כמה פעילות גופנית אתם מצליחים לבצע בשבוע? בעבר קבעו ההנחיות שיש לבצע פעילות גופנית של 150 דקות פעילות אירובית בשבוע, או 10 אלפים צעדים ביום. אולם האם פעילות גופנית בתדירות נמוכה יותר היא בעלת תרומה לגוף? מחקר חדש השווה כיצד תדירות הפעילות הגופנית במהלך השבוע, משפיעה על התמותה.
מחקרים אחדים מהעבר כבר הראו שכל פעילות חשובה, גם אם כולה "מוכנסת" לתוך סוף השבוע. במחקר הבינלאומי החדש, בראשות חוקר הפיזיולוגיה מאוריציו דוס דנטוס מסאו פאולו בברזיל, ניתחו חוקרים את נתוני בריאות הציבור של למעלה מ-350 אלף איש בארצות-הברית. הנתונים נאספו באמצעות סקר ראיונות בריאות לאומי שבוצע בין 1997 לשנת 2013.
הנבדקים ביקשו לחקור את השאלה: האם ביצוע הרמות המומלצות של פעילות גופנית שבועית במפגש או שניים בסוף השבוע (מתאמנים המכונים "לוחמי סוף השבוע") לעומת שלושה מפגשים או יותר במשך השבוע (מתאמנים שכונו "פעילים באופן קבוע") משפיע על התמותה?
במילים אחרות, החוקרים ביקשו לבדוק אם זה משנה אם כל הפעילות הגופנית נדחסת אל תוך סוף השבוע, או שהיא מפוזרת על פני השבוע. למרות שמחקרים קודמים הראו יתרונות בריאותיים במה שמכונה "לוחם סוף שבוע", מדענים לא הצליחו עד כה להראות כיצד ביצוע של פעילות גופנית אחת או שתיים בשבוע בהשוואה לביצוע מפגשים תכופים יותר של פעילות גופנית, מפחיתים את הסיכון לתמותה.
קראו עוד על היתרונות של כושר גופני:
"לעסוק בפעילות גופנית איפה וכמה שרק אפשר"
לאחר השוואה בין שתי קבוצות הפעילות הגופנית, "לוחמי סוף השבוע" ו"אנשי הכושר היומי", החוקרים מצאו הבדל קטן מאוד ביניהם במונחים של סיכון מופחת לתמותה מכל הסיבות, או ספציפית מסרטן או מחלות לב וכלי דם.
"בהשוואה למשתתפים לא פעילים פיזית, יחסי הסיכון לתמותה מכל סיבה היו 0.92 עבור "לוחמי סוף השבוע" ו-0.85 עבור המתאמנים היומיים; הממצאים לתמותה מסיבה ספציפית היו דומים", דיווחו החוקרים. יחס סיכון של אחד אומר שאין הבדל בהישרדות בין שתי הקבוצות. בהתחשב בכך ששני היחסים היו קרובים מאוד לאחד, החוקרים הסבירו שגם "לוחמי סוף השבוע" וגם מתאמני אמצע השבוע חולקים שיעורי תמותה דומים מאוד.
מחברי המחקר כתבו כי הממצאים שלהם מצביעים על כך ש"אנשים העוסקים בדפוסים פעילים של פעילות גופנית, בין שבסוף השבוע ובין שמספר פעמים במהלך השבוע, חווים שיעורי תמותה נמוכים יותר מכל סיבה וגורם ספציפי מאשר אנשים לא פעילים". בהתחשב בכך שלא היה הבדל משמעותי בכל הנוגע להשוואה בין שתי הקבוצות, הכותבים הגיעו למסקנה כי "אנשים העוסקים ברמות המומלצות של פעילות גופנית עשויים לחוות את אותה תועלת, בין שהאימונים מבוצעים במהלך השבוע ובין שהם מרוכזים דווקא בסוף השבוע".
פרופ' נעמה קונסטנטיני: "כל צעד נספר. צעד אחד יותר טוב מאפס, חמש דקות פעילות יותר טובות מאפס, וגם סוף שבוע יותר טוב מאי- פעילות בכלל. ברור כבר היום שהמיתוס של פעם, שאם זה לא אימון של 150 דקות בשבוע, זה לא שווה – כבר לא נכון"
החוקרים דיווחו על מספר מגבלות במחקר, בין השאר שנתוני הסקר הגיעו משאלונים שדיווחו הנבדקים על עצמם, עם זאת, בנימה חיובית, הממצאים במחקר כללו אוכלוסיית מחקר גדולה מאוד אשר נצפתה לאורך תקופה ארוכה, מה שמספק כמות ניכרת של אמון בסטטיסטיקה המדווחת.
"כל צעד נספר", אומרת פרופ' נעמה קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרפואת ספורט במרכז הרפואי שערי צדק, "צעד אחד יותר טוב מאפס, חמש דקות פעילות יותר טובות מאפס, וגם סוף שבוע יותר טוב מאי-פעילות בכלל. אכן ההמלצה הוותיקה קוראת לביצוע פעילות גופנית אירובית בת 150 דקות בשבוע לפחות, אבל ההמלצה היא לא בבחינת 'הכול או לא כלום', כל פעילות חשובה ומשפיעה לטובה על מערכות הגוף ועל הסיכון לתמותה ממחלות לב, כלי דם וגורמים נוספים", היא מסבירה.
"אנחנו צריכים לעסוק בפעילות גופנית איפה וכמה שרק אפשר", מסכמת פרופ' קונסטנטיני, "כמובן עדיף לבצע פעילות גופנית מסודרת, אבל לא כולם יכולים לעמוד בה, ולכן – פעילות של 30 דקות ואפילו פעילות של 5 דקות, יכולה להיות בעלת תרומה בריאותית. כמה שאפשר, עדיף יותר, אבל ברור כבר היום שהמיתוס של פעם, שאם זה לא אימון של 150 דקות בשבוע, זה לא שווה – כבר לא נכון".
