מצבם הנפשי של יותר ממיליון ישראלים החמיר בשל משבר הקורונה. כך עולה מסקר חדש ומקיף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמתפרסם היום (א'). מהסקר, שמתבסס על תשובות נשאלים ושאינו מבוסס על מידע רפואי, עולה כי בשנה שעברה העריכו 54 אחוזים את מצבם הנפשי כטוב מאוד, 34 אחוזים קבעו שהוא טוב ו-12 אחוזים דיווחו כי הוא אינו טוב או בכלל לא טוב.
הסקר בחן לא רק את המצב הנפשי אלא גם את השינוי במצב הבריאות בעקבות המגפה. על פי הנתונים, 17 אחוזים דיווחו כי מצבם הבריאותי החמיר בעקבות משבר הקורונה, נתון שמשקף את מצבם של כ-976 אלף איש. 14 אחוזים מהגברים ו-20 אחוזים מהנשים דיווחו על כך. מנתוני הלמ"ס עולה כי שיעור ההחמרה במצב הבריאותי עולה עם הגיל: 14% מבני 44-20, 18% מבני 64-45.
קראו עוד:
משבר הקורונה הביא כאמור להחמרה קשה במצב הנפשי של הציבור, כפי שמשתקף היטב מהסקר שבו שהשתתפו כ-6,500 בני 20 ומעלה המייצגים כ-5.8 מיליון בני אדם. לא פחות מ-19 אחוזים המשקפים מצבם של 1.13 מיליון בני אדם – דיווחו כי מצבם הנפשי הוחמר לאחר משבר הקורונה. הנתון היה משמעותי בקרב נשים לעומת גברים ובקרב ערבים לעומת יהודים. כך למשל, 22 אחוזים מהנשים דיווחו כי מצבן הנפשי הוחמר לעומת 17 אחוזים מהגברים, ו-44 אחוזים מהערבים דיווחו על כך לעומת 15 אחוזים בלבד מהיהודים. קרוב לחמישה אחוזים דיווחו כי לפחות אחד מבני ביתם פנה לקבלת סיוע נפשי.
נתונים אחרים שפורסמו בעבר ובחנו את השלכות משבר הקורונה, מצאו שנרשמה עלייה חדה גם בהפרעות האכילה בקרב בני ובנות נוער, כמו גם ירידה בכישורי הלמידה של התלמידים, לצד השפעות והשלכות נוספות. כך למשל, כפי שפורסם ב-ynet, בעוד בשנת 2019 אושפזו במחלקה להפרעות אכילה בשיבא 64 בני אדם, בשנת 2021 עד חודש מרץ בלבד זינק מספרם ל-124.
3 צפייה בגלריה
"אנחנו מזהים עדיין תסמינים נפשיים בולטים של החמרת תסמיני דיכאון וחרדות". פוסט קורונה
(צילום: Shutterstock)
"מערכת הבריאות לא ערוכה לטפל באופן מיטבי בנפגעי הקורונה"
במערכת הבריאות מכירים היטב את המציאות החדשה והקשה שנוצרה בגלל משבר הקורונה. לדברי יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש ד"ר צבי פישל, "בתחילת מגפת הקורונה הערכנו כי 20 אחוזים מהאוכלוסייה יחוו מצוקה נפשית ויזדקקו לסיוע. הנזק הנפשי נגרם בחלקו מפגיעת הנגיף עצמו וברובו מההשלכות החברתיות בעקבות המגפה והטיפול בה. מערכת בריאות הנפש במשאביה הנוכחיים איננה מסוגלת לטפל באופן מיטבי בנפגעי הקורונה, ובוודאי תתקשה לטפל במצוקות נפשיות עקב המצב החברתי הנוכחי".
ד"ר צבי פישלצילום: טל שחרמנהל האגף לבריאות הנפש במרכז הרפואי הרצוג, פרופ' פנחס דנון, מוסיף: "הנתונים מאשרים את מה שאנו מכירים מהשטח: קפיצה גדולה בשנים 2021 ו-2022 בפגיעה הנפשית באוכלוסייה, כשבעיקר נפגעו שתי אוכלוסיות קצה: מצד אחד - ילדים בני נוער ומתבגרים, ומצד שני מבוגרים, בעיקר בגיל השלישי.
"קשישים, שהוטלו עליהם מגבלות ממושכות של בידוד ותנועה, הסתגרו בבית. הם פחות מיומנים מהצעירים בטכנולוגיות, לרבות מגבלות בשימוש ברשתות החברתיות ובטכנולוגית הזום. קשישים רבים התקשו לקיים קשרים חברתיים וחשו בדידות, אך בשל מגבלות היציאה מהבית, לא טיפלו בתסמיני הדיכאון והחרדה, ועד היום, סובלים מההשלכות של הקורונה בצד הנפשי".
לדבריו, עוד תופעה בולטת מהקורונה היא הזינוק בהתמכרויות: לסמים, לאלכוהול, וגם לשימוש בטכנולוגיות שונות, למשל התמכרויות לקניות ברשת. "הנתונים הם דרמטיים. אם טרום הקורונה, אושפזו אצלנו באגף לבריאות הנפש במרכז הרפואי הרצוג, כ- 20% מטופלים, עקב מצבים פסיכוטיים - לאחר שימוש בחומרים ממכרים, אז כיום, בעקבות הקורונה, תמהיל המאושפזים השתנה מן הקצה אל הקצה. כ-60% מהמאושפזים, לרוב גברים צעירים, הגיעו אלינו לאגף בריאות הנפש לאשפוז בכפייה במצבים פסיכוטיים מסוכנים להם ולסביבה, תחת השפעות סמים ו/או אלכוהול.
"עוד תופעה בולטת מאוד בשטח היא תסמיני הפוסט קורונה. אצל חלק מהאוכלוסייה שחלתה בקורונה, בחתך כל הגילאים, אנחנו מזהים עדיין תסמינים נפשיים בולטים של החמרת תסמיני דיכאון וחרדות, על רקע שיבושי שינה ופגיעה קוגנטיבית במיומנויות היומיום".
