התמודדות עם התקפי חרדה או עם קשיים רגשיים, עולה לא פעם לכותרות כאשר אנשים, לעיתים ידוענים, מסכימים לחשוף את ההתמודדות שלהם. החשיפה הזו מעלה למודעות את העובדה (שאומנם ידועה לנו, אנשי בריאות הנפש, אך לא תמיד לכולם) ולפיה - קשיים רגשיים הם נחלת הכלל, כמעט.
חרדות והתקפי חרדה (או בשמם השני התקפי פאניקה) מהווים את הקושי הרגשי הנפוץ ביותר כיום, כאשר לפי הסטטיסטיקה 1 מכל 5 אנשים יחווה התקף חרדה או חרדה כלשהי במהלך חייו.
מהו התקף חרדה?
התקף חרדה הינו "אפיזודה", הווה אומר, אירוע שמתרחש בפרק זמן מוגדר ולרוב קצר יחסית. יחד עם זאת, אפיזודת של התקף חרדה עשויות לחזור כמה פעמים במהלך היום או השבוע ולפגוע משמעותית בתפקוד וברווחה הנפשית. האירוע יכול להמשך במקרים מסוימים גם יותר מכמה דקות ואפילו כמה שעות.
התקף חרדה מרגיש לא פעם כמו התקף לב, ולכן ברוב המקרים מתחילים בשלילית מצב רפואי חשובה לפני שמאבחנים שזה אכן התקף חרדה.
מלבד ההרגשה שדומה להתקף לב, התחושה העיקרית של התקף חרדה היא תחושה של פחד עוצמתי והרגשה שנמצאים במצב של סכנה למרות שאין סכנה נוכחית או מיידית. התקף חרדה מתאפיין בסימנים נוספים, שמיד יפורטו, והוא יכול להיות חלק מאבחנה של הפרעת חרדה כללית, פוביה ספציפית או להופיע באופן פתאומי ומפתיע אשר מהווה חוויה מפחידה בפני עצמה.
התקף חרדה דומה לבהלה, אבל לא כזו שמופיעה ומיד יורדת אלא בהלה שנמשכת זמן ארוך, כאילו מישהו התגנב מאחורינו והבהיל אותנו, אך אנחנו מבוהלים באותה מידה כמעט חצי שעה. מי שלא חווה התקף חרדה יכול לדמיין לעצמו כמה זמן מפחיד.
קראו עוד:
סימנים של התקף חרדה
ישנם כמה סימנים המאפיינים התקף חרדה, חלקם גופניים, אחרים קשורים ברגש והאחרונים קשורים במחשבות נפוצות בזמן התקף החרדה:
- לחץ ומועקה בחזה, כאמור, תחושה כאילו חווים התקף לב.
- רעד.
- הזעה מוגברת וגלי חום או גלי קור או שניהם.
- מתח שרירים גבוה או להיפך תחושת ריפיון שרירים.
- קוצר נשימה, תחושת חנק בגרון, קושי לבלוע.
- סחרחורות וכאבי ראש.
- תחושת פחד עוצמתית.
- הרגשה שהכל מתרחש בהילוך איטי, או שהכל מהיר.
- מחשבות קטסטרופליות למשל "אני עומד למות / לא אצליח לשרוד את ההתקף / משהו נורא עומד לקרות".
- רצון לברוח.
- הרגשה ש"אני הולך להשתגע".
- תחושה של ניתוק מהסביבה או מהגוף.
מתי זה קורה?
התקפי חרדה עשויים להתרחש לרוב בכמה מצבים:
במקרה הראשון, הם צפים "פתאום" אצל אנשים שבעצם לא שמים לב שבמהלך היום-יום שלהם הם כל הזמן מוטרדים, דאגנים, אובססיביים לגבי משהו אבל בסך הכל מצליחים להתנהל ולתפקד. התקף החרדה יצוף כאשר אותם אנשים מגיעים למצב בו העומס או אירוע מסוים מכריע אותם והביטוי של זה יהיה דרך הופעה של התקף חרדה. פעמים רבות אנשים מגיעים לטיפול בגלל התקף חרדה, ואז אנחנו רואים שהם היו בעצם אנשים מתוחים ולחוצים באופן כללי.
שנית, התקפי חרדה נפוצים כאשר התרחש אירוע משמעותי שמבהיל או מפחיד או מדאיג אותנו מאוד. נזכיר שבבסיס של התקף חרדה קיימת תחושת הפחד וההרגשה שמשהו מאיים על חיינו. מכאן שהתקף חרדה יכול לאפיין מצבים כאלה - בין אם אכן ישנו אירוע משמעותי שמסכן חיים ובין אם הוא נחווה ככזה.
שלישית, התקפי חרדה נפוצים כאשר התרחש משהו שפגע במערכות התמיכה שלנו או כאשר התרחש אירוע משמעותי ואין לנו את מערכות התמיכה שאנו רגילים להיעזר בהם ואז היכולת שלנו להתמודד עם האירוע פחתה. למשל כאשר אדם קרוב התרחק מאיתנו, למשל כאשר בן זוג או מקור תמיכה דומה איננו נוכח בחיינו לתקופה קצרה או ארוכה, כאשר מקור ביטחון שלנו כמו עבודה נעלם או נפגע ועוד.
מתי התקף חרדה הופך להפרעה?
התקפי חרדה קורים מדי פעם להרבה אנשים מבלי להיות "הפרעה" של ממש.
הסמן העיקרי שעוזר לנו להבין שהתקף החרדה, הגם שהוא חולף, הפך להפרעה הינו כאשר יש שינוי בהתנהגות או ניסיון להימנע מההתקף עצמו. כך למשל, פרשנות שגויה על הסיבה להתקף החרדה והימנעות בעקבות כך היא דוגמה לתהליך בו התקף חרדה הופך להפרעה - למשל, אם התקף החרדה "תפס" אותי בקניון ואני מפרש שזה בעקבות כך שהיו הרבה אנשים סביבי באותו רגע או שבדיוק עליתי במעלית - הימנעות מביקור בקניון או עליה במעליות היא סימן להתפתחותה של הפרעת חרדה.
גם פחד מהישנותו של התקף החרדה ופירוש של תסמינים שנחווה בהתקף ככאלה שמבשרים על התחרשותו של אירוע נוסף, הם סימן חשוב - אם החלו דפיקות לב חזקות או חולשה בשרירים וכדומה והפרשנות המידית היא ש"הנה מגיע עוד התקף חרדה" - נראה כי התקף החרדה הפך להפרעה. ככל שישנן יותר פרשנויות כאלה או הימנעויות מפעולות או מצבים בהם התקף החרדה עשוי לשוב, כדאי לשים לב.
אז מה עושים?
הטיפול הנפוץ בהתקפי חרדה הינו טיפול קונטיבי התנהגותי - CBT בשילוב של למידת טכניקות הרגעה עצמית לרבות דימיון מודרך, הרפיות ומיינדפולנס. טיפול CBT מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות שמאפיינים התקפי חרדה ושגורמים לא פעם להישנותו. המוקד הינו גם על שינוי המחשבות הקטסטרופליות שמתעוררות בזמן התקף החרדה וגם על עבודה על הפסקת ההימנעות שכאמור, הופכת את התקפי החרדה להפרעה מתמשכת.
בד בבד חשוב לרכוש טכניקות שיעזרו לאדם ללמוד איך להרגיע את הגוף ולמנוע מסימנים גופניים שמופיעים פתאום להתפתח להתקף חרדה, בכך עוזרות מאוד טכניקות של הרפיות או מיינדפולנס. במקרים קשים יותר, שווה להיעזר בטיפול תרופתי קצר או ארוך.
ד"ר אילן טל הוא פסיכיאטר מומחה ומנהל מרכז ד"ר טל לתמיכה רגשית ונפשית
