"עתיד ילדינו רע מאוד": זו הזעקה שהשמיעה אתמול (ג') המועצה לשלום הילד עם פרסום הדוח השנתי שלה, לפיו חלה עלייה בדיכאון, בחרדה, בהפרעות אכילה ובאובדנות בקרב ילדים ובני נוער ישראלים. "מגפת הקורונה הגבירה מצבי מצוקה בקרב צעירים, אבל המגמה התחילה עוד קודם", טוען היום (ד') באולפן ynet, פרופ' יוסי לוי בלז, יו"ר המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי וחבר הוועד המנהל של עמותת "בשביל החיים".
קראו עוד:
"שיעורי האובדנות בקרב צעירים הם גבוהים כבר מספר שנים", הוא אומר. "התאבדות היא סיבת המוות השנייה בשכיחותה בקרב צעירים בישראל. הקורונה, מכיוון שהייתה אירוע טראומתי ומתמשך, הגבירה את מצב המצוקה הזה ואת הסיכון לדיכאון, לחרדה ולאובדנות. הסגרים, הבדידות הרבה והקשיים בבית נתנו את אותותיהם, ואנחנו רואים את זה בדוח. אנחנו חוששים שהמספרים האלה רק יעלו. נדרשת עשייה מאוד משמעותית כדי ליצור שינוי".
אלה נתונים מחרידים. המוח לא תופס בכלל שקטין מסוגל לשים קץ לחייו בגיל כל כך צעיר.
"את צודקת. אלה באמת נתונים קשים מאוד, ואני אוסיף עוד נתון שחשוב שהציבור יכיר: מתברר שיש ירידה בגיל שבו מתחילות מחשבות אובדניות והתאבדויות. אם פעם חשבנו שנערים ונערות לא מתאבדים לפני גיל 15-14, כיום יש הכפלה של מספר ההתאבדויות בקרב ילדים מתחת לגיל 14 - גם בארץ וגם בחו"ל. זו תופעה חריפה וכואבת. חשוב שהציבור יידע שזו תופעה נוכחת וקיימת, כך שאם יש לי ילד בבית שכואב לו, שנמצא במצוקה, שנמצא במשבר - אני לא יכול להתעלם מזה. צריך להפנות אותו לטיפול".
"מחקרים שנעשו בארה"ב העלו ששימוש ברשתות החברתיות מגביר מאוד את הבדידות. כשאנחנו יותר בטלפון ובמסכים, אנחנו יותר בודדים. זה קצת אירוני, כי לכאורה זו רשת חברתית, אבל היא עושה אותנו בודדים. היא גם מגבירה את היכולת להציק לילדים"
העלייה במצוקתם של בני הנוער קשורה לרשתות החברתיות?
"זאת אחת ההשערות המרכזיות. מחקרים שנעשו בארצות הברית העלו ששימוש ברשתות החברתיות מגביר מאוד את הבדידות. כשאנחנו יותר בטלפון ובמסכים, אנחנו יותר בודדים. זה קצת אירוני, כי לכאורה זו רשת חברתית, אבל היא עושה אותנו בודדים. היא גם מגבירה את היכולת להציק לילדים. ההצקה הרבה יותר קלה ברשתות מאשר במציאות. במחקרים האלה אנחנו רואים קשר בין חשיפה לרשתות לבין עלייה ברמת הדיכאון ובהתנהגות האובדנית. לנו כהורים חשוב לשים לב לזה".
ובינתיים יש בעיה חמורה בתחום בריאות הנפש: אנשים שרוצים תור לפסיכולוג או לפסיכיאטר צריכים לחכות חודשים.
"נכון. הזמינות של אנשי בריאות הנפש בשירות הציבורי היא נמוכה מאוד, וקשה להשיג תור אליהם. הדוח הזה הוא קריאה למקבלי ההחלטות ברמת הממשלה והמשרדים לעשות כל מה שאפשר כדי להגדיל את ההיצע ואת השכר למטפלים. התגמול שלהם הוא מאוד נמוך, והשחיקה מאוד גבוהה. נכון גם להגדיל את רמת ההכשרה למקצועות בריאות הנפש באופן כללי, ובוודאי לפסיכיאטרים ולפסיכולוגים קליניים. זה בהחלט נדרש. הכלי המרכזי למניעת אובדנות הוא טיפול.
"אני מצפה שמקבלי ההחלטות יראו את המספרים האלה ויבינו שזה כאן כדי להישאר. אי אפשר להתעלם מהנושא הזה. ככל שיינתנו יותר תקציבים למסגרות טיפול באפיקים שונים, כך יוטב. ככל שיתמכו יותר בעמותות שעוסקות בזה, כך יוטב. הדבר הזה הוא בנפשנו. התאבדות של ילד היא הטרגדיה הגדולה ביותר שאני יכול לחשוב עליה".
אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. עמותת ״בשביל החיים״- סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו והרצאות בנושא מניעת אובדנות: 037487771