יותר מחודש המתנה לקבלת תור לפסיכולוג בשירות הציבורי, גם במצב של מצוקה נפשית משמעותית: "ישנו פער גדול בין הצורך והרצון של הציבור בטיפול נפשי נגיש לבין היעדרו של מענה ציבורי ראוי", כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי אפרת ליה שחף עבור קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית.
קראו עוד:
ממצאי המחקר, שנערך ב־2022, יוצגו בשבוע הבא בכנס "המשבר הנפשי הלאומי", ולפיהם כ־58% מהציבור דיווחו שבשלב כלשהו בחייהם חוו מצוקה נפשית משמעותית, שהתקשו להתמודד עימה בכוחות עצמם.
כ־23% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל לא תיפקדו כלל במשך יותר מעשרה ימים במהלך השנה האחרונה בעקבות מצוקה נפשית
על פי המחקר, 82% ממי שחוו מצוקה נפשית משמעותית בעבר, ציינו שהייתה פגיעה משמעותית בתפקודם כתוצאה מכך, וכ־10% דיווחו על פגיעה תפקודית מוחלטת.
עוד עלה מהנתונים שכ־23% מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל לא תיפקדו כלל במשך יותר מעשרה ימים במהלך השנה האחרונה בעקבות מצוקה נפשית.
"בשנים האחרונות אנו רואים עלייה הולכת וגוברת במצוקות הנפשיות ובהתאם גם בביקוש לטיפול פסיכולוגי", הסביר ד"ר יובל הירש, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר (מדעי החברה והרוח), ומראשי פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. "בין היתר לאור האתגרים הביטחוניים והחברתיים במדינה, היעדר טיפול מניעתי שניתן בזמן, הגידול באוכלוסייה והשלכות הטראומה של הקורונה בשעה שאין השקעת משאבים בהבאת עוד פסיכולוגים לשירות הציבורי".
ד"ר יובל הירשעל פי המחקר, 19% מבין אלה שדיווחו על מצוקה נפשית משמעותית בעבר, ציינו שפנו לטיפול פסיכולוגי בשנה האחרונה – אך רק 63% מהם קיבלו אותו.
עוד עולה מהמחקר שהטיפול הפסיכולוגי זמין ונגיש הרבה יותר לאלה שמסוגלים לממן את קבלתו באופן פרטי. הפרשי הזמנים הם עצומים: 43% ממי שפנו לטיפול פסיכולוגי בקופת החולים נאלצו להמתין יותר מחודש. בשוק הפרטי 9% בלבד חיכו יותר מחודש.
ד"ר יובל הירש: "מצוקה נפשית שאינה מטופלת או מאובחנת בזמן, הולכת ומחמירה. אי־מתן טיפול גורם גם לסבל אנושי, גם לחוסר תפקוד של האזרחים, וכתוצאה מכך גם פוגע בכלכלת המדינה"
אלא שמדובר בהוצאה משמעותית שלא כולם יכולים לעמוד בה. על פי הנתונים, ההוצאה הממוצעת לאדם על טיפולים נפשיים עומדת על 1,015 שקלים לחודש. ההוצאה השנתית הפרטית על טיפולים נפשיים בישראל מוערכת בכ־16.65 מיליארד שקלים.
גם המדינה משלמת מחיר כלכלי יקר. "כשהמדינה לא משקיעה בטיפול פסיכולוגי לאזרחים, היא משלמת בגדול בעלייה בימי אשפוז פסיכיאטרי ובעלייה בתחלואת הגוף, שמחקרים מצאו קשר הדוק בינה לבין המצב הנפשי – כך שמשאבי קופות החולים מידלדלים סביב רפואת הגוף", אומר ד"ר הירש. "הנטל הכלכלי נגרם גם כתוצאה מאי־חזרת אנשים שסובלים ממשבר נפשי למעגל העבודה. הם לא מתפרנסים ולכן לא משלמים מסים, והמדינה אף נאלצת להוציא כסף ולשלם להם קצבאות. לעיתים יש גם נטרול של בני משפחה אחרים מהיכולת ללכת לעבודה ולהתפרנס".
לדברי ד"ר הירש: "מצוקה נפשית שאינה מטופלת או מאובחנת בזמן, הולכת ומחמירה. אי־מתן הטיפול גורם גם לסבל אנושי, גם לחוסר תפקוד של האזרחים ובהכרח כתוצאה מכך גם פוגע בכלכלת המדינה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות מודע למחסור בפסיכולוגים במערכת הבריאות. המשרד פועל להגברת המענה בתחום, בין השאר באמצעות מתן תקציבים להתמחויות, כך למשל בשנת 2022 הגדיל המשרד את היקף המלגות להתמחות פסיכולוגים ביותר מ־30%. בנוסף פועל המשרד לפיתוח תוכניות ספציפיות, בהן תוכנית לגיוס מתמחים בפסיכולוגיה בפריפריה ותוכנית טרום־התמחות קלינית בפסיכולוגיה במגזר הערבי. המשרד ימשיך לפעול ולהגדיל את התמיכה בתחום ככל שניתן, במטרה לצמצם את זמני ההמתנה ולתגבר את היצע הפסיכולוגים בשירות הציבורי".
