הנהלת המרכז הרפואי וולפסון ומנהל המכון, ד"ר ברנר, הולכים לגישור: בעקבות תחקיר "ידיעות אחרונות" ו-ynet משרד הבריאות החליט לבצע הליך גישור בין מנהלת המרכז הרפואי וולפסון למנהל המכון האונקולוגי בבית החולים, לאחר שסכסוך אישי ומקצועי ביניהם הוביל להשבתת המכון.
מי שתבצע את הגישור היא השופטת בדימוס הילה גרסטל, לשעבר נשיאת בית המשפט המחוזי בלוד. ההליך ימומן בידי משרד הבריאות.
קראו על השתלשלות העניינים:
הסכסוך בין מנהלת וולפסון, ד"ר ענת אנגל, לבין מנהל המכון האונקולוגי בבית החולים, ד"ר רונן ברנר, מוכר היטב לבכירי משרד הבריאות מזה זמן רב. למרות זאת, במשך כמעט יותר משנתיים לא הצליחו במשרד לפתור את הסכסוך, כל זאת בעוד איכות הטיפול הניתן במכון הולכת ומידרדרת.
השיא הגיע לפני כשלושה שבועות, אז החליטו האחיות שהן מפסיקות להגיע לעבודתן במכון, על רקע תלונות כי ד"ר ברנר מתעמר בהן וכן טענות מצד מטופלים, שהלינו על יחס משפיל ואגרסיבי מצדו.
בעקבות זאת הקים המשרד ועדה, שבחנה את הנעשה בבית החולים. אתמול (ד') הודיע לצדדים ד"ר דודו דגן, ראש חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, כי אנגל וברנר ילכו כאמור להליך גישור.
עדויות על יחס בעייתי מול שבחים והערצה
לפני כשבועיים חשפנו במוסף "7 ימים" את התנהלותו הבעייתית של ד"ר ברנר. במסגרת התחקיר התברר כי נגד ברנר, רופא עתיר זכויות ומי שנמצא בחזית המחקר הרפואי בכל הנוגע למחלת הסרטן, עומדת שורה ארוכה של תלונות מצד מטופלים, שטוענים כי התנהג אליהם בצורה אגרסיבית ולא נאותה.
כך למשל, במקרה אחד איים ד"ר ברנר על בן של מטופל במיכל שלוף של גז מדמיע, לאחר שזה העז לנקוש על דלת משרדו. בדוח שחיבר מנהל מוקד הביטחון בוולפסון, המבוסס על תחקיר של האירוע, נכתב כי ברנר התנהל בצורה "מיותרת ומסוכנת". צפו בתקרית הגז המדמיע:
הדוח גילה גם שזה לא היה מקרה יחיד: "מעורבותו החוזרת ונשנית של ד"ר ברנר באירועים שבהם ישנה הפרת סדר מצד מטופלים ובני משפחותיהם, מעלה שאלה לגבי טיב תקשורת בינאישית מצד ד"ר ברנר".
מקרה אחר היה זה של רחל ודניאל, שבנם יוגב (השמות בדויים) היה מטופל במכון האונקלווגי לאחר שלקה בסרטן. לדברי ההורים, במהלך הטיפול ד"ר ברנר התעלם שוב ושוב מפניותיהם לעזרה, והתנהג אליהם בצורה משפילה. "צורת דיבור מכוערת, גסה, כועס תמיד, תמיד חסר סבלנות", סיפרה רחל. "יום אחד חיכינו לו לפגישה, ובדיוק כשהוא הגיע קיבלתי טלפון חשוב, והלכתי לרגע הצידה ללחוש 'אני אחזור אליך'. ברנר התעצבן וצעק עליי: 'אני בא לפה ואת מדברת בטלפון?!'".
רחל ודניאל היו מוכנים לסבול את התנהגותו של ברנר, בשם הסיכוי להציל את בנם. הם המתינו לו במשך שעות לפגישות, רדפו אחריו בהודעות ושיחות טלפון, וספגו לדבריהם את היחס המשפיל שלו. "בלעתי את כל הצפרדעים", אומרת רחל. "היינו שבויים בידיים שלו". במכתב ששלחו ההורים להנהלת בית החולים, לאחר פטירתו של בנם מסרטן, הם כתבו כי "היחס שהבן היקר שלנו קיבל מד"ר ברנר, כמו גם אנחנו הוריו, הוא חסר תקדים ביחסים בין רופא למטופל. אדם זה המכנה עצמו 'רופא', לא השיב לעשרות פניות אליו, חלקן היסטריות. הוא לא תדרך את הרופאים במחלקה, לא ענה לטלפונים, נעלם".
תחקיר "7 ימים", שהתבסס על עשרות מסמכים פנימיים ושורה של עדויות, גילה שדפוס ההתנהגות של ד"ר ברנר כלפי משפחתו של יוגב חזר על עצמו שוב ושוב עם מטופלים נוספים: זה התחיל בהבטחות נפלאות על אודות טיפול רפואי מציל חיים ויחס אישי בלתי מתפשר, נמשך בניתוק מגע והתנהלות בוטה ומזלזלת, והסתיים בזעם ובמכתבי תלונה.
"יחסי העבודה של ד"ר ברנר אלינו, האחיות, לא תקינים"
מי שראו כיצד ד"ר ברנר מתנהג למטופליו ונחרדו, הן האחיות במכון האונקולוגי בהנהלתו. במשך תקופה ארוכה שלחו האחיות מכתבים ותלונות לגורמים בהנהלת בית החולים ובמשרד הבריאות, אך אלו לא הצליחו -או לא רצו - לפתור את הבעיה. לבסוף, החליטו האחיות שלא להופיע לעבודתן. כתוצאה מכך פעילות המכון נפגעה ומאות חולים – חלקם סופניים – עמדו בפני סכנה שהטיפול בהם יופסק.
"יחסי העבודה של ד"ר ברנר אלינו האחיות אינם תקינים ואינם מכבדים", כתבו שבע האחיות העובדות במכון להנהלת וולפסון, עוד בטרם השביתו את פעילות המכון. "אנו עוברות מסכת התעללות מילולית הכוללת צעקות, השפלות, השמצות, יחס מזלזל, ציניות, הסתה, האשמה ואפילו נקיטת סנקציות נגדנו והתעמרות. התנהגות משפילה זו כלפינו מתרחשת למרבה הצער גם בפני המטופלים ובני משפחותיהם, מה שמבייש ומבזה אותנו".
מה שבעיקר הפריע לאחיות, היה היחס של ברנר למטופלים. "גם אופן התנהלותו המקצועית של ד"ר ברנר מול המטופלים לקויה", כתבו. "הוא מבטיח למטופלים שייצור איתם קשר לגבי המשך הטיפול שלהם ומשתהה בכך. מדי יום חולים ובני משפחותיהם מתקשרים למכון לאחר המתנה ארוכה לזימון לטיפול ובקשה לדעת מה קורה עם הטיפול שלהם, כשהם כועסים וזועקים בצעקות ששוברות את ליבנו. אנו חסרות אונים, מיואשות ומתוסכלות ואין באפשרותנו לעזור להם".
לאחר כשבועיים של טלטלה במכון, במהלכו הובאו למקום אחיות ממחלקות אחרות כדי למלא את מקומן של האחיות השובתות, שבו האחיות לעבודתן.
חשוב להבהיר: כמו הסרטן, גם הסיפור הזה אינו שחור או לבן. לזכותו של ד"ר ברנר עומדת קריירה ארוכה ומרשימה, הכוללת שורה של הצלחות מקצועיות ורפואיות. הוא נחשב לרופא פורץ דרך, שהיה מעורב במחקרים חדשניים ונמצא בקדמת המאבק במחלת הסרטן. וחשוב מכך, ד"ר ברנר הציל לא מעט מטופלים בשנים האחרונות, לעיתים כאלו שאיש מלבדו לא נתן להם סיכוי לחיות.
"בזכותו אמא שלי קיבלה עוד שנתיים של חיים, אי אפשר לקחת את זה ממנו", אמרה לנו ניצן סיטבון, שבעקבות הטיפול במכון של ד"ר ברנר הסרטן בלבלב של אמה נמצא בנסיגה. "ד"ר ברנר נהג בה בסבלנות, ונתן לה המון תקוות. הוא טיפל בה בעדינות כמו בציפור פצועה. הבוסט של האנרגיה שהוא נתן לה, הפך אותה ללוחמת". לדבריה, "גם כשפניתי אליו בהודעות בטלפון הוא מיד התייחס וענה. אין פעם אחת שלא ראיתי אותו מסתובב בחדרים ובודק את המצב של כל המטופלים שלו".
סכסוך מקצועי שהפך למלחמת עולם
ברקע הדברים עומד כאמור סכסוך אישי ומקצועי בין מנהלת וולפסון ד"ר אנגל, לד"ר ברנר. לדברי ברנר, אנגל מנסה לעשות לו "סיכול ממוקד" ולהביא לפיטוריו, וכי היא זו שהסיטה את האחיות במכון כנגדו.
המקור לסכסוך נמצא בעימות שהתגלע בין אנגל וברנר ב-2019. במהלך אותה שנה ביקש ד"ר ברנר, שידוע כרופא שמשתמש בתרופות ובטיפולים חדשניים, להעניק לכמה ממטופליו תרופות מחקריות שלא היו כלולות בסל התרופות, ושלדבריו היו יכולות להציל חיים. בהנהלת בית החולים סירבו לאשר את השימוש בתרופות הללו, בין היתר בגלל הצורך למממן אותן מתקציב בית החולים. זמן קצר אחר כך, הופיעו בתקשורת כתבות המציירות את הנהלת בית החולים כמי שמייצרת "סחבת מסכנת חיים".
לדברי גורם במשרד הבריאות, "זה הפך למלחמת עולם. הסכסוך הזה חרג מגבולות הטעם הטוב, כאשר ברנר טוען שהמהלכים של בית החולים נעשו ספציפית נגדו". אדם אחר שבקיא בהתנהלות סביב הוועדה אומר ש"ענת (אנגל) הרגישה תחת מתקפה מאורגנת".
בעקבות המחלוקת בין ברנר להנהלת וולפסון, שקיבלה גם ביטוי תקשורתי ולוותה בתלונות מצד מטופלים על הטיפול הירוד במכון האונקולוגי, הקים מנכ"ל משרד הבריאות ועדה שנועדה להכריע במחלוקת בין הצדדים, וכן לבחון את הסוגיה הרחבה של אישור תרופות מהסוג הזה.
הוועדה מצאה כי "ד"ר ברנר לא שיתף פעולה עם דרישות ההנהלה, לא השלים את המסמכים החסרים או בסופו של דבר העביר אותם בעיכוב משמעותי, והכל נעשה בשיח תוקפני, אלים ולא מכבד. בחלק מהמקרים, כתוצאה מהתנהלות זאת שלו נגרמו בין השאר העיכובים שתוארו לעיל".
במסגרת הוועדה טענה הנהלת וולפסון, כי הניסיון ליישב את המחלוקות המקצועיות עם ד"ר ברנר "נתקלה באטימות ובחומה בצורה מצד ד"ר ברנר ולא ניתן היה לנהל כל שיח עניני מולו ומהר מאוד השיח עבר לשיח אלים ותוקפני מצדו".
לדברי ההנהלה נעשו ניסיונות מצידה לבוא בדברים וליישב את ההדורים מול ד"ר ברנר, אולם כל אלה במבחן התוצאה העלו חרס". אנשי הוועדה קבעו כי "התרשמנו כי ההנהלה, לאור התנהלותו של ד"ר ברנר והאלימות שהוא מפגין, הרימה ידיים, והתחושה הייתה כי היחסים הגיעו למבוי סתום תוך ניסיון להטיל את האשמה והאחריות על ד"ר ברנר... לעיתים התרשמנו שכאשר הם מדברים על ד"ר ברנר ועל המכון שהוא מנהל הם מדברים על רופא ועל המכון 'ביקום' או במוסד רפואי אחר ולא ברופא שנמצא תחת ניהולם ואחריותם".
בסיכום הדוח כותבים חברי הוועדה: "שני הצדדים תרמו לליקויים שהתפתחו, שני הצדדים אחראים ביחד ולחוד ולכל צד אשם תורם משמעותי כאשר כל צד תורם את חלקו לפרשה עגומה זאת".
למרות שהדוח הזה פורסם כבר ב-2019, במשרד הבריאות לא הצליחו ליישב את ההדורים בין אנגל לברנר. המצב במכון רק המשיך להידרדר. השבוע, כאמור, נשלחו הצדדים לגישור.
