עלייה מדאיגה במקרי קדחת דנגי נרשמת בכמה מדינות ברחבי העולם. במדינת המחוז מניפור שבהודו דווח על 72 מקרים חדשים ביום אחד. מתחילת השנה דווח שם על 1,360 חולים שנדבקו וארבעה מקרי מוות. בעיר רוואלפינדי שבפקיסטן נדבקו השנה 2,740 בני אדם, מהם 116 בשבוע אחד. 11 מתו. בקליפורניה דווח בחודש שעבר על ארבעה נדבקים בנגיף בשטח ארצות הברית.
הנגיף מועבר על-ידי עקיצת יתושות מסוג אדס מצרי (Aedes Aegypti) הפכה לאתגר בריאותי משמעותי בשנים האחרונות.
המקרה הראשון של מוות מדנגי במניפור שבהודו נרשם ב-8 בספטמבר, כאשר גבר בן 54 מת בבית החולים. שאר המקרים הקטלניים נרשמו באזור מערב אימפאל, עיר הבירה של מדינת מניפור, מה שמצביע על התפשטות המגפה באזורים עירוניים צפופים. משרד הבריאות במדינה הדגיש את הצורך במאבק במגפה, ושר הבריאות קרא לציבור לשתף פעולה במניעת התפשטות המחלות.
בקליפורניה שבארצות הברית דווחו בחודש שעבר ארבעה מקרים של דנגי, כאשר שניים מהם בלוס אנג'לס. ד"ר מונטו דיוויס, הממונה על הבריאות במחוז לוס אנג'לס, ציין כי מדובר בהתפרצות לא רגילה באזורים אלו. הוא ציין כי יש לנקוט בצעדים מונעים כמו ריסוס נגד יתושים וסילוק מקורות מים עומדים.
"דנגי היא מחלה מוכרת אבל בשנים האחרונות יש עלייה מאוד משמעותית", אומרת ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק, כללית. "לא רק במזרח אלא גם באפריקה ובדרום אמריקה, למשל באגרטינה ובברזיל, שם היו אלפי מקרים כולל מקרי מוות. בארגנטינה מתכוננים כרגע לקיץ, יודעים שיהיו מקרי הידבקות ונערכים אליהם".
היא מסבירה: "המחלה היא ויראלית ועוברת באמצעות עקיצת יתושים, ב-80% מהמקרים היא לא קשה, ולפעמים היא יכולה להיות קשה עם דימומים ומקרי מוות. המחלה מסוכנת יותר במקרים של הידבקות חוזרת - פעם שנייה או שלישית, וזה קורה לרוב לתושבים שגרים באזור ההתפשטות של המחלה".
ד"ר ביביאנה חזןצילום: דוברות המרכז הרפואי העמקשתי חזיתות בסודן
התפרצות הדנגי ניכרת גם בסודן, שסובלת ממכת כולרה קשה. עד כה דווח שם על 21,806 מקרים של כולרה ו-1,329 מקרים של דנגי. מתוך מקרי הדנגי נרשמו עד כה ארבעה מקרי מוות. משרד הבריאות הסודני דיווח על התפרצות כולרה שהשפיעה על 11 מחוזות במדינה.
ד"ר מוחמד מוסא, ראש שירותי הבריאות של מחוז קסלה, הסביר כי תנאי הסביבה הקשים נגרמים מגשמים כבדים ומעבר אוכלוסיות ממחוזות אחרים, דבר שמוביל לעלייה במקרי המחלות. בנוסף, הרופאים בסודן מתריעים על עלייה חדה במקרי הדנגי שמתקבלים בכל יום בבתי החולים, ומבקשים תמיכה מצד ארגונים מקומיים ובינלאומיים.
מהי קדחת דנגי?
קדחת דנגי היא מחלה ויראלית המועברת על ידי יתושי אדס מצרי. המחלה גורמת לרוב לתסמינים קלים, אך יכולה להחמיר ולגרום לתסמינים כמו חום גבוה, כאבי ראש קשים, כאבים בשרירים ובמפרקים, בחילות והקאות, וכאבים מאחורי העיניים. במקרים חמורים, המחלה יכולה להוביל לדנגי קשה, אשר מסוכן מאוד ויכול לגרום לתמותה.
הקדחת נגרמת על ידי אחד מתוך ארבעה סוגים של וירוס הדנגי. אנשים שנדבקים בווירוס יכולים להיות חסינים לסוג אחד בלבד, ובמקרה של הידבקות חוזרת, יש סיכון להתפתחות דנגי קשה.
הגורמים להתפרצות
העלייה במקרי דנגי וכולרה נגרמת מגורמים שונים, כולל שינויי אקלים, תנאים סביבתיים קשים וגידול באוכלוסיות המפונות ממדינות אחרות בעקבות סכסוכים. מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר תאודרוס אדהנום גברה-יסוס, ציין כי "הפצת דנגי ומחלות אחרות המועברות על ידי יתושים היא מגמה מדאיגה מאוד". הוא הדגיש את הצורך בתגובה מתואמת ובמימון מסיבי כדי להתמודד עם האתגרים הבריאותיים העולים.
החודש השיק ארגון הבריאות העולמי את "תוכנית ההכנה, המוכנות והתגובה האסטרטגית הגלובלית" (SPRP) כדי להתמודד עם עליית מקרי הדנגי. התוכנית שואפת להפחית את נטל המחלה, הסבל והתמותה על ידי פיתוח תגובה עולמית מתואמת. במסגרת התוכנית, תינתן עדיפות לפעולות כמו פיקוח על מחלות, שליטה על יתושים, והגברת המעורבות של הקהילה במאבק נגד המחלות.
התוכנית קוראת לכל הגורמים המעורבים, כולל ממשלות, ספקי שירותי בריאות וקהילות, לשתף פעולה במאבק נגד הדנגי. ד"ר תאודרוס הדגיש כי "לכל אחד יש תפקיד במאבק נגד דנגי, ממניעת הידבקות ועד לסיוע במתן טיפול רפואי בזמן".
כדי להילחם בהצלחה בדנגי, יש צורך בשיפור אמצעי הבריאות הציבורית וביצוע פעולות מונעות. יש להעלות את המודעות למניעת המחלות ולבצע ריסוס נגד יתושים באזורים מועדים, כמו גם לסלק ולנקות מקורות מים עומדים המהווים כר פורה להתרבות היתושים.
בנוסף, יש להשקיע במחקר ובפיתוח חיסונים ותרופות, כמו גם לחנך את הציבור בנוגע לתסמינים של דנגי ואמצעי המניעה הקיימים. מדינות רבות מתמודדות עם אתגרים בריאותיים נוספים, כגון מלריה ומחלות זיהומיות אחרות, ולכן יש לשלב את המאבק בדנגי במגוון רחב של פעולות בריאותיות.
"יש להקפיד על מניעה מעקיצות בכל דרך אפשרית", אומרת ד"ר חזן. "ולהימרח לעתים קרובות. יש גם חיסון שהתועלת שלו היא בעיקר למי שמתגוררים באזור שבו ידוע על התפשטות הדנגי, או למטיילים, בעיקר אלה שנוסעים לתקופה ארוכה ושחלו במחלה בעבר. החשש הגדול הוא לחלות במחלה בפעם השנייה או השלישית".
חיסון נגד דנגי קיים גם בארץ במרפאות מטיילים, והוא מיועד קודם כל לאלה שחלו בעבר וגם לאלה שנוסעים לתקופה ארוכה לאזורים שבהם המחלה התפרצה. "מקבלים שתי מנות של חיסון שמכילות וירוס חי מוחלש", מסבירה ד"ר חזן. "אסור לאנשים עם מערכת חיסונית חלשה לקבל את החיסון. לאנשים בריאים מגיל 4 ועד גיל 60 אין בעיה. חשוב להדגיש שיש פער של שלושה חודשים בין שני החיסונים, לכן צריך להתכונן לזה מראש".
ברמה המערכתית, אומרת ד"ר חזן, המדינות הרלוונטיות צריכות להקפיד על הדברת יתושים, צמצום אזורי המחייה של היתושים וכמובן מתן החיסון, שלדבריה נחשב לחדש ויקר, ואין לדעת אם הוא ייכנס למדינות העולם השלישי כחיסון שגרתי.
