ארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז אמש (רביעי) על מגפת אבעבועות הקוף כמצב חירום רפואי גלובלי, בפעם השנייה תוך שנתיים, בעקבות התפרצות שהחלה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו והתפשטה למדינות שכנות. "ההתפשטות המהירה של אבעבועות הקוף בכמה מדינות באפריקה מדאיגה מאוד. יש צורך בתגובה בינלאומית מתואמת, על מנת לעצור את התפשטות המחלה בעולם - ולהציל חיים", אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס.
המנהל האזורי של ארגון הבריאות העולמי לאפריקה, ד"ר מאתשידיסו מואטי, ציין כי "כבר מתבצעים מאמצים משמעותיים לבלימת התפשטות המחלה. אך ככל שקצב ההתפשטות הולך וגובר, אנו מקדמים עוד יותר פעולה בינלאומית מתואמת שתתמוך במדינות ותסייע בעצירת התפשטות הנגיף".
ההחלטה על הגדרת המחלה כמצב חירום רפואי גלובלי הגיעה בהמלצת מומחים מטעם ועדה שאחראית על תקנות הבריאות הבינלאומיות (IHR). "העלייה של אבעבועות הקוף באזורים מסוימים באפריקה, לצד התפשטות זן חדש של הנגיף, היא מצב חירום לא רק עבור אפריקה - אלא עבור העולם כולו", אמר יו"ר הוועדה, פרופ' דימי אוגוינה. "המחלה הוזנחה כבר בעבר באפריקה, מה שגרם להתפרצות עולמית בשנת 2022. הגיע הזמן לפעול בנחישות כדי למנוע מההיסטוריה לחזור על עצמה".
מספר מקרי אבעבועות הקוף באפריקה בכלל, ובקונגו בפרט, גדל בכל שנה. בשנה שעברה חלה עלייה משמעותית במקרים המדווחים בקונגו, אך השנה - נכון לחודש אוגוסט - כמות המקרים שדווחו עלתה על מספרם בכל השנה שעברה. מתחילת השנה דווחו יותר מ-15,600 מקרים ו-537 אירועי מוות מהמחלה. במרכז לבקרת מחלות ומניעתן של אפריקה צוין כי ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, המקרים עלו ב-160% ואירועי המוות מהמחלה עלו ב-19%.
התפרצות הנגיף, גם בישראל, לפני כשנתיים
(צילום: נדב אבס, חגי דקל)
אך למרות שנשמע כי המחלה מתפשטת בעיקר באפריקה, בחודש ינואר האחרון היא הגיעה גם לישראל. באותו חודש אובחנו בישראל 11 מקרים של הידבקות במחלה הוויראלית ממשפחת האבעבועות השחורות, כשלשם השוואה, באוקטובר ובנובמבר אשתקד אובחנו מקרה אחד בלבד בכל חודש, ובדצמבר ארבעה מקרים. יש לציין כי ישנו חיסון יעיל נגד הנגיף - שזמין לציבור בקופות החולים בשתי מנות.
משרד הבריאות מסר בתגובה כי הוא עוקב כל העת אחר תחלואה באבעבועות הקוף, ונכון לעת הזו, לא קיימת עלייה בתחלואה בישראל. כמו כן, הוסיף כי "חשוב לציין שהודעת ארגון הבריאות העולמי נוגעת להתפרצות של ענף I (זן של הנגיף) ברפובליקה הדמוקרטית בקונגו, אזור אנדמי לזן זה, ואין עדות לכך שהוא קיים מחוץ לאפריקה, לרבות ישראל. על כן, לא קיים קשר בין התחלואה באפריקה לבין מקרי התחלואה הבודדים שדווחו בישראל".
לדברי המשרד, "ככלל, ממליץ משרד הבריאות לאוכלוסיות בסיכון לתחלואה בנגיף, ובכללן, גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, להשלים את פרוטוקול החיסון שכולל שתי מנות חיסון במרווח של לפחות חודש ביניהן. המנה השנייה משפרת את ההגנה מפני הנגיף ומאריכה את משך זמן ההגנה. ניתן להתחסן נגד אבעבועות הקוף בקופות החולים".
נגיף אבעבועות הקוף בודד לראשונה מאדם בשנת 1970 בקונגו. במהלך השנים, זוהו מקרים של אבעבועות הקוף גם מחוץ לאפריקה, במיוחד בקרב נוסעים שחזרו ממדינות אפריקה או שהיו במגע עם בעלי חיים נגועים במחלה - מכרסמים ופרימאטים.
בין התסמינים הבולטים: חום, פריחה, הגדלת בלוטות הלימפה, עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים, צמרמורת ותשישות. המחלה חולפת תוך שבועיים עד ארבעה שבועות.
מחקר של קופת החולים כללית שנערך לאחר התפרצות הנגיף בפעם שעברה, מצא כי רמת היעילות של מנת חיסון אחת נגד אבעבועות הקוף מספקת הגנה משמעותית מפני הדבקה - ומונעת אותה בשיעור של 86%. המחקר נערך על ידי קבוצת חוקרים ישראלים מכללית שירותי בריאות, שבדקה את יעילות החיסון של חברת Bavarian Nordic, הניתן בשתי מנות. תוצאות המחקר פורסמו במגזין Nature.
המחקר בכללית על אודות יעילות החיסון התבסס על 2,054 גברים שהיו זכאים לחיסון, מתוכם 1,037 התחסנו בתקופת המחקר ומצבם נבדק 90 ימים לפחות לאחר החיסון. בפרק הזמן הזה נדבקו בנגיף חמישה מקרב הקבוצה שהתחסנה פעם אחת ו-16 מהקבוצה שלא התחסנה כלל. המחקר מצא, כאמור, יעילות של 86 אחוזים בהגנה מפני הדבקה בפרק הזמן שנבדק ועומד על 90 ימים לפחות לאחר קבלת החיסון.
