ריאיון עם מפתח חיסון פרופ' ליאור זנגי
(צילום: אלכס בורטמן)
עדיין מודאגים מהחיסון נגד הקורונה? תקשיבו לדברי הרופא שהיה אחד ממפתחי הטכנולוגיה שעליה החיסון מתבסס. זוהי טכנולוגיית mRNA, ששונה מזו שעליה התבססו חיסונים נגד מחלות אחרות. אחד מחלוציה הוא האימונולוג הישראלי פרופ' ליאור זנגי, יליד ירושלים שעובד כיום בבית החולים הר סיני בניו יורק. היום (ג') הוא התראיין לאולפן ynet והביע ביטחון מוחלט בטכנולוגיה החדשה ובחיסונים.
קראו עוד:
"אחרי כמעט שנתיים של חיסונים נגד קורונה לבני אדם ניתן לראות שאין תופעות לוואי ארוכות טווח", הוא קובע. "מערכת החיסון עובדת כמו מתג שמדליק ומכבה את האור בבית: או שהיא עובדת, או שלא. וכשהיא עובדת, מרגישים את זה. כרגע יש לנו המון אינפורמציה לגבי הפעילות של החיסון, שמעידה שהוא יעיל ומאוד בטוח. אני חיסנתי את ילדיי, ואני ממליץ לכל אחד שרוצה להישמר מהמחלה המאוד לא נעימה הזאת, להתחסן. חיסוני ה-mRNA הם הקאדילק של החיסונים: הם מאוד יעילים, מאוד בטוחים. ישראל הרוויחה שיש לה חיסונים מעולים כאלו".
1 צפייה בגלריה
מחסנים ילדים בירושלים. "החיסון מאפשר לילד להרגיש שהוא כמו כולם, ולא צריך להיכנס לבידוד של שבועות", אומר פרופ' זנגי
(צילום: EPA)
לשאלה אם הוא סבור שהכרחי לחסן את הילדים לנוכח העובדה שרובם מקבלים את הקורונה בצורה קלה יחסית, השיב פרופ' זנגי: "אני מסכים שאין יתרון אדיר בחיסון ילדים בהשוואה לחיסון מבוגרים. בחיסון ילדים יש יתרון, אבל הוא הרבה יותר קטן. אבל צריך להסתכל גם על העניין החברתי. ילד מחוסן בניו יורק מקבל בבית הספר יחס שונה מילד לא מחוסן. בשאלון שעליו הוא צריך לענות, הוא לא נשאל אם היה לו מגע עם חולה. לחיסון יש יתרון פסיכולוגי שמאפשר לילד להרגיש שהוא כמו כולם, ולא צריך להיכנס לבידוד של שבועות.
"דרום אפריקה היא דוגמה נהדרת למה קורה כשלא מתחסנים: התחלואה לא יורדת, ונוצרים וריאנטים חדשים. צריך להבין שאנחנו נגיע למצב שבו הקורונה תהיה דומה לשפעת: יהיה לך חיסון לשפעת וחיסון לקורונה, וזה משהו שיהיה איתנו במשך שנים רבות. כשאתה מבין שזה הכיוון, אתה צריך לדאוג לזה גם ברמה המערכתית של בתי החולים: כפי שהרופאים שם יודעים יש להם מספר מיטות שהם משאירים בחורף לחולי שפעת, הם יקצו מספר מיטות לחולי קורונה.
"אנחנו נצטרך לחיות לצד הקורונה, ואנחנו עושים את זה בצורה טובה. אני יכול להעיד על ניו יורק שהיא לאט-לאט חוזרת לחיים: הולכים להצגות ולמסעדות, ברודוויי נפתח. אנחנו חיים לצד המגפה".
"מערכת החיסון עובדת כמו מתג שמדליק ומכבה את האור בבית: או שהיא עובדת, או שלא. וכשהיא עובדת, מרגישים את זה. כרגע יש לנו המון אינפורמציה לגבי הפעילות של החיסון, שמעידה שהוא יעיל ומאוד בטוח. אני חיסנתי את ילדיי, ואני ממליץ על כך לכל אחד שרוצה להישמר מהמחלה המאוד לא נעימה הזאת"
בהמשך הריאיון סיפר פרופ' זנגי כיצד פותחה טכנולוגיית mRNA, ואמר שבימים אלו הוא מוביל מחקר שבוחן אפשרות להשתמש בה לתרופות נגד התקפי לב. "יצרתי תרופה שדואגת לייצר יותר כלי דם במקרה של התקף לב", אמר. "כשבן אדם נכנס לצנתור, ניתנת לו זריקה לשריר הלב עם חלבון שגורם ליצירת כלי דם חדשים ומגן על שריר הלב. זה נמצא עכשיו בניסוי קליני שלישי, והתוצאות חיוביות. יצירת תרופות כאלו תוכל לשנות את הדרך שבה אנחנו חיים, ותאפשר לחיות זמן ארוך יותר".
פרופ' זנגי הוסיף שהטכנולוגיה הזו תוכל לתת מענה למחלות נוספות, בהן כרוניות ועיניים.
