אשפוז ביתי מול מחלקה סגורה: הפתרונות למתמודדי הנפש
(צילום: אסף חן)
המתנה של חודשים ארוכים לתורים פנויים, מצוקת מיטות אשפוז, סגירת מרפאות ומחסור באנשי צוות - ולא רואים את סוף המשבר העמוק במערך בריאות הנפש. מסקר חדש ומקיף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסם בתחילת החודש, עולה כי מצבם הנפשי של יותר ממיליון ישראלים החמיר בשל משבר הקורונה. יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, ד"ר צבי פישל, הודה בעקבותיו: "מערכת בריאות הנפש במשאביה הנוכחיים לא ערוכה ותתקשה לטפל במצוקות נפשיות עקב המצב החברתי הנוכחי". מעבר לצורך הדחוף בהקצאת משאבים לשיקום מערך בריאות הנפש הציבורי, נדרשות גם חשיבה מחוץ לקופסה ואפשרויות טיפול נוספות, כמו מודל האשפוז הביתי והטיפול במסגרת הקהילה.
4 צפייה בגלריה
להצלחת הטיפול, חשוב להשאיר את המטופל בסביבתו המוכרת ולשלבו בקהילה
(צילום: Motortion Films/shutterstock)
עוד בנושא:
"עבורי, המסגרת הזו הייתה ברכה. בזמן הטיפול גרתי אצל אמי, וקבלת הטיפול בבית, עם צוות מסור ומקצועי שבא אליי ומתעניין בי, בודק איך אני מרגיש ומה אני חווה - הוא דבר שלחלוטין אינו מובן מאליו", מספר דוד, בן 30 ממרכז הארץ, שטופל במסגרת צבר רפואה. "לפני מספר שנים עברתי תאונת דרכים, במהלך עבודתי כשליח. לאחר התאונה, טיפול פסיכולוגי שלא הצליח וביקור אצל פסיכיאטרית, הבנתי שעליי לפנות לאשפוז. הפסיכיאטרית במרפאה הסבירה לי שיש לי אפשרות לקבל טיפול חדש של פסיכיאטריה בבית".
רבים עדיין לא מכירים את האלטרנטיבה של אשפוז פסיכיאטרי בבית, המאפשר למתמודדי בריאות הנפש לקבל את הטיפול שלו הם זקוקים בלי לעזוב את הבית, הסביבה והמשפחה. אשפוז ביתי יכול להיות פתרון יעיל, כפי שכבר הוכח בתחומי אשפוז פנימית ושיקום. "בשלוש השנים האחרונות הצלחנו לתת מענה ליותר ויותר מתמודדים באמצעות מסגרת של פסיכיאטריה בבית", אומרת ד"ר מרינה ארביטמן, מנהלת מחלקת אשפוז פסיכיאטרי בבית בחברת צבר רפואה.
ד"ר מרינה ארביטמןצילום: צבר רפואה"אפשר לומר שאשפוז הבית הפסיכיאטרי מהווה כיום את השלב החדש באבולוציה של הטיפול בבריאות הנפש", היא טוענת. "אם בעבר הגישה הרווחת הייתה להרחיק את המטופל ולבדל אותו מהחברה הכללית, היום אנחנו מבינים שההפך הוא הנכון – למען הצלחת הטיפול, חשוב להשאירו בסביבתו הקרובה והמוכרת ולשלבו בקהילה. באמצעות אשפוז הבית אנחנו מצליחים לשלב בין הענקת הטיפול הרפואי המיטבי, לבין שילוב המתמודד בסביבתו שלו, מבלי לפגוע בחייו ובחיי משפחתו".
בחודש אפריל האחרון נערך בברצלונה הקונגרס הבינלאומי לאשפוז בית (WHAC), ביוזמת ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו"ר צבר רפואה, ובהובלת צוות מומחים מרחבי העולם. בקונגרס, שהתקיים זו הפעם השלישית, הוצגו נתוני טיפול פסיכיאטרי בצורה מקוונת ומרחוק, אך בארץ לא יודעים על מדינות אחרות שבהן ניתן אשפוז בית פסיכיאטרי. החדשנות הטיפולית גררה התעניינות רבה מגורמי מקצוע ממדינות אחרות, אמרו מארגני הכנס.
למי מתאימה המסגרת של אשפוז פסיכיאטרי בבית?
"לעיתים קרובות, מתמודדי נפש זקוקים לטיפול אינטנסיבי, אך העזיבה הזמנית של הסביבה הקרובה - הורים מבוגרים, ילדים, או אפילו חיית מחמד אהובה - מובילה לחרדות, הידרדרות במצב הנפשי ואפילו סירוב לקבלת טיפול. ישנם מטופלים אשר מצבם הפיזי מביא לכך שהם מרותקים למיטתם. לכן, המעבר לאשפוז במוסד פסיכיאטרי אינו אפשרי, וכך הם נותרים ללא מענה. המסגרת של אשפוז פסיכיאטרי בבית מספקת עבור כל אותם מתמודדים מסגרת טיפולית המתאימה לצורכיהם, ללא צורך לעזוב את ביתם".
4 צפייה בגלריה
הצוות עורך שגרת ביקורים בתדירות מותאמת למצבו הקליני של המטופל
(צילום אילוסטרציה: צבר רפואה)
ולמי זה לא מתאים?
"הדגש הוא על טיפול בטוח למתמודד ולסביבתו, לכן לא מטופלים במסגרת הביתית מטופלים עם התמכרות פעילה, אובדנות או מסוכנות לסביבה, או כאלה המביעים סירוב לשהייה וקבלת טיפול במסגרת אשפוז בית, בעלי התנהגות אנטי-סוציאלית ותוקפנית, וכן מתמודדים בעלי מצב מחלה גופנית לא מאוזן, שמחייב ניטור וטיפול רפואי במהלך כל שעות היממה".
איך זה מתבצע בפועל?
"הטיפול ניתן על ידי צוות רב-מקצועי הכולל פסיכיאטר/ית, אח/ות ועו"ס מתחום בריאות הנפש. הצוות עורך שגרת ביקורים בתדירות מותאמת למצבו הקליני של המטופל, על מנת לאזן את המטופל ולהעניק לו ולמשפחה כלים לבניית שגרת חיים יציבה והתמודדות עם משברים בהמשך".
מי זכאי לאשפוז פסיכיאטרי בבית וכמה זה עולה?
"המסגרת של אשפוז פסיכיאטרי בבית מתאפשרת היום דרך קופות החולים במסגרת סל הבריאות וללא עלות למטופל, והיא ניתנת לבני 18 ומעלה, ללא מסוכנות לעצמם או לזולת, ושאינם צריכים השגחה סביב השעון. הטיפול ניתן במסגרת מעטפת טיפולית הכוללת לא רק רופא, אלא אחות ועובדת סוציאלית, תוך התייחסות כוללנית למצב של המטופל, יחסים בין בני משפחה ומצב סוציאלי".
מה נדרש מהמתמודד ומשפחתו כדי לקבל טיפול בבית?
"בניגוד לאשפוז מוסדי, באשפוז בית היחסים בין הרופא למטפל העיקרי הם יותר דו-כיוונים ומדובר בשותפות של המטופל וסביבתו הקרובה בתהליך הטיפול והאשפוז. נדרשים שיתוף פעולה ומוכנות של המתמודד לקבלת הטיפול. לכן, המטופל צריך לשהות בסביבה המאפשרת קבלת טיפול והחלמה, מוקף בבני משפחה שנרתמים לסייע. לעיתים יש מטופלים שסביבת הבית שלהם לא מאפשרת קבלת צוותים הביתה. למשל, מתמודד ממשפחה שעסקה בגידול ארנבים. כשהצוות הגיע לביתו, הבית היה מלא בבעלי חיים, ולא התאפשרה שהות של הצוות בבית המטופל".
בצבר מפעילים את האשפוז הביתי מאז מרץ 2019 כפיילוט, שנכנס לפני כשנתיים כשירות בקופות החולים לאומית ומאוחדת למתמודדי נפש. בארבע השנים מאז, מציינים בחברה, טופלו במסגרתו מאות מטופלים ביותר מ-30 אלף ימי אשפוז. "אצל כ-85% מהמטופלים נמנע אשפוז מלא בזכות המסגרת הביתית. רק כ-15% הופנו לאשפוז מלא בשל מסוכנות מיידית. בימים אלה מטופלים אצלנו עשרות מתמודדים".
סיירת בריאות הנפש נגד "הדלת המסתובבת"
במכבי שירותי בריאות נערכים בימים אלה שני פרויקטים שמטרתם צמצום אשפוזים ואשפוזים חוזרים במחלקות פסיכיאטריות. האחד הוא שיתוף פעולה של הקופה עם בית החולים הווירטואלי שיבא BEYOND בפרויקט אשפוז בית פסיכיאטרי מקוון.
הטיפול מיועד למטופלים הזקוקים לאשפוז על רקע פסיכיאטרי ומתקיים תוך ליווי ופיקוח של צוות רב-מקצועי הכולל מומחי פסיכיאטריה, סיעוד, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק ותזונה. הליווי והפיקוח נערכים באמצעות צ'טים, שיחות וידאו וטלפון. זאת, במקביל לניטור מרחוק של מדדים רלוונטיים של המטופלים לאורך תקופת האשפוז, כגון לחץ דם, מדדי שינה והקפדה על טיפול תרופתי.
מטרת הפרויקט, מסבירים במכבי, היא לאפשר למטופלים המתאימים לקבל טיפול מקיף ומענה רפואי ונפשי מלא בביתם, בסביבה הנוחה והמוכרת להם, על מנת לסייע להם להשתקם באופן מיטבי ולהחזיר אותם לחיים עצמאיים בקהילה.
פרויקט נוסף שמפעילה מכבי הוא פיילוט שנערך במחוז הדרום - "סיירת בריאות הנפש", שמטרתו צמצום אשפוזים חוזרים במחלקות פסיכיאטריות, שנחשבות לעמוסות מאוד בישראל. מדי שנה מתאשפזים כ-4,000 חברי הקופה במחלקות בריאות הנפש בישראל. מנתוני משרד הבריאות עולה כי כמות האשפוזים החוזרים של המטופלים שיצאו מאשפוז ("תופעת הדלת המסתובבת") בבריאות הנפש גבוהה מאוד ומעידה על קושי בשיתוף פעולה עם הטיפול ורצף הטיפול הפסיכיאטרי, קושי בהשתלבות המטופל בקהילה לאחר אשפוז ממושך, ומהווה נטל קשה על המטופל ומשפחתו ועומס כבד על המערכת בכללותה.
ד"ר רובינזון: "מעבר לצמצום אשפוזים חוזרים וצמצום ימי אשפוז במחלקות לבריאות הנפש, לתוכנית יש מטרות שונות, ביניהן התמדה בטיפול התרופתי, שיפור רווחת המטופל וחוויית הטיפול של המטופל ובני משפחתו, והבאת המטופל למצב של יציבות מתמשכת שתאפשר את העברת הטיפול למסגרת ארוכת טווח בקהילה"
כדי להתמודד עם תופעת הדלת המסתובבת והאשפוזים החוזרים, מפעילה מכבי (בעזרת קרן טאובר) לראשונה בישראל תוכנית לצמצום אשפוזים חוזרים, המוכרת בעולם. "סיירת בריאות הנפש" מורכבת מפסיכיאטר/ית, אח/ות פסיכיאטרית ועו"ס. הצוות מאתר את מטופלי הקצה שישנה סבירות גבוהה שישובו לאשפוז פסיכיאטרי זמן לא ארוך לאחר שהשתחררו ממנו, מקיים עימו ביקורי בית, ביקורים דיגיטליים ושיחות טלפון באופן אינטנסיבי, במטרה לסייע בתוכנית הטיפול שלו וללוות אותו לכל אורך הדרך.
בסוף יוני השלימה התוכנית את השנה הראשונה לפעולתה, ונמצא כי סך ימי האשפוז של המטופלים שהיו במעקב היחידה ירד בלמעלה מ-80%, (פחות מ-250 ימים בתקופת ההתערבות בהשוואה לכ-1,300 בתקופה המקבילה אשתקד. עם סיומו של השלב הראשון, נערך כעת פיילוט נוסף במודל היברידי המאפשר כיסוי נרחב יותר.
ד"ר שחר רובינזוןצילום: דוברות מכבי"מדובר במהפכה של ממש בתחום ויש לכך חשיבות עצומה בייחוד באזור הדרום", אומר ד"ר שחר רובינזון, אחראי בריאות הנפש במחוז הדרום במכבי. "מעבר לצמצום אשפוזים חוזרים וצמצום ימי אשפוז במחלקות לבריאות הנפש, לתוכנית יש מטרות שונות, ביניהן התמדה בטיפול התרופתי, שיפור רווחת המטופל וחוויית הטיפול של המטופל ובני משפחתו, והבאת המטופל למצב של יציבות מתמשכת שתאפשר את העברת הטיפול למסגרת ארוכת טווח בקהילה".
לעשות הכול כדי שמטופלים לא יגיעו לאשפוז בבית החולים
גם בכללית מבינים שהעלייה המתמשכת במספר המטופלים בבריאות הנפש ובמספר האשפוזים לא יכולה לקבל מענה בלעדי בבתי החולים, וגם התרופות החדשות שנוספו בעשור האחרון לא תרמו להפחתה באשפוזים. אם תשאלו את הפסיכיאטר ד"ר מנור אשכנזי, מנהל יחידת אשפוז בית פסיכיאטרי בכללית, מחוז חיפה וגליל מערבי, עדיף היה להימנע בכלל מאשפוז בבית החולים, וכמי שעבד במרכז רפואי לבריאות הנפש בעכו, הוא כנראה יודע על מה הוא מדבר.
ד"ר מנור אשכנזיצילום: פרטי"זה הבייבי האישי שלי", מסביר אשכנזי. "אני יצאתי מבית חולים מזור, שבו התמחיתי, והגעתי למסקנה שיש לי רצון גדול מאוד למנוע מאנשים להגיע לאשפוז בבית חולים. התפיסה שלנו לגבי הפסיכיאטריה צריכה להשתנות. אפשר להפוך את זה לנורמה, זה דורש שינוי של התפיסה שלנו, של החברה.
"הבנתי שבמסגרת של בית, אפילו לא במרפאה בקהילה, אפשר לעשות המון דברים שלא מספיקים בבית החולים, בזכות הנוכחות שלי ושל הצוות בבית, המענה, יצירת הקשר והאמפתיה. המערכת הפסיכיאטרית הגיעה למסקנה שחלופות האשפוז הן אמצעי שהוא גם מוכח וגם מאפשר פחות דרמה למטופל. בסופו של דבר, המטרה היא שהמטופל ישתף פעולה ויטפל בעצמו, ושהמשפחה תוכל לטפל בו, ושלכולם יהיה קל יותר והאני מאמין שלי הוא שהכול נובע מיצירת קשר".
ד"ר אשכנזי: ""חלופות האשפוזים נועדו למנוע אשפוזים והחמרה. עם זאת, הצוות שלי עוסק לא רק באיזון אלא בכלל תהליך ההחלמה – להביא את המטופל גם לאיזון נפשי וגם למסגרת שמאפשרת לו להתפתח"
בתוכנית שפועלת מזה שנה בכללית, טופלו עד כה 80 איש במסגרת אשפוז בית פסיכיאטרי, כשצוות הטיפול כולל, לצד ד"ר אשכנזי, גם פסיכולוג, עו"ס, ועובדי סיעוד. "עד כה אני מרגיש שהתוכנית מצליחה מאוד, הלוואי וזה רק יצמח. המטרה שלי היא לעשות הכול כדי שמטופלים לא יגיעו לאשפוז בבית החולים, ולא יחוו את החוויות שמטופלים מספרים שהם חווים שם. להשאיר את זה באמת רק למקרים החמורים. הדבר הכי נכון למטופל הוא רצף טיפולי, שגם אחרי שאיזנו אותו או הוצאנו אותו מהמשבר, לא נשאיר אותו באוויר וניתן לו לחכות, אלא נדאג לו לתוכנית שיקום. זה החלום שלי.
"אני מעודד מההתפתחויות בתחום האשפוז הפסיכיאטרי. צצות היום המון אלטרנטיבות וזו מגמה חיובית, אם כי צריך לוודא שהן נותנות מענה לצורכי המטופל. חלופות האשפוזים נועדו למנוע אשפוזים והחמרה. עם זאת, הצוות שלי עוסק לא רק באיזון אלא בכלל תהליך ההחלמה – להביא את המטופל גם לאיזון נפשי וגם למסגרת שמאפשרת לו להתפתח – מסגרת שיקומית, עבודה בשוק החופשי. לרשות המטופל עומדים גם אח מוסמך וגם עובד סוציאלי, פסיכולוגית וריפוי בעיסוק. המטופל למעשה מקבל מחלקה פתוחה ניידת".
לאילו מקרים הטיפול מתאים יותר?
"למקרים עם ריבוי אשפוזים ברקע. בין אם זה קשור למצב שבו הוא חוזר הביתה מהאשפוז, לתהליך האשפוז עצמו או למה שקורה אחרי שהוא משתחרר מבית החולים - לאיזו מסגרת הוא מגיע".
מעבר למעטפת הטיפולית המקצועית, הדבר המרכזי שמבדיל את האשפוז הביתי מזה שבבית החולים הוא העבודה עם משפחת המטופל. "שמקבלת הדרכה ומענה, כאשר פעמים רבות גם הם כבר עצובים ומדוכדכים. כשעושים שיחת אינטייק (ריאיון ראשוני למטרות אבחון – מ.פ.א) בבית, ורואים את הבן אדם בסביבה הטבעית שלו, את ההורים – איך הם מסתכלים ומגיבים, את הקירות שביניהם הוא חי, איך החדר שלו נראה – זה משהו אחר. זה מאפשר להסתכל על מציאות החיים האמיתית של המטופל".
"יש לי מטופל, סכיזופרן, שממש שבר את שיא השיאים. לא רק שהוא התאזן והשתקם, הוא הלך ושכר בעצמו דירה, הוא עובד בשוק החופשי, והכול תוך כמה חודשים. זה נס, זה דברים שלא תראי בבית חולים"
בכללית נמצא כי הטיפול הביתי מפחית את הסימפטומים של המטופל ומשפר את איכות החיים שלו, ומאפשר להתאים בצורה מדויקת יותר טיפול תרופתי למטופל. "כשאני מגיע למטופל וממליץ לו על טיפול תרופתי כזה או אחר, אני מסביר לו על הטיפול, ואם יש לו תופעות לוואי אז אני אעזור לו להתמודד איתן. השאיפה היא שבסוף הטיפול הבן אדם יגיד לעצמו 'וואו, לא ידעתי שככה זה טיפול פסיכיאטרי – בלי כוח, בלי לחץ, בלי המתנה בתורים ואשפוז. ואולי אני לא צריך את זה. אולי אם אני אקח את התרופות והתמיכה שד"ר מנור נתן לי, ואחרי שהראיתי למשפחה את ההתקדמות שלי' – זה נותן לו תעצומות נפש.
"יש לי מטופל, סכיזופרן, שממש שבר את שיא השיאים. לא רק שהוא התאזן והשתקם, הוא הלך ושכר בעצמו דירה, הוא עובד בשוק החופשי, והכול תוך כמה חודשים. זה נס, זה דברים שלא תראי בבית חולים".
אתה לא מחלים מסכיזופרניה.
"נכון, אבל הוא עשה עם עצמו תהליך שבו הוא הבין מה נכון בשבילו ומה לא. כשהוא סיפר לי שהוא מצא לבד דירה זה עשה לי צמרמורות".
"30 מיליון שקל הוקצו לחלופות אשפוז"
מהי עמדתו של משרד הבריאות בנושא? "תחום בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הבריאות", מסרה הדוברת. "בשנים האחרונות מוביל המשרד מדיניות המעודדת את הרחבת שירותי בריאות הנפש בקהילה ככלל ואת פיתוח השירותים מונעי האשפוז בפרט. במסגרת מבחן התמיכה בתחום בריאות הנפש בשנת 2022 הוקצו כ-30 מיליון שקל לחלופות אשפוז, ביניהן, אשפוזי בית פסיכאטריים, בתים מאזנים, טיפולים קהילתיים אסרטיביים (ACT) וצווותי משבר בקהילה, תקציב זה צפוי לגדול השנה וכן בשנה הבאה. בנוסף, פרסם המשרד אמות מידה ייעודיות המגדירות את אופן מתן השירותים הנ"ל.
"מאז כניסת הרפורמה בבריאות הנפש לתוקף בשנת 2015, האחריות הביטוחית עברה לקופות החולים לרבות התחומים שהוזכרו. לכן, מנגנון התמרוץ של השירותים פועל באמצעות מבחני תמיכה של המשרד לקופות החולים, שיכולות לייצר בעצמן את השירותים או לקנות אותם מספקים חיצוניים".
בהכנת הכתבה השתתפו אלכסנדרה לוקש ואטילה שומפלבי
שמים את הבריאות בקדמת הבמה
מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת הטובות והיעילות בעולם, ובמובנים מסוימים היא אף מעוררת קנאה. החוזקות שלה הם העוגנים החשובים ביותר המספקים למדינה יציבות וחוסן. אלא שלצד היתרונות, יש גם לא מעט אתגרים ובעיות שזקוקות לטיפול בהן: אי השוויון, המחסור בכוח האדם, שעות עבודה מרובות, תורים ארוכים, שחיקת תקציבים ועוד.
ועידת הבריאות השנתית של ynet ו-"ידיעות אחרונות" שתיערך ב-1 באוגוסט, תעסוק בכל אלו, מתוך ההבנה שבריאות אישית ולאומית היא המפתח לחיים טובים ושפויים יותר.
בוועידה, שתועבר בשידור חי ב-ynet, יתארחו שר הבריאות משה ארבל, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יו"ר ההסתדרות רפואית בישראל פרופ' ציון חגי, מנהל היחידה לנוירוכרורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו'"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי פרופ' חזי לוי, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ד"ר ענת אנגל, מנהל בית החולים נצרת פרופ' פהד חכים, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) ד"ר טל פטלון, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר אלכס לוין, ראש התוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן פרופ' קובי פלג, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון פרופ' דרור דיקר, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז, מנחת "משחקי בריאות" ynet דנה רון, פרופ' רונית מכטינגר רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, דבורה שרר יועצת תקשורת בכירה בתחום הבריאות, מירי לב דולה ואחות מוסמכת, פולה בליק מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת ועוד.
