לנוכח סכסוך העבודה ואיומי ההשבתה מצד ההסתדרות הרפואית, מפרט מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב את תוכנית השינויים בהכשרת הרופאים בישראל שהוא מקדם. במכתב ששיגר הערב (יום ב') לשר הבריאות אוריאל בוסו, למנהלי בתי החולים למנכ"לי קופות החולים ולגורמים נוספים פרש תוכנית מקיפה לשינוי בכוח האדם של הרופאים המומחים בישראל, שכוללת גם קליטה אוטומטית של רופאים מומחים מחלק ממדינות העולם, ללא צורך בבחינות הסמכה. לקריאת המכתב המלא שהגיע לידי ynet - לחצו כאן.
2 צפייה בגלריה
ועידת הבריאות של קבוצת ידיעות אחרונות
ועידת הבריאות של קבוצת ידיעות אחרונות
מנכ"ל משרד הבריאות מציג את עיקרי השינויים בהכשרת הרופאים
(צילום: יאיר שגיא)
בר סימן טוב תיאר בהרחבה את המחסור החמור ברופאים מומחים בישראל, שמוביל לעומסים כבדים על מערכת הבריאות ופוגע באיכות השירות הניתן לאזרחים. הוא התריע, כי בלא צעדי התערבות משמעותיים משבר כוח האדם יחריף מאוד בשנים הקרובות, בין היתר בשל העובדה שלמעלה מרבע מהרופאים המומחים בישראל הם מעל גיל פרישה.
הוא קרא לאשר אוטומטית את תואר המומחה של רופאים מחלק ממדינות העולם כדי לקלוט עוד רופאים ולספק לעולים חדשים ודאות: "בוגרי לימודי רפואה משבע מדינות ספציפיות מקבלים רישיון לעסוק ברפואה בישראל באופן אוטומטי וללא צורך במבחן רישוי. אנו סבורים כי נכון לאפשר לרופאים ממדינות אלה ומדינות נוספות שבהן לימודי הרפואה ורמת ההכשרה הרפואית מספקים, אישור הכרה אוטומטי גם בתואר המומחה, ובכך לתת ודאות לרופאות ורופאים רבים המבקשים לעלות לישראל בימים אלה. ישנם מקרים לא מעטים בהם רופאים מומחים מארה"ב וממדינות נוספות לא מוכרים כמומחים בישראל על אף שאין עוררין על רמת ההכשרה שלהם".
הקרב של ההסתדרות הרפואית נגד משרד הבריאות
(צילום: מיקי שמידט)

התוכנית של בר סימן טוב כוללת גם הקמת מועצה מייעצת שתתכנן את כוח האדם במערכת הבריאות לשנים הבאות. המועצה תהווה גוף עצמאי עם נציגים ממערכת הבריאות, האקדמיה והמגזר הציבורי. מועצה זו תנתח את צורכי כוח האדם הרפואי בראייה ארוכת טווח, בחלוקה למקצועות ואזורים גיאוגרפיים, "ותמליץ על כלי המדיניות הנדרשים על מנת להבטיח עליה במספר הרופאים במקצועות ובאזורים הנדרשים. בין צעדים אלה ניתן למנות עידוד פתיחת תקני התמחות במקצועות שבהם יש מחסור והרחבה של תוכניות מצוינות".
במועצת התכנון יהיו חברים נציגים ממשרד הבריאות, מההסתדרות הרפואית ומהמועצה המדעית, לצד רופאים נציגי בתי החולים וקופות החולים, נציגי ציבור ואקדמיה ונציגים ממשרד האוצר. במקביל, פועל משרד הבריאות יחד עם המועצה להשכלה גבוהה להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה שיוכשרו בישראל מ-1,250 כיום ליעד של 1,700 סטודנטים חדשים ב-2027- ול-2,000 סטודנטים ב-2030. כמו כן מוצע לשנות את מתכונת הסטאז' (מבלי לבטלו) ולבחון גם את מתכונת רכיב מדעי היסוד בהתמחות.
2 צפייה בגלריה
רפואה בישראל
רפואה בישראל
כיצד יוכשר הדור הבא של הרופאים בישראל?
(צילום: shutterstock)
אחת הרפורמות המרכזיות שמציע בר סימן טוב היא קביעת חובת רוטציה בקהילה של חצי שנה בחמש התמחויות: ילדים, נשים, אורתופדיה, גריאטריה ופסיכיאטריה, כולל פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. מטרת התוכנית היא לחשוף את המתמחים במקצועות אלו לרפואה קהילתית. על פי התוכנית, מתמחים בשלבים מתקדמים יתנסו בעבודה משמעותית במרפאות שיוכרו לצורך הכשרה זו.
בנוסף, המשרד יפעל להשלמת פערים כלכליים, כך שהשכר של הרופאים המומחים בקהילה לא ייפגע בשל ירידה אפשרית בהכנסות במהלך הכשרת המתמחים: "אנו נדאג להשלים באופן מלא את אובדן חודשי העבודה בבתי החולים ונבטיח כי ההשתכרות של הרופאים המומחים בקהילה לא תיפגע בשל אובדן הכנסות פוטנציאלי הנובעת מירידה פוטנציאלית בהיקף הביקורים בעקבות הכשרת המתמחים בקהילה".
בר סימן טוב: "אני סבור כי יש קונצנזוס רחב בדבר מטרות המדיניות אותן ציינתי לעיל, לרבות הצורך לקבוע חובת התמחות בקהילה והמחלוקת נוגעת בעיקר לאמצעים למימוש מטרה זו ואני פתוח לשיח בעניין"
המכתב נשלח כאמור על רקע הסכסוך בין ההסתדרות הרפואית למשרד הבריאות. ההסתדרות הרפואית טוענת כי הרפורמות המוצעות הועלו בחופזה בלי לקיים דיונים מסודרים. יו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי התריע מפני פגיעה במעמד הרופאים ובאיכות הטיפול וקבל על התנהלות "בריונית" מצד בר סימן טוב. לאחר שהורה לאיגודים המקצועיים לנתק קשר עם משרד הבריאות, אמר בריאיון לאולפן ynet: "לא נהסס להשבית את המערכת. אני לא השבתתי את המערכת במהלך משא ומתן על הסכם שכר, אבל זה לב ליבו של הארגון. זאת אומרת, לפגוע בהכשרת הרופאים וברמה הרפואית הגבוהה במדינת ישראל, לזה לא ניתן יד, בשום פנים ואופן. זו תהיה בכייה לדורות".
ואולם, בר סימן טוב מבהיר כי המהלכים נדרשים כדי להבטיח את עתיד המערכת הרפואית: "אני סבור כי יש קונצנזוס רחב בדבר מטרות המדיניות אותן ציינתי לעיל, לרבות הצורך לקבוע חובת התמחות בקהילה והמחלוקת נוגעת בעיקר לאמצעים למימוש מטרה זו ואני פתוח לשיח בעניין".