שנתיים אחרי שהחלה מגפת הקורונה, הנגיף ממשיך להפתיע את עולם הרפואה: עד כה הצטברו דיווחים על לפחות 200 תסמינים אפשריים של המחלה, שהשכיח מהם נובע מפגיעה במערכת הנשימה.
קראו עוד:
בתחילת המגפה שיעול וקוצר נשימה היו התסמינים הבולטים ביותר. גל האומיקרון שינה מעט את פני המחלה, ועדיין רבים מהחולים ממשיכים להתלונן על קשיי נשימה, קוצר נשימה ושיעול שנמשכים לעיתים גם שבועות וחודשים אחרי ההחלמה.
הזן הראשון של הנגיף, שנולד בווהאן שבסין, הוביל לתלונות של חולים על תחושה שמזכירה טביעה ועל אי-ספיקה נשימתית ויצר מחסור עולמי במכונות הנשמה. הווריאנטים הבאים נתנו תמונה דומה, אלא שזן האומיקרון הפך את המגמה והוביל לפחות תלונות ריאתיות.
מה גורם לנגיף הקורונה להתנהג אחרת מנגיפים נשימתיים אחרים ולעורר פגיעה במערכת הנשימה שעלולה להידרדר למחלה כל כך קשה וממושכת? התשובה על כך לא לגמרי ברורה. "המחלה עדיין נלמדת", אומרת ד"ר יעל רביב, מנהלת מכון הריאות במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. "אחת התיאוריות גורסת שהנגיף גורם לפגיעה באפיתל של נאדיות הריאה, שם מתבצע חילוף החמצן. הנגיף עלול לפגוע בשכבות נוספות, וגם בקפילרה, כלי הדם הקטנטן, שבו מתבצעים בפועל חילופי הגזים".
ד"ר יעל רביב, סורוקה: "שיעול או קוצר נשימה עלולים לנבוע לאו דווקא ממערכת הנשימה. מספר לא מבוטל של אנשים סובלים משיעול ומקוצר נשימה כשהפגיעה היא באף או בלוע. התסמינים הללו עלולים לנבוע גם מפגיעה לבבית או מחולשה שרירית"
אבל הנגיף עלול לפגוע לא רק בריאות. "שיעול או קוצר נשימה עלולים לנבוע לאו דווקא ממערכת הנשימה", מסבירה ד"ר רביב. "מספר לא מבוטל של אנשים סובלים משיעול ומקוצר נשימה כשהפגיעה היא עליונה יותר - באף או בלוע. התסמינים הללו עלולים לנבוע גם מפגיעה לבבית, מחולשה שרירית או מהרגשה סובייקטיבית.
"אנחנו יודעים שבדרך כלל, כשאין סיבוך של איברים נוספים, הפגיעה הנשימתית נובעת מפעילות הרסנית של הווירוס בריאות ומהתגובה הדלקתית שהוא יוצר. החולים יכולים להיות אנשים צעירים, שהיו בריאים לחלוטין, ולאחר הקורונה משתעלים עם ליחה ומתלוננים על קוצר נשימה ועייפות. נראה שההרס שהקורונה גורמת לריאות הוא יותר מסיבי וממושך, הן בגלל הפגיעה הריאתית הישירה והן בגלל הפעלת יתר של מערכת החיסון. עם הזמן נכיר יותר את הנגיף ונדע להסביר את הפגיעה בצורה יותר מדויקת".
ד"ר רביב מוסיפה שברוב המקרים התסמינים הנשימתיים חולפים בתוך שבועות אחדים. "אנחנו מסבירים לחולים שעלולים להישאר שיעול קל או קוצר נשימה עד שישה שבועות מפרוץ המחלה", היא אומרת. "אם התסמינים נמשכים זמן רב יותר, או שהמצב אינו משתפר אלא מחריף ומתלקח - יש צורך בבירור".
הדרך לטיפול עוברת באבחון הנכון. "ראשית, חשוב לחפש את הסיבה לקשיי הנשימה", מסבירה ד"ר רביב. "אנחנו מבצעים אנמנזה, שבה אנחנו מבררים את הרקע של החולה ואת התסמינים שמהם הוא סובל, ובמידת הצורך שולחים אותו לבירורים שכוללים בדיקות דם ותבחיני נשימה".
"אם החולה חש שמצבו משתפר לאט-לאט, וכל יום יותר טוב מהקודם, הבעיות הנשימתיות יחלפו מאליהן. אם המצב מחריף, ויש כאבים בחזה, דפיקות לב מואצות, הפרעות בקצב הלב או החמרה בשיעול ועליית חום - יש לפנות לרופא המשפחה"
אם נמצאה עדות לפגיעה ריאתית, ניתן לטפל בה באמצעות אינהלציות או משאפים שכוללים קורטיקוסטרואידים המפחיתים את התהליך הדלקתי (דוגמת בודיקורט או פליקסוטייד) עם או בלי מרחיבי סמפונות כמו ונטולין. חלק מהחולים נשלחים לתוכנית חיזוק גופני הכוללת שיקום נשימתי באמצעות פיזיותרפיה, פעילות אירובית וחיזוק שרירי הנשימה.
"לרוב החולים לא יהיו פגיעות קשות", מסכמת ד"ר רביב. "אם החולה חש שמצבו משתפר לאט-לאט, וכל יום יותר טוב מהקודם, הבעיות הנשימתיות יחלפו מאליהן. אם המצב מחריף, ויש כאבים בחזה, דפיקות לב מואצות, הפרעות בקצב הלב או החמרה בשיעול ועליית חום - יש לפנות לרופא המשפחה".
