מספר הרופאים בישראל בעלייה – אך עדיין נמוך משמעותית מממוצע המדינות המפותחות (OECD). כך עולה מנתוני דוח כוח האדם במערכת הבריאות שפרסם היום (ה') משרד הבריאות. רבע מהרופאים בישראל בני 67 ויותר לעומת 17 אחוזים בלבד בשנת 2010. בנוסף, מהדוח עולה כי 26 אחוזים מהרופאים המומחים בישראל הם בני יותר מ-67 ומתקרבים לפרישה. מדובר בעלייה לעומת 16 אחוזים ב-2010.
על פי הנתונים שמשקפים את המצב נכון לסוף שנת 2022, בישראל יש 3.4 רופאים ורופאות ל-1,000 תושבים לעומת 3.2 ב-2018, זאת לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 3.7. בדוח גם ישנם נתונים משנת 2023 ומהם עולה כי בשנה זו רק 30 אחוזים מהרישיונות החדשים ברפואה הונפקו לבוגרי לימודים בישראל. בסך הכל, רק 42 אחוזים מהרופאים בישראל היום למדו בארץ, והיתר למדו בחו"ל.
3 צפייה בגלריה
בית החולים ברזילי באשקלון ב-7 באוקטובר. מערכת הבריאות נמתחה עד לקצה
(צילום: דוברות המרכז הרפואי ברזילי)
המספר הגבוה ביותר של רופאים התמחה ברפואה פנימית. מנגד, ועל אף בעיית ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער שמחריפה בישראל כבר למעלה מעשור, רק 100 רופאים התמחו באנדוקרינולוגיה ילדים, תחום שאחת ההתמקדויות המרכזיות שלו היא סוכרת. בנוסף, בישראל רק 107 נוירוכירורגים. עם זאת, יש לציין כי מספר המתמחים דווקא נמצא בעלייה ובשנת 2022 נרשם מספר שיא בכמות המתמחים החדשים שנקלטה למערכת – 1,955.
מחסור משמעותי יותר נרשם דווקא בקרב הצוותים הסיעודיים. על פי נתונים מהשנים 2020-2022, בישראל 6.6 אחים ואחיות בלבד ל-1,000 תושבים לעומת ממוצע ה-OECD שעומד על 9.9. עם זאת, מספר הרישיונות החדשים המונפקים לאחים ואחיות נמצא דווקא במגמת עלייה – אבל הפערים לעומת מדינות ה-OECD עדיין רחוקים מלהיסגר בין היתר בשל הגידול המקביל באוכלוסייה. מנגד, שיעור רופאי השיניים בישראל דווקא גבוה מממוצע ה-OECD, 0.85 לעומת 0.77 בהתאמה.
גם במקצועות הבריאות מספר נתונים מטרידים ובהם כמות הדיאטנים הקליניים שעומדת על 0.41 בלבד ל-1,000 איש ו-0.67 קלינאי תקשורת.
"חייבים להשאיר את הרופאים החדשים בארץ"
בדוח ה-OECD שהתפרסם לפני כשמונה חודשים נמתחה ביקורת חריפה על המחסור ברופאים בישראל ומצביע על תכנון לקוי. "במבט קדימה, הזדקנות האוכלוסייה תדרוש גם גידול במספר הרופאים לאוכלוסייה על מנת להגיב לצרכי הטיפול הגוברים, אלא אם גורמים אחרים במערכת הבריאות ישחקו תפקיד משמעותי יותר באספקת שירותי בריאות", צוין בדוח.
לדבריו של מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "מערכת הבריאות בישראל היא מהטובות בעולם. הסיבה העיקרית לכך היא כוח אדם מצוין ואיכותי. מתחילת המלחמה, מוכיחה מערכת הבריאות כי היא העורף הלאומי של מדינת ישראל. המערכת טיפלה באלפי פצועים בגוף ובנפש וממשיכה לעשות כן כל הזמן.
"אנו מבינים כי על מנת לתת מענה לאתגרים העתידיים יש להוסיף ולהרחיב את מספר העוסקים במערכת הבריאות הציבורית. אחד האתגרים שעימם תתמודד בשנים הקרובות מערכת הבריאות נובע מיישום הרפורמה בכוח אדם רפואי שמטרתה הבטחת איכות ההכשרה של סטודנטים שלומדים בחו"ל.
"בשנת 2019 יצאה לפועל "רפורמת יציב" שפסלה בתי ספר לרפואה בחו"ל שלא מלמדים ברמה טובה ומספקת, כך שמשנה הבא סטודנטים שלומדים בבתי ספר אלה לא יוכלו לקבל רישיון לעסוק ברפואה במדינת ישראל. כך, ועל מנת להתמודד עם האתגרים הרבים שעימם מתמודדת המערכת, עוד טרם המלחמה, פעלנו בשנה האחרונה להגדלת מספר הסטודנטים החדשים לרפואה כשהיעד הוא הגדלה ל-2,000 סטודנטים בכל שנה עד סוף העשור, וכן להגדלת מספר האחים והאחיות בישראל. בנוסף, משרד הבריאות פועל להגדלת מספר הרופאים המומחים בכל התחומים והאזורים הגיאוגרפיים, באמצעות מימון מתמחים בקהילה בקופות החולים".
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בשיבא, הגיב לנתונים: "לצד מגמות חיוביות כמו עלייה בשיעור הנשים ובמספר המתמחים, שיעור הרופאים בישראל לאוכלוסיה הולך ויורד, בניגוד למגמה במדינות ה- OECD. התרגום של מספרים אלה ל'מציאות' מתבטא בעומס הולך וגובר על כל רופא, ותורים מתארכים לניתוחים וייעוצים לכל אחד מאיתנו. המצב רק הקצין לאחר השבעה באוקטובר.
"לצערי, אלפי רופאים ישראלים העתיקו את פעילותם לחו"ל כדי לעבוד בסביבה מקצועית ואישית המאפשרת להם לבטא את יכולתם המקצועית טוב יותר. משרד הבריאות והאוצר חייבים להפנים שעומדות לפניהם שתי משימות לאומיות. האחת להכשיר יותר רופאות ורופאים בישראל, והשנייה לשמור אותם בארץ. אני קורא לפעולה דחופה ומיידית לטיפול בעומס, בשחיקה ובתנאי העבודה של הרופאים בישראל. המחסור העולמי מוביל לכך שמדינת ישראל מתחרה במדינות המערב על המשאב היקר הזה. אי אפשר להמשיך באותה דרך פעולה ולצפות למגמות אחרות. צריך לפעול עכשיו כדי לשנותן".
