בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים
טילים, אזעקות, חדשות קשות, שגרה משובשת, פחד, לחץ וכאב – מתברר שאירועי השנה החולפת משפיעים לרעה לא רק על הנפש, אלא גם על הגוף. "בתקופה האחרונה, בגלל המלחמה, יש מגמה של עלייה במשקל, שנובעת בעיקר מחוסר שעות שינה ומאכילה רגשית", מסביר פרופ' יהודה קמרי, מומחה לטיפול רפואי בהשמנה ומניעת מחלות לב וכלי דם, ורופא משפחה בכללית.
לדבריו, "אחד מהסיבוכים של השמנה הוא עלייה ברמת הכולסטרול. זאת דוגמה לאופן שבו סביבה לא בריאה גורמת לעלייה בגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם". המשמעות: למרות שאין קשר ישיר בין סטרס לבין עליית רמת הכולסטרול, מדובר בנזק עקיף שנגרם לנו כתוצאה מהמלחמה.
פרופ' קמרי אומר את הדברים לקראת ועידת הכולסטרול, שהוא הפרויקטור שלה. הוועידה נערכת בחסות עמותת לכ"ם ובשיתוף החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים. היא תשודר ב־ynet מחר (רביעי), החל מ-11:00 בבוקר.
בוועידה ישתתפו מיטב המומחים לנושא בישראל. הם יתארו את הגורמים לעלייה בכולסטרול, דרכי הטיפול החדשות וכל מה שיכול לשפר ולהאריך את חייהם של המטופלים, בטווח הקצר והארוך. בין היתר נשמע מהם כיצד נקבע יעד אישי לכולסטרול בהתאם לרמת הסיכון של כל אדם? איך מתאימים לאדם ספציפי את הטיפול הטוב ביותר? מה האיזון הדרוש בין אורח חיים בריא לטיפול תרופתי? ולמה חשוב שנבדוק טוב טוב גם את רמת הטריגליצרידים שלנו?
בין גנטיקה לסביבה
כולסטרול גבוה בדם הוא תוצר של שני גורמים עיקריים: "הראשון הוא מחלה משפחתית גנטית עם כשל בפינוי חלקיקי הכולסטרול הרע (LDL) לכבד, המוביל לרמות גבוהות של כולסטרול בדם כבר מגיל צעיר", מסביר פרופ' קמרי. התוצאה, לדבריו, היא האצה של ההזדקנות בעורקים הגדולים, שמובילה לעלייה בסיכון להתקף לב, שבץ מוחי וחסימות בעורקי הרגליים. על פי הנתונים, 1 מתוך 300 אנשים סובלים מבעיה גנטית שכזו, "נתון שכיח למדי", אומר פרופ' קמרי.
גורם הסיכון השני והנפוץ יותר הוא השמנה, "במיוחד השמנה בטנית, שאחד מסיבוכיה הוא יתר כולסטרול, אבל יש לה תופעות מזיקות רבות אחרות", אומר פרופ' קמרי. הסיבות למגפת ההשמנה רבות וכוללות בין היתר את הנטייה של הגוף לאגור אנרגיה ביעילות, סגנון חיים יושבני וצריכת מזון מעובד ועתיר קלוריות, מלח, וסוכר, "מה שמוביל לאגירת עודפי הקלוריות כשומן, ובעיקר שומן בטני", הוא מסביר.
ישראל מובילה במדדים בינלאומיים של שיעורי ההשמנה באוכלוסייה, "ואנחנו רואים גם שכיחות גבוהה יותר מאשר בארצות אחרות של השמנה בקרב ילדים", מספר פרופ' קמרי. מעבר לכך, ישנן אוכלוסיות מסוימות בישראל אשר סובלות יותר מהשמנה בטנית, כמו יהודים ממוצא תימני ונשים ערביות, "מה שמראה על מרכיב גנטי כלשהו, ומחייב התערבות והגברת מודעות באוכלוסיות אלה".
לפיכך, אומר פרופ' קמרי, "חשוב מאוד להיבדק. מי שיש לו יתר כולסטרול במשפחה, סיפור משפחתי של מחלות לב או סוכרת, וגם קיום של עודף משקל והשמנה בטנית – חייב לא להזניח את העניין"
טיפול בזריקות וכדורים
בשנים האחרונות התווספו טיפולים חדשים ויעילים לטיפול בעודף כולסטרול. "לצד התרופות הוותיקות הניתנות דרך הפה, נוספו זריקות הניתנות פעם בשבועיים, בחודש או בכל חצי שנה", מספר פרופ' קמרי, "מדובר בזריקה תת־עורית, מה שהופך אותה לפשוטה להזרקה".
הזריקות מורידות את הכולסטרול בשיעור של 50%-60%, "אחוז משמעותי המתאים לסדרי הגודל הנדרשים בהורדת הכולסטרול עבור מי שנמצא בסיכון", אומר פרופ' קמרי. לדבריו, "שילוב של טיפול תרופתי דרך הפה וזריקות יכול אפילו לעצור את המחלה ולהוביל לנסיגה של החסימות בעורקים בקרב חולים בסיכון גבוה מאוד". זריקות אלו, הוא מסביר, "ניתנות רק באישור מיוחד, לחולים שלא מגיעים ליעד הטיפול עם התרופות דרך הפה".
עודף כולסטרול מגיע פעמים רבות ביחד עם השמנה או סוכרת. "כיום קיימים טיפולים חדשים למחלות אלה, אשר על פי המחקרים נותנים גם הגנה לטווח ארוך ממחלות לב וכלי דם, בנוסף ליעילותם באיזון הסוכרת ובירידה במשקל", אומר פרופ' קמרי, "חלק מהתרופות שניתנו במקור לאיזון הסוכרת התגלו כיעילות בהפחתת מחלות לב וכלי דם, בהגנה על הכליות ואף כטיפול באי ספיקת לב. מדובר בתרופות שניתנו במקור בזריקות אולם כיום ניתן לצרוך את חלקן גם בכדורים".
במבט לעתיד, הוא אומר כי "התחום מתפתח בקצב מהיר וצפויה התפתחות גדולה נוספת גם בשנים הקרובות.
נושא נוסף אותו חשוב להדגיש בתחום הטיפול בכולסטרול הוא הפער בין המידע שהצטבר במהלך השנים, שהוכיח את היעילות והבטיחות של הטיפולים, לבין מידת ההיענות לטיפול בשטח. "יש הרבה מאוד מה לעשות בנושא הזה", אומר פרופ' קמרי, "יש ידע ואמצעים טכנולוגיים – ועכשיו צריך לתרגם את זה לביצוע. מדובר במשימה משותפת של הרופאים והמטופלים גם יחד. משימה מצילת חיים".
לכן, המסר שלו הוא "קודם כל ללכת להיבדק – לעשות בדיקת דם פשוטה של פרופיל השומנים והכולסטרול. זה קריטי במיוחד אם יש גורמי סיכון במשפחה או אם אתם סובלים מהשמנה. אחרי שהתוצאות בידיכם, שאלו את הרופא האם רמת הכולסטרול מספיק נמוכה בהתחשב ברמת הסיכון שלכם. מדובר בעניין אינדיבידואלי, רמות שאינם מסוכנות לאחד עלולות להיות גבוהות מדי לאחר, וכדאי להתייעץ על זה עם רופא".
בשיתוף עמותת לכ"ם והחברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים
פורסם לראשונה: 14:45, 23.12.24
