ההסכם שהשיגו הרופאים המתמחים על קיצור התורנויות עדיין לא מקוים, והמחאה בנושא מחריפה. 200 מהמתמחים הגישו מכתבי התפטרות, ואחדים מהם אף פתחו בשביתת רעב.
קראו עוד:
אחד השובתים, ד"ר אורי רוזן, רופא משפחה בקופת חולים מאוחדת, סיפר על כך בריאיון לאולפן ynet. "שביתת רעב היא הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי לנסות לזעזע את ראש הממשלה, שייקח אחריות ויזיז את המערכת", הוא אומר.
ד"ר רוזן סיים התמתחות רק לפני חודש - "אז אני פטור מהתורנויות המזעזעות האלה, שהן פשע מתמשך שמבצעים ברופאים ובמטופלים", הוא אומר. "לפני שנה הגשנו מכתבי התפטרות. זה דבר מאוד מפחיד, כי אתה מסכן את הפרנסה שלך, אבל חשבנו שזה יביא אותנו למטרה, וההבטחות יקוימו. הרי יש תקנים, ויש רופאים שמחכים להיכנס למחלקות, אבל המדינה בוחרת לא לקיים הסכם שהיא כבר חתמה עליו, אז מה נשאר לי לעשות? לכן הצטרפתי לצעד הקיצוני הזה של שביתת רעב".
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שהייתה חלק מההסכם הזה, אמרה כאן לפני שבוע שאי-אפשר לקיים את ההסכם עכשיו, בגלל הבחירות.
"זה שקר. הרי ביום חמישי האחרון חתמו על הסכם עם המורים בעלות של עשרות מיליארדים. יש כאן הפקרות. מדינת ישראל נותנת היום לוועד עובדים לנהל את מערכת הבריאות. מי שמנהלים את מערכת הבריאות בפועל הם הפרופסורים, מנהלי המחלקות, שהם בוועד העובדים של הרופאים הבכירים, והם לא רוצים לקלוט את המתמחים. ראש הממשלה ושר הבריאות לא יודעים לקחת את הדבר הזה ולפרק אותו. כולנו בני ערובה של אותם רופאים שמתנגדים להכנסת המתמחים".
"יש רופאים שדואגים לפרנסה שלהם. אם תכניס היום למערכת עוד רופאים צעירים, תוך ארבע-חמש שנים הם יתחלקו עם הרופאים הוותיקים בפרנסה. ראשי האיגודים המקצועיים וההסתדרות הרפואית בוחרים לשמור על הגילדה הסגורה ולא להכניס מתמחים"
מה יוצא להם מזה? למה הם מתעקשים להישאר עם מספר מתמחים קטן?
"חלקם אומרים, 'אנחנו עבדנו קשה, עבדנו 36 שעות, ועשינו ניתוחים, והיו מלחמות, ורק ככה אפשר. אותנו דפקו, ולכן אתם תעבדו עכשיו קשה חמש-שש שנים, ואז תנוחו'. רופאים אחרים אומרים שאפשר לחשל ולבנות רופא חזק רק אם הוא עובד עשרות שעות. הדברים האלה כבר לא מקובלים בעולם המערבי. יש גם רופאים שדואגים לפרנסה שלהם. אם תכניס היום למערכת עוד רופאים צעירים, תוך ארבע-חמש שנים הם יתחלקו עם הרופאים הוותיקים בפרנסה. ראשי האיגודים המקצועיים וההסתדרות הרפואית בוחרים לשמור על הגילדה הסגורה ולא להכניס מתמחים. אנחנו מופקרים, ואני קורא לראש הממשלה להוציא אותנו מהברוך הזה. גם לי יש דברים טובים יותר לעשות חוץ מלשבות רעב".
כמה זמן אתה כבר שובת רעב?
"משלשום (א') בשש בערב, אבל אני שותה, כי אני צריך להמשיך לעבוד. בחיים לא שבתתי רעב, חוץ מאשר בלבנון, ב-2006, כשנגמר לנו האוכל אחרי יומיים. אני לא רוצה לשבות רעב, אני לא נהנה מזה. אני רוצה לטפל באנשים, אבל צריך לדאוג גם לחיים שלי".