כל מי שנוסע לחו"ל מכיר את ההרגשה של חופש. זה מתחיל בזמן האינסופי שיש לנו פתאום בלי להיות מחויבים וכמובן לשפע האוכל. כמעט בכל הערים המרכזיות בעולם יש שילוב בין מסעדות מקומיות ורשתות בינלאומיות, איך נדע לבחור נכון ולמצוא את האוכל הטעים והבריא?
תאילנד
רוב המסעדות בתאילנד מגישות עדיין מאכלים מסורתיים תאילנדיים. המטבח התאילנדי מעט מושפע משכנותיו (בעיקר בורמה, הודו וסין) אך שומר על מטבח מסורתי. בהתאם לגבול כך מרכיבי התבשילים.
כך למשל, האורז מהווה מרכיב דומיננטי במטבח התאילנדי, לכן ניתן למצוא לא מעט מנות שמרכיבן העיקרי הוא אורז על מגוון סוגיו ותיבוליו. אורז הוא דגן שבקליפתו יש ויטמיני B והרבה מאוד מינרלים, בתאילנד ובמזרח בעיקר אוכלים אורז לבן. האורז הוא תוספת עמילנית טבעית, ללא גלוטן (לנמנעים ממנו) נחשב משביע ובמנה של כוס יחד עם חלבונים וירקות ניתן להגיע לשובע ללא כמות קלורית מוגזמת.
התבשילים התאילנדיים מכילים רטבים עתירי תבלינים. תבלינים הם מקור מצוין לפוליפנולים (צבעים) המכילים הרבה מאד נוגדי חמצון. מעבר לאורז והתבלינים, המנות כוללות ירקות, קטניות ודגים המומלצים בשל תכולת האומגה 3. התזונה הים תיכונית ממליצה על מאכלים מבוססי צומח (אורז, ירקות, עשבי תיבול, בוטנים, תבלינים) וחלבונים מהים (דגים) ולכן המנות נחשבות בריאות בעיקרן.
מנה נוספת פופולרית ובריאה בתאילנד היא סלט פפאיה (סום טאם). ניתן לקנות בארץ פפאיה ירוקה ולהכין את הסלט לפי מתכונים המופיעים באינטרנט. מעבר לפפאיה, הסלט כולל ירקות נוספים מצבעים שונים, עשבי תיבול, בוטנים ורוטב דגים ושוב ממלא את עקרונות התזונה הים תיכונית.
הפפאיה עשירה בוויטמינים ומינרלים התורמים להפחתת הסיכון למחלות לב ואחרות וכן ויטמינים רבים, בין היתר, ויטמין C אשר משמש כנוגד חמצון ודלקות רב עוצמה.
האוכל התאילנדי מגיע בקערות אישיות לא גדולות והמרכיבים שלו הם בריאים. ניתן לאמץ הרבה מהמאכלים ולבשל אותם בבית אך צריך לרכוש את התבלינים והרטבים על מנת להגיע לטעמים המדויקים של המנות.
יוון
מטבח קרוב מאד להמלצות התזונה הים תיכונית, מעט מאד מזון מעובד. ביוון יש 300 איים והיוונים שחיים בהם יודעים לעשות שמח בטברנות. לצד המוזיקה הסוערת ולעיתים הספונטנית מוגש אוכל טעים ובריא שרובו ממרכיבים אורגניים כלומר גידול מקומי. האוכל היווני דומה לאוכל בישראל והרבה מהמאכלים כבר אומצו על-ידי הישראלים.
"המנות הבשריות והדגים באיים כולם מתובלים תיבול פשוט עם שמן זית, שום, עשבי תיבול וכדומה. המזון היווני הוא הקרוב ביותר להמלצות התזונה הים תיכונית, מזון מבוסס גידולים מקומיים עונתיים, לא מעובד, הרבה ירקות יוגורט ושמן זית"
מזדס – Mezedes – בצלוחיות קטנטנות מוגשות המזדס, כמו המזטים שלנו. לרוב יש בצלוחיות עשבי תיבול למיניהם, פטרוזיליה, בצלים ועוד. וכמובן על השולחן שמן זית מקומי לתבל את כל הטוב הזה.
כוריאטיקי סלטה - Choriatiki Salata – זהו בעצם הסלט היווני המוכר לנו, ירקות עם גבינת פטה וזיתי קלמטה והרבה שמן זית.
צזיקי – Tzatziki – זהו יוגורט מחלב צאן עם מלפפונים, שום ושמן זית, שלעיתים מתבלים איתו את הסופלאקי.
דולמדקיה – Dolmadakia – יש הרבה גפנים ביוון ולכן גם עלי גפן ממולאים בעיקר באורז, מוגשים עם יוגורט.
בחזרה מיוון אפשר בהחלט להמשיך ולאמץ את מאכלי היוגורט העשירים בחיידקים ידידותיים לבריאות (לקטובצילוס וביפידובקטריה) שנקשרו עם מניעת תחלואה וכן סידן וחלבון החשובים לבריאות העצמות והשרירים, הרבה ירקות ותיבול עשיר בשמן זית.
גם המנות הבשריות והדגים באיים כולם מתובלים תיבול פשוט עם שמן זית, שום, עשבי תיבול וכדומה ובהחלט ניתן לאמצם. המזון היווני הוא הקרוב ביותר להמלצות התזונה הים תיכונית, מזון מבוסס גידולים מקומיים עונתיים, לא מעובד, הרבה ירקות יוגורט ושמן זית.
"הפסטות והפיצות נחשבות בעיני רבים כאוכל שחיתות אך אם הפסטות (שניתן לרכוש היום גם פסטה מקמח דורום/כוסמין מלא) הן עם רוטב מבוסס שמן זית וירקות זו בהחלט יכולה להיות מנה טובה ובריאה לארוחת ערב"
איטליה
מדינה שידועה במסורות הקולינריות העשירות שלה ויש בה תרבות אוכל מגוונת ותוססת, מפסטה ועד פיצה וג'לטו ועד טירמיסו, המטבח האיטלקי מציע מגוון מנות מעוררות תיאבון המשקפות את המגוון האזורי והמורשת הקולינרית של המדינה.
באזורים רבים רוב האוכל האיטלקי מבוסס בצק - פסטות ופיצות, אך מקפידים להכינו לבד. המטבח האיטלקי מבוסס גם הוא בלא מעט מקומות על ירקות ושמן זית. הצפון מאופיין במנות בשריות, באזורים ליד הים ישנם הרבה מאכלי דגים. גם באיטליה הבישול הוא בעיקרו בהכנה עצמית ופחות שימוש במזונות מוכנים מראש.
פיצה מרגריטה - שמקורה בנאפולי, מקום הולדתה של הפיצה, היא אהובה וקלאסית. היא כוללת קרום דק ומעליו רוטב עגבניות, גבינת מוצרלה, עלי בזיליקום טריים וטפטוף שמן זית.
ברוסקטה - מנה פשוטה אך טעימה, ברוסקטה כוללת לחם קלוי משופשף בשום, ומעליו קוביות עגבניות, בזיליקום טרי וטפטוף שמן זית.
אוסובוקו - שמקורה במילאנו, היא מנה עשירה בטעם המורכבת משוקי עגל צלויים מבושלים בירקות, יין לבן ומרק.
סלט קפרזה - המייצג את צבעי הדגל האיטלקי, הוא שילוב מרענן של עגבניות בשלות, גבינת מוצרלה טרייה, עלי בזיליקום, שמן זית וזילוף מלח. זוהי בחירה מושלמת לארוחת צהריים קלה או מתאבן.
סלט פנצנלה – מקורו בפירנצה שבטוסקנה. הסלט מבוסס על עגבניות ולחם יבש, לעיתים עם בצל ובזיליקום. מתובל בשמן זית וחומץ.
ד"ר סיגל פרישמן צילום: דוברות בילינסוןמנות הסלטים, הברוסקטה, הדגים והאוסובוקו יכולות להיות מאומצות למטבח הביתי המקומי. שמן זית איטלקי, חומץ בלסמי, מוצרי פטריות כמהין - כל אלה משובחים ובהחלט יכולים להעשיר את המטבח הביתי לאחר נסיעה לאיטליה.
הפסטות והפיצות נחשבות בעיני רבים כאוכל שחיתות אך אם הפסטות (שניתן לרכוש כיום גם פסטה מקמח דורום/כוסמין מלא) הן עם רוטב מבוסס שמן זית וירקות, זו בהחלט יכולה להיות מנה טובה ובריאה לארוחת ערב. הברוסקטה מלחם מלא ירקות שום ושמן זית וכנ"ל פיצה שניתן להכינה מקמח חיטה/ כוסמין מלא - כל אלה מתאימים גם כן להמלצות התזונה הים תיכונית. דגנים מלאים ירקות עשבי תיבול, שום ושמן זית - הכל מבוסס צומח.
ארה"ב
לאורך השנים התקיים בארצות הברית כור היתוך למסורות הקולינריות של עמים ותרבויות רבות, ולכן המטבח האמריקני כיום מגוון במיוחד וקשה להגדרה. דרך אחת לתיאור המטבח האמריקני היא כסינתזה של מטבחים שונים מרחבי העולם, סגנון בישול אקלקטי אשר אימץ אלמנטים שונים מכל קהילות המהגרים. מצד שני, המטבח האמריקני מייצא מגוון רב של מאכלים לרחבי העולם, ובמידה רבה ניתן לקבוע כי מטבח זה מוכר ופופולרי כיום בעולם באותה המידה.
רבים מהמאכלים שנחשבים כיום אמריקניים מבוססים למעשה במקור על מסורות הבישול של ארצות אחרות. כך למשל, פאי תפוחים, פיצה והמבורגרים, כולם זהים או שמקורם במאכלים אירופיים, או הבוריטו והטאקו שמקורם במטבח המקסיקני. ההמלצה בארה"ב היא להתמקד יותר במסעדות של מטבחים מארצות שונות ופחות באוכל האמריקני המהיר והזול שאיננו בריא ברובו.
הכותבת היא דיאטנית ארצית של בתי החולים של הכללית
