הפרעות אכילה הן קבוצה של מחלות פסיכיאטריות שהמאפיין העיקרי שלהן הוא התנהגות אכילה מופרעת וחשיבה טורדנית ביחס לאוכל וגוף. שכיחותן עולה עם השנים בכל העולם ומגפת הקורונה אף החמירה את המצב. היום כבר ידוע שאף אחד אינו חסין מפני הפרעות אכילה. הן יכולות לפגוע בכל אדם, שיעורי ההחלמה מהן נמוכים יחסית ושיעורי התמותה גבוהים (אנורקסיה היא המחלה עם אחוזי התמותה הגבוהים ביותר מבין מחלות הנפש). מה החדשות הטובות? מחקרים מוכיחים כי פנייה לטיפול בשלב מוקדם של ההפרעה וקבלת טיפול אצל מומחים בתחום, תורמים משמעותית לתהליך הטיפול ולאפשרות להחלים.
עוד על הפרעות אכילה:
1. הפרעות אכילה, בניגוד להפרעות נפשיות אחרות, כרוכות גם בסכנה בריאותית-פיזיולוגית, ולא רק במצוקה נפשית. בחלק מהמקרים, מטרת הטיפול לא תהיה רק הקלה סימפטומטית ושיפור באיכות החיים, אלא שינוי שיעשה הבדל של ממש בין חיים ומוות. על המטפל בהפרעות אכילה מוטלת אחריות גדולה המחייבת אותו במקצועיות.
2 צפייה בגלריה
האוכל והשינויים במשקל ובנראות, שהם חלק מהטיפול/התרופה - הם גם מקור לאימה וחרדה
(צילום: shutterstock)
2. המוטיבציה לטיפול בהפרעות אכילה היא עניין מורכב. אנשים רבים המתמודדים עם הפרעת אכילה בכלל לא רוצים טיפול, שלא לומר, מתנגדים לטיפול. את הצעירים לעיתים ממש מכריחים ללכת לטיפול. גם מי שחפץ בטיפול ורוצה להחלים מהפרעת האכילה, מתקשה לשמור על המוטיבציה לאורך זמן. זאת מכיוון שהטיפול דורש התמודדות עם הפחדים הכי גדולים של מי שסובלים מההפרעה. האוכל והשינויים במשקל ובנראות, שהם חלק מהטיפול/התרופה - הם גם מקור לאימה וחרדה. גם כשמצליחים להתגבר על הקשיים הללו, נפגשים בטיפול עם מה שיושב "מתחת" להפרעת האכילה, וגם זה לא קל, בלשון המעטה. מטפל מיומן ידע למצוא את הדרך לתת עזרה גם למי שמתנגד או אמביוולנטי ביחס לקבלת העזרה הזו, ייצור עם המטופל "ברית" נגד הפרעת האכילה, וידע לעזור לו למצוא את התקווה (שלרוב אבדה) שאפשר להחלים.
3. הפרעה אכילה היא הפרעה משתלטת, "גרורתית", המושפעת ומשפיעה על כל תחומי החיים של הסובלים ממנה. בהיעדר טיפול ממוקד, ייעודי ומעמיק - הפרעת האכילה עלולה להיתקע או להחריף. ככל שהמחלה ממושכת יותר ולא מטופלת כראוי - מחשבות והתנהגויות פתולוגיות (כמו טקסי אכילה, חוקים והרגלים נוקשים), מתקבעות ויותר קשה לשנותן.
4. מטפל ללא ידע וניסיון ייחודיים עלול לפחד מההתמודדות עם הפרעת האכילה ולכן "ילך על ביצים". פחד וזהירות שכאלה עלולים להיות מנוצלים לרעה על ידי הפרעת האכילה. מטופל עלול לחשוש לחשוף את הפרעת האכילה בפני המטפל, ויותר מכך, עלול להיות לו "נוח מדי" לא לחשוף אותה. דינמיקה כזו תשחזר את ההימנעות המאפיינת את הפרעת האכילה ובכך, הפרעת האכילה רק תונצח, תתקבע או תתגבר.
5. מטפל מומחה בתחום מאפשר למטופל להרגיש נוח, בטוח, מוחזק ולא "משוגע". כך, יתאפשר למטופל האמביוולנטי לחשוף יותר מהפרעת האכילה שלו - הסימפטומים וההתנהגויות האופייניות. בנוסף, מומחיות המטפל והיכרותו העמוקה עם ההפרעה מאפשרת לו הבנה ועמדה אמפתית עמוקה כלפי המטופל, הסבל שלו והפחד שלו משינוי. הדבר יאפשר למטופל לפתח חמלה כלפי עצמו.
6. מטפל מומחה מכיר היטב את הדינמיקה של הפרעת האכילה וגם את המיינד-סט הייחודי של המטופל. מטפל כזה יוכל "להקדים תרופה למכה". כך למשל; להסביר למטופל במשקל נמוך מהרצוי, שעלייה במשקל, זו שמפחידה אותו כל כך, תורמת דווקא להפחתה בטורדנות המחשבתית שהוא סובל ממנה. מטפל מומחה גם לא נופל ל"טריקים" המשרתים את הפרעת האכילה במקום את האדם, כמו: "בגלל הטיפול - אני מתעסק יותר באוכל!", או "בגלל שאני צריכה להגיע לטיפול - אני מפספסת מפגשים עם חברים/לא מספיקה ללמוד מספיק למבחנים", כשלמעשה, הפרעת האכילה היא זו שמחבלת לאדם בתפקודו היומיומי. הסיכוי שמטפל מיומן יפספס "דגלי אזהרה" קטן יותר.
7. למילים יש כוח ומשמעות. לטיפול בהפרעת האכילה נדרשת שפה ייחודית שמטרתה קידום החלמה. מטפל מומחה יעזור לאדם ללמוד לדבר בשפה שתכבד אותו ואת המלחמה בהפרעת האכילה. למשל, כיוון שהמילה "שמן/שמנה" הם כבר לא שמות תואר אובייקטיביים, אלא טעונים בעלבון, שיפוט וביקורת, יש הבדל בין שימוש במילה "השמנתי" (משמע - "נהייתי שמן", על כל המשמעויות הנלוות) לעומת להגיד "עליתי במשקל" (אמירה אובייקטיבית, ללא מטען רגשי שמעורר אשמה ותסכול). בנוסף, המטפל המומחה יסייע לאדם ללמוד לעשות הפרדה בינו לבין הפרעת האכילה ממנו הוא סובל - "הפרעת האכילה היא לא את/ה, אלא יותר דומה לווירוס שתוקף אותך".
8. חלק מהותי בטיפול בהפרעת האכילה הוא העבודה בערוצים מקבילים - התזונתי ("ערוץ האוכל") והרגשי ("ערוץ החיים"). מטפל מיומן מסייע למטופל להתיר קישורים פתולוגיים הנוצרים בעקבות הפרעת האכילה. למשל אמונות כמו: "רק אם ארד במשקל יעלה הבטחון העצמי שלי", או "רק הקאה משחררת אותי ממצוקה", כשבפועל, הביטחון העצמי והמצוקה אינם באמת קשורים רק לנראות/אכילה. במקביל, מטפל מנוסה מסייע בחיבור מחדש של מה שהתנתק למשל: "התקפי האכילה שלך קשורים לאירוע הקשה שקרה בעברך, ואינם "חזירות", או חוסר יכולת שלך לשלוט באכילה".
9. בשל היותן של הפרעות אכילה מערבות גוף ונפש, הטיפול בהן הוא רב-מערכתי ומחייב עבודת צוות, כזו שתתקוף את הפרעת האכילה מכל הכיוונים. מטפלים מומחים מתורגלים לעבוד בשיתוף פעולה ביניהם - טיפול תזונתי, נפשי, לעיתים משפחתי ו/או תרופתי - לטובת אינטגרציה של כל חלקיו של האדם. הם שומרים על גבולות הטיפול (על מה עובדים בכל טיפול) ויודעים כיצד להתמודד עם טבען המפצל של הפרעות האכילה, כמו הנטייה "לשנוא" מטפל אחד ולהעדיף אחר, בשלבים שונים של הטיפול.
10. יש חשיבות רבה להדרכת הורים, גם למטופלים שאינם קטינים כיוון שהפרעות אכילה משפיעות לא רק על הסובלים מהן אלא גם על מי שמסביבם, ולהיפך - הסביבה יכולה להשפיע לטובה או לרעה על הפרעת האכילה. לעיתים, הזדהות של ההורה עם בנם/בתם עלולה להיות למעשה שיתוף פעולה עם ההפרעה ולכן להזיק במקום לתמוך. מטפל מומחה יסייע להורים גם בעיבוד המצוקה שנוצרת אצלם מתוך ההתמודדות עם הפרעת האכילה, וגם ייתן בידם כלים שיתמכו בהחלמה. שינויים קטנים שיעשו ההורים (להפסיק לעשות משהו, או לחילופין, להגביר עשייה של משהו אחר) יכולים להשפיע משמעותית על מי שסובל מהפרעת האכילה ולהביא לשינויים רצויים.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית מטפלת באמנות (M.A). מטפלת, מדריכה וחוקרת (דוקטורנטית) בתחום של הפרעות אכילה
