פארסת הבדיקות הביתיות לקורונה: פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, צייצה הבוקר (א') בחשבון הטוויטר שלה: "אכן, הבעיות בשימוש בבדיקות האנטיגן הן שתיים: 1. המתווה, בדיקה בודדת לא מספקת. 2. אופן הבדיקה רק מהאף, כנראה מפספס באומיקרון. צריך להכניס את המטוש ללוע ומשם לאף ורק אז הרגישות תעלה".
עוד על בדיקות לקורונה
"בדיקת אנטיגן יעילה כשניתן לראות כמה בדיקות עוקבות"
גם פרופ' גליה רהב, מנהלת מחלות זיהומיות שיבא תומכת בדברים של פרופ' ואומרת: "למדנו שהאומיקרון נמצא הרבה בלוע לא רק באף, ופעמים רבות הדוגמים עושים את הבדיקות רק באף. יש על זה נתונים מחו"ל שמצביעים על כך, שהרגישות כשעושים משני האתרים, גבוהה בצורה משמעותית מאשר אם עושים רק מהלוע".
פרופ' גליה רהב: "אני חושבת שהמדינה חייבת לסבסד את הבדיקות הביתיות. הייתי עושה PCR בזמן אפס, אם מתגלה שאני ליד חולה מאומת, וגם אז אין טעם לעשות אם הייתי לידו לפני שעה, צריך לעשות למחרת. בדרך כלל זה מתגלה רק אחרי יומיים, שלושה"
היא מוסיפה ואומרת, "כל הרעיון של האנטיגן לא קיים רק כבדיקה בודדת, אלא כבדיקות עוקבות. אין משמעות לבדיקה אחת. רק כשעושים בדיקות חוזרות, מצליחים לראות את הדינמיקה". לדבריה, הצורה האופטימלית לעשות בדיקה ביתית כל יום, עד שזה נהיה חיובי ואז כבר אין צורך. "ההמלצה שלי לעשות PCR כבדיקה ראשונה. אני חושבת שהצמצום של ה- PCR היה אולי מוגזם. אני חושבת שבדיקה אחת של PCR לבן אדם היא מספקת ואם הבדיקה שלילית אנחנו ממשיכים עם האנטיגן".
"אני חושבת שהמדינה חייבת לסבסד את הבדיקות האלו. הייתי עושה PCR בזמן אפס, אם מתגלה שאני ליד חולה מאומת, וגם אז אין טעם לעשות אם הייתי לידו לפני שעה, צריך לעשות למחרת. בדרך כלל זה מתגלה רק אחרי יומיים, שלושה. ואז אחרי שלושה ימים ואחרי חמישה ימים לעשות שוב אנטיגן, זה מה שממליצים".
ד"ר טל ברוש, מומחה למחלות זיהומיות ממשרד הבריאות אומר, שיש עדויות מחו"ל שדגימה מהפה מוסיפה לרגישות של הבדיקות. ד"ר ברוש, חבר בצט"מ טוען כי למרות שמשרד הבריאות לא הוציא עדיין המלצה ברורה, גם הוא עובר לדגום מהפה ומהאף. "לפעמים יש ציוצים ומחקרים קטנים שמתפרסמים מבלי שנסתכל עליהם לעומק, אז אני לא לגמרי בטוח בהמלצה אבל אני לא רואה נזק בזה. יש דיונים על זה במשרד הבריאות".
3 צפייה בגלריה
ד"ר טל ברוש. "למרות שאין עדיין המלצה כזו, אני עובר לדגום מהפה והאף"
(צילום: באדיבות אסותא אשדוד)
גם ד"ר שמעון אדלשטיין, מנהל היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי זיו, אומר כי כדאי לבדוק עם המטוש משני המקומות כדי להגביר את הסיכויים להימצאות הנגיף אבל לא רק זו הבעיה. לדבריו, בבית החולים זיו בוצע מחקר שהעלה כי בדיקות הקורונה, PCR או בדיקות מהירות, צריכות להיעשות בדרך פולשנית יותר ממה שהן מתבצעות כיום. "אם אנחנו בשיא המחלה יהיו יותר חלקיקים, ואם אנחנו בתחילת המחלה או בסופה יהיו פחות, אבל יש דינמיקה בכמות החלקיקים.
3 צפייה בגלריה
ד"ר שמעון אדלשטיין. "כדי שהבדיקה תהיה יעילה יותר, היא צריכה להיות פולשנית יותר"
(צילום: המרכז הרפואי זיו)
"כך למשל לאנשים שאין להם תסמינים, בדיקה שטחית לא תגלה כלל את הנגיף ואז מדובר בסכנה. בשביל לאתר אנשים כאלה צריך לעשות בדיקה פולשנית ואגרסיבית מה שלא עושים במרבית המקומות. זה נכון לגבי כל בדיקה, גם PCR וגם אנטיגן. הסיכוי לפספס את המחלה הולך ועולה דרמטית. המסר צריך להיות לכל הציבור, שבכל הבדיקות גם הביתיות וגם באתרי הבדיקות, אם אתם חווים בדיקות שטחיות צריך לעצור את הבודק/ת ולבקש בדיקה פולשנית וחודרנית יותר גם בלוע וגם באף. הבדיקה צריכה להיות לא נעימה כדי שתהיה יעילה".
