצרפת הוא מקרה חמור מאוד. גם במצב רגיל, אנשים מתים מפני שרשימות ההמתנה לאיברים ארוכות מאוד, אז לחשוב שעכשיו זמן ההמתנה עלול להתארך, זו בעיה חמורה ביותר".
תהליך קביעת המוות: מה אם משהו משתבש?
רופאים יכולים לקבוע שני סוגים של מוות. הראשון הוא מוות לבבי או נשימתי, המתרחש כאשר הלב מפסיק לפעום והנשימה נפסקת. השני הוא מוות מוחי, שמוכרז כאשר המוח כולו מפסיק לפעול באופן קבוע, בדרך כלל לאחר פציעה טראומטית משמעותית או שבץ. מכונות הנשמה ומכשירים נוספים שומרים על הלב פועם במהלך בדיקות מיוחדות לצורך כך.
רוב תרומות האיברים מגיעות מתורמים שהוכרזו כמתים מוחית, ורק כאחוז ממקרי המוות מתרחשים באופן שמאפשר לאדם להפוך לתורם איברים. רק לאחר הכרזת המוות הסופית, הסוכנות לתרומת איברים מקבלת על עצמה את האחריות על המנוח, מחפשת תורמים פוטנציאליים ומארגנת ניתוחי הוצאת איברים — בזמן שנשות ואנשי הצוות בבית החולים שבו האדם מת, ממשיכים בטיפול כדי לוודא שהאיברים במצב תקין עד לרגע האיסוף.
סוכנות התרומות והכירורגים המגיעים כדי להוציא איברים מחויבים לבדוק את הרשומות לגבי האופן שבו נקבע המוות. כל אדם – עובדי בית החולים, צוות הסוכנות לתרומות או כירורגים – שמבחין באות מעורר דאגה אמור להתריע על כך מיד.
בחדרי הניתוח עוצרים את התהליך באופן מיידי אם מישהו הבחין ברמז לבעיה, וכל הנוגעים בדבר נקראים לבדוק שוב אם האדם באמת מת. מקרים שבהם ההכרזה המקורית הייתה שגויה הם נדירים מאוד, מסכימים המומחים, ולרוב לא צצות בעיות כמו המקרה מקנטקי. בארצות הברית ובמדינות רבות נוספות יש הבדל ניכר בבדיקות שבתי חולים שונים מבצעים כדי לקבוע אם מישהו מת מוחית, ואם הוא תורם איברים פוטנציאלי.
פרופ' יונתן כהן: "בארץ תהליך קביעת המוות הוא מאוד מוגדר. רופאים שנמצאים בוועדה מחויבים למלא טופס ובו שלבים רבים המפרטים מה בדיוק הם צריכים לבדוק ולראות במטופל, ורק לאחר מכן להחליט אם הסימנים הקליניים תואמים לחוסר תפקוד של המוח, כלומר מוות מוחי"
ומה לגבי התהליך בארץ?
פרופ' כהן מדגיש: "תהליך קביעת המוות המוחי בארץ הוא ייחודי ושונה לגמרי מהתהליך בארצות הברית. כל רופא בארץ שהוא חלק מוועדה לקביעת המוות עבר קורס ייחודי ובחינה, שרק בסופם הוא מוסמך להיות חבר בוועדה לקביעת המוות. בארץ זה מאוד מוגבל, לא כל רופא יכול להיות מוסמך לזה, בשונה מארצות הברית".
הוא מוסיף שבארץ תהליך קביעת המוות הוא מאוד מוגדר. רופאים שנמצאים בוועדה מחויבים למלא טופס ובו שלבים רבים המפרטים מה בדיוק הם צריכים לבדוק ולראות במטופל, ורק לאחר מכן להחליט אם הסימנים הקליניים תואמים לחוסר תפקוד של המוח, כלומר מוות מוחי.
בנוסף, כך מסביר פרופ' כהן, יש חובה בארץ לבצע בדיקה מכשירנית. "זה אמור לוודא חד-משמעית חוסר זרימה של חמצן למוח. בארצות הברית, למשל, זה לא חובה. בארץ זה חוק. כמו כן, יש ועדת הסמכה. כל מקרה של קביעת מוות חייב לעבור לוועדה, שם יושבים מומחים מתחומים שונים שעוברים על כל הטפסים על מנת לוודא שהכול נעשה כהלכה".
"בישראל מנסים להיות שקופים"
חלק מהמומחים בארצות הברית טוענים כי קריטריונים מחמירים יותר יכולים להבטיח לציבור שבתי החולים מבצעים בדיקות מעמיקות לפני שקובעים שמישהו מת, ואולי זה מה שיגרום לאנשים להפסיק לקרוע את כרטיסי תרומת האיברים שלהם.
"הדרך הטובה ביותר לקבל את אמון הציבור בחזרה היא שהציבור יידע שכל התהליך הזה נעשה בהתאם לפרוטוקול קפדני ובטוח", אומר פרופ' כהן. "חייבים להיות שקופים עם הציבור לגבי דברים מהסוג הזה".
הוא מציין שבארץ המשפחה מעורבת בתהליך קביעת המוות. "המשפחה יכולה לקבל את דוח הוועדה לקביעת המוות, להסתכל, לקבל חוות דעת שנייה מרופא נוסף לגבי הקביעה. בארץ מנסים להיות כמה שיותר שקופים לאורך כל התהליך".
ולבסוף נזכיר שבישראל יש רשימת המתנה ארוכה לניתוחי השתלה. במהלך חודשי המלחמה עשו משפחות רבות מעשה אצילי ותרמו את איברי יקיריהם. האחרונה שעשתה זאת היא משפחתו של רס"ר (במיל') ידידיה בלוך ז"ל בן 31 ממבוא חורון, שנפטר מפצעיו בעקבות קרב קשה עם מחבלים. לחתימה דיגיטלית על כרטיס אדי.
