בימים כתיקונם ניתן לפגוש את ויטאלי אזרין במסדרונות המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה כשהוא לבוש בבגדים צבעוניים ומחזיק גיטרה ביד או משרוקית בפה במסגרת עבודתו כליצן רפואי. אבל כשהחלה המלחמה במולדתו אוקראינה, הוא החליט לעזוב הכול ועלה על מטוס שיצא לשם, במטרה להעלות חיוכים, אפילו קטנים, על פניהם של הפליטים האוקראינים. והוא הצליח בכך.
קראו עוד:
"ביום השלישי שלי באוקראינה הגעתי לבניין שבו שהו עשרות פליטים", מספר אזרין, ששמו המקצועי הוא VOVO. "היו שם סבתות צועניות, אנשים מבוגרים, ילדים ובני נוער. כולם ישבו מכונסים בעצמם, עם מבט כבוי בעיניים, עצובים, חוששים, מפוחדים ובעיקר חסרי אונים. הדבר היחיד שעלה בראשי היה שאני צריך להעלות להם חיוך על הפנים. מיד גייסתי את הצוות שהגיע איתי - כ-35 רופאים, פסיכולוגים וליצנים רפואיים נוספים - והרמנו מופע מרהיב ומשמח שסחף את כולם. הסתובבנו בין החדרים וצירפנו לחגיגה את הפליטים.
"בתוך דקות ספורות אתה רואה פתאום אנשים שמחים, רוקדים, צוחקים. נדמה היה שהם שכחו לרגע מהצרות ושהצבע חזר להם לפנים. כשיצאנו משם, כולם הודו לי ואמרו שהם ממש היו צריכים את זה".
זה היה הרגע המצמרר ביותר שחווה אזרין (46) במהלך ביקורו באוקראינה עם משלחת הסיוע שאליה הצטרף - הראשונה שיצאה מישראל. כשחזר לארץ, חזר גם לעבודתו כליצן רפואי בהלל יפה. כבר יותר מעשור אפשר למצוא אותו במחלקת הילדים של בית החולים או ליד הפסנתר הלבן שבקומת הכניסה, תמיד עם חיוך רחב, לבוש בבגד צבעוני, אוחז בכלי נגינה כלשהו. "מאז שעליתי לארץ, לא חזרתי לאוקראינה", הוא מספר ל-ynet. "אבל כשראיתי בטלוויזיה שהמדינה שבה גדלתי מותקפת בטילים ללא הפסקה, הרגשתי שאני חייב לטוס לשם ולתת עזרה".
3 צפייה בגלריה
ויטאלי אזרין באוקראינה. "אם הצלחתי לגרום לאנשים לשכוח את הצרות שלהם ולשמוח קצת - מבחינתי, עשיתי את שלי"
(צילום: אריק שרגא)
ליצן שלא רק מצחיק
הוא נולד בחרקוב, ובגיל 15 עלה לארץ עם אמו. אחרי שסיים לימודי תואר ראשון במדעי מזרח אסיה ובספרות צרפתית ולמד סינית, תכנן לטוס לסין, אבל מצא את עצמו מסתובב עם קרקס נודד בדרום אמריקה. משם עבר להופעות כאמן קרקס באירופה. כשחזר לארץ, למד בימוי קולנוע ואחר-כך טס לצרפת ועבר הכשרה באמנויות במה ובליצנות. ב-2011 היה לליצן הרפואי הראשון בהלל יפה, עבודה שקיבל דרך עמותת "רופאי חלום". במקביל, החל לנהל את תיאטרון דוואי שבדרום תל אביב.
"ליצן רפואי מיומן יודע לזהות סיטואציות שונות, משקט מופתי ועד בכי וחרדה", הוא אומר. "אתה מסתובב בכל בית החולים, נכנס למחלקת ילדים באופן קבוע, ואם אתה מזהה צורך, אתה מגיע גם לחדרי ניתוח. אפילו יצא לי להיכנס למחלקות קורונה. להיות ליצן רפואי זה לא בהכרח להצחיק ולבדר ילדים. זהו מקצוע הרבה יותר עמוק, שמשלב מגוון רחב של תחומים, ואתה צריך לזהות את הסיטואציה ולהתאים אליה את הכלי המתאים".
3 צפייה בגלריה
אזרין עם ילדים בבית החולים. "צריך לזהות את הסיטואציה ולהתאים אליה את הכלי המתאים"
(צילום: רעות צורף)
אחד המקרים שהוא לא ישכח היה במיון ילדים. "נכנסתי לאחד החדרים, והיה שם שקט מצמרר. ראיתי זוג הורים ונערה בת 16 עם פנים נפולות יושבים יחד ולא מדברים בכלל. מכיוון שאני מוזיקאי, יצרתי מנגינה שהשתלבה בצליל של המוניטור שאליו הייתה מחוברת הנערה. שברתי את השקט ששרר בחדר. לפתע שמעתי אותם מתנשפים, בוכים ובסוף גם צוחקים. בדיעבד הבנתי שהילדה ניסתה להתאבד".
מקרה אחר שנחרת בזיכרונו היה עם פעוטה בת שנתיים שהייתה צריכה לעבור מיפוי - בדיקה המחייבת שכיבה ללא תזוזה. "הצוות קרא לי כדי לגרום לה לא לזוז במהלך הבדיקה. כשנכנסתי לחדר, שמתי לב שהיא מחזיקה ביד בובה. לקחתי את הבובה, ויחד איתה הצלחתי להרדים את הילדה ולגרום לה לעבור את הבדיקה בהצלחה".
"לפליטים באוקראינה היה חשוב לרומם את הנפש הכבויה שלהם, לא בהכרח לתת טיפול רפואי. אם הצלחתי לגרום לאנשים לשכוח את הצרות שלהם ולשמוח קצת - מבחינתי, עשיתי את שלי"
לדבריו, לא תמיד צריך לתקשר באמצעות מילים. "למנגינה, לתנועה, למגע - וגם לקסמים - יש גישה ישירה ללב, ויש להם כוח עצום לגרום לנו לשחרר מועקות, כאבים וחששות", הוא אומר. "בקומת הכניסה של הלל יפה יש פסנתר כנף שלידו עוברים הרבה אנשים, כולל מאושפזים. לא פעם אנשים עוצרים לידי ומחייכים, ויש כאלה שגם בוכים מהתרגשות. זה סיפוק גדול עבורי".
3 צפייה בגלריה
ויטאלי אזרין. "לדעת את כל הטכניקות והשיטות לפי הספר, זה לא באמת מה שחשוב. צריך לדעת להשתמש בהן נכון"
(צילום: דוברות המרכז הרפואי הלל יפה)
לשחרר, לצחוק, לבכות
הליצנות הרפואית היא כיום תחום לימודי לכל דבר. כדי להתמקצע בו לומדים טכניקות טיפוליות מתחומי המשחק, השירה והריקוד, אבל בזמן אמת צריך לדעת לאלתר מהר. "לדעת את כל הטכניקות והשיטות לפי הספר, זה לא באמת מה שחשוב", אומר אזרין. "צריך לדעת להשתמש בהן נכון. אתה מתנסה מול אנשים, ועם הזמן, הניסיון והדרך שאתה עובר, אתה נעשה ליצן רפואי מקצועי".
אזרין אומר שהאמירה "נפש בריאה גוף בריא" היא לא קלישאה בעיניו. "לפעמים, בפרט ברגעי מלחמה, עולות תחושות של זעם, כעס וחוסר אונים, ויש צורך לשחרר, לצחוק, לבכות, לבטא את הרגשות בצורה מסוימת", הוא אומר. "במקרה של הפליטים באוקראינה היה חשוב לרומם את הנפש הכבויה שלהם, לא בהכרח לתת טיפול רפואי. אם הצלחתי לגרום לאנשים לשכוח את הצרות שלהם ולשמוח קצת - מבחינתי, עשיתי את שלי".
