נזקים נפשיים, קוגניטיביים ובריאותיים: סקירת מחקרים אחרונים, שפורסמה בגיליון האחרון של כתב העת "הרפואה" של ההסתדרות הרפואית, מגלה את ההשפעות ההרסניות של השימוש ההולך וגובר בקנאביס על צעירים. קנאביס, מציינים החוקרים, הוא הסם הבלתי חוקי הנפוץ ביותר בעולם בכלל ובישראל בפרט. בסקר לאומי אחרון של הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול נמצא כי 27% מהציבור הבוגר בישראל, בגילים 18 עד 65, דיווחו כי צרכו קנאביס בשנה האחרונה.
קראו עוד:
כניסת הקנאביס הרפואי לחיינו בשנים האחרונות הביאה עמה גישה סלחנית יותר כלפי הסם גם בצריכתו הלא רפואית. מדינות רבות ובהן ישראל החלו לקדם לאחרונה מדיניות של אי הפללה ואף לגליזציה של קנאביס. אף שהתקנות מכוונות לבגירים, הקנאביס זולג גם לשכבות הגיל הצעירות, ושיעור בני הנוער המתנסים או משתמשים בקנאביס עולה. אוכלוסיית בני הנוער נחשבת לפגיעה וכזו העלולה להינזק בריאותית כתוצאה מצריכת הקנאביס ולכן הנתונים הבאים מדאיגים: בסקר שנערך בישראל בשנת 2018 דיווחו 12% מתלמידי כיתות י'-י"ב על צריכת קנאביס - עלייה של 2% בהשוואה לסקר שנערך ארבע שנים קודם לכן. אבל המספרים האמיתיים כנראה גבוהים בהרבה: 30% מהבוגרים הצורכים קנאביס ציינו כי התחילו לצרוך לפני גיל 18.

התמכרות: תוך שנה מהצריכה

לצמח הקנאביס זנים רבים המכילים קבוצות חומרים שונות, כשאחת הידועות שבהן היא הקנבינואידים המצויים בצמח במינונים שונים. כיום ידוע על יותר מ-140 קנבינואידים הנמצאים ביחסים והרכבים שונים, כששני הקנבינואידים הנחקרים ביותר הם ה-THC הגורם לאופוריה, ו-CBD בעל פוטנציאל רפואי רב. שיטות גידול חדישות העלו במאות אחוזים את ריכוז ה-THC בקנאביס.
1 צפייה בגלריה
שינויים מבניים במוח, פגיעות בקוגניציה, הפרעות נפשיות, התמכרות ומצבי בריאות וחירום נוספים. שימוש בקנאביס בגיל צעיר
שינויים מבניים במוח, פגיעות בקוגניציה, הפרעות נפשיות, התמכרות ומצבי בריאות וחירום נוספים. שימוש בקנאביס בגיל צעיר
שינויים מבניים במוח, פגיעות בקוגניציה, הפרעות נפשיות, התמכרות ומצבי בריאות וחירום נוספים. שימוש בקנאביס בגיל צעיר
(צילום: ירון ברנר)
בני נוער הצורכים קנאביס, מצאו המחקרים האחרונים בנושא, עלולים לפתח התמכרות לסם בתוך 12 חודשים מהצריכה הראשונה. צריכת קנאביס על ידי מתבגרים גם מגבירה את הסיכון עד פי שלושה לצרוך סמים אחרים. ההשערה היא שקנאביס הוא "סם פותח שער" לצריכת סמים אחרים.

השפעות נפשיות וקוגניטיביות: פסיכוזות ודיכאון

ההשפעות הבריאותיות השליליות של צריכת קנאביס בקרב בני נוער יכולות לצוץ כבר בגיל ההתבגרות או בגילים מבוגרים יותר, ואלה כוללות שינויים מבניים במוח, פגיעות בקוגניציה, הפרעות נפשיות, התמכרות ומצבי בריאות וחירום נוספים.
המוח המתבגר המתפתח מאופיין בתהליכי בנייה של תאי העצב והמרווח בין תאי העצב הנקרא סינפסה. חשיפה ל-THC משנה את תצורת חלק מסיבי העצב וכתוצאה מכך בני נוער מתחת לגיל 25 חשופים לפגיעה בהתפתחות הפסיכולוגית והקוגניטיבית, מכיוון שאצלם קליפת המוח הקדמית, האחראית על תגמול, עכבות והפעלת פונקציות גבוהות אינה בשלה.
מספר מחקרים מצאו קשר בין צריכת קנאביס ושינויים במוח במבנים השולטים על הזיכרון, קוגניציה, תשומת לב מורכבת ועיבוד רגשי. שינויים אלה כוללים ירידה בנפח ההיפוקמפוס במוח, קליפת המוח הצידית ומבנים נוספים. מחקרים שונים מראים גם כי צריכת קנאביס על ידי בני נוער מגבירה משמעותית את הסיכון ללקות בפסיכוזה, סכיזופרניה ואפיזודות חוזרות של דיכאון. מחקרים נוספים הראו את הקשר בין צריכת קנאביס אצל בני נוער למחשבות אובדניות ולאובדנות.

השפעות בריאותיות: סיכון ללב ושבץ מוחי

קנאביס נמצא גם, על פי סקירת מחקרים זו, כקשור לסיכון מוגבר לפגיעה בקצב הלב, לאוטם בשריר הלב בבני נוער ומבוגרים ולסיכון מוגבר גם לאירוע מוחי. קנאביס קשור גם להשפעות מזיקות פוטנציאליות על מערכות גוף אחרות, כמו השפעות מסרטנות על האשכים והריאות. קנאביס הנצרך בעישון קשור גם לדלקת ריאות מסוג ברונכיטיס, כששריפת הקנאביס בעישון עד לנקודת הבערה שלו גורמת לשחרור THC אך גם רכיבים מסוכנים אחרים כמו זפת, פחמן חד חמצני, אמוניה ואצטלדהיד.
"כשליש מצרכני הקנאביס בישראל מדווחים שהתחילו לצרוך מתחת לגיל 18, ולכן נדרשת התערבות לאומית ותוכניות מניעה, הסברה ומזעור נזקים בקרב בני הנוער, הורים, מחנכים והציבור הרחב"
קנאביס עלול גם לגרום לפגיעה בעובר: במחקר שנערך ב-51 מדינות ארה"ב נמצא כי קנאביס עלול לגרום לנזק לעובר ולהתפתחות העתידית של הילד כאשר הוא נצרך בעת ההיריון, ונמצא אף גם קשר לאוטיזם.
"אוכלוסיית בני הנוער פגיעה לסכנות הנלוות לצריכת קנאביס, פיזית, קוגניטיבית ונפשית", מסכמים החוקרים, "כשליש מצרכני הקנאביס בישראל מדווחים שהתחילו לצרוך מתחת לגיל 18, ולכן נדרשת התערבות לאומית ותוכניות מניעה, הסברה ומזעור נזקים בקרב בני הנוער, הורים, מחנכים וגם בקרב הציבור הרחב".
את הסקירה ערכו פרופ' יפרח קמינר, מומחה לפסיכיאטריה ורפואת ילדים מביה"ס לרפואה של אוניברסיטת קונטיקט, וד"ר חגית בוני נוח מהחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל.