nבתי המשפט ביטלו או קיצרו החלטות אשפוז כפוי של הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות ביותר ממחצית מהמקרים. כך עולה מנתוני דוח חדש של משרד המשפטים שהגיעו לידי ynet, המעלים שאלות בדבר הקלות שבה נשלחים בני אדם לאשפוז כפוי בישראל.
מהדוח, שמשקף את תוצאות ההליכים המשפטיים של יותר מ-503 תיקי ערעור על הוראות אשפוז בכפייה של הוועדות הפסיכיאטריות, עולה כי 72 ערעורים (25%) הובילו לשחרור בני אדם שנקבע לגביהם שהם זקוקים לאשפוז בכפייה, 67 ערעורים (23%) הובילו לקביעת דיונים חוזרים בוועדה המחוזית שהובילו גם כן, בחלק משמעותי מהמקרים, לשחרור, 37 ערעורים (12%) הסתיימו בקיצור האשפוז ו-13 ערעורים (4.5%) הובילו להחלפת הוראת אשפוז לחלופה טיפולית שאינה אשפוז. כלל הנתונים הם משנת 2022.
עוד בנושא:
על פי חוק, מי שיכול להורות על אשפוז כפוי הוא פסיכיאטר מחוזי של משרד הבריאות, ועדה פסיכיאטרית מחוזית או במקרים מסוימים מנהל בית חולים. האשפוז הכפוי הראשוני נקבע לתקופה של עד שבעה ימים, כאשר מי שנכפה עליו להתאשפז יכול לערער ולבקש סיוע משפטי, באופן פרטי או בסיוע משרד המשפטים.
בשנת 2022 נפתחו קרוב ל-6,400 תיקים במערכת הסיוע המשפטי שעניינם ייצוג מאושפזים בפני ועדות פסיכיאטריות בערעורים על הוראות אשפוז. במשרד המשפטים העריכו שבשלב זה בין עשרה ל-15 אחוזים מהמטופלים משתחררים רק בשל התערבות הסיוע המשפטי. 43 אחוז מהתיקים הם מאזור תל אביב, לעומת תשעה אחוזים בלבד באזור ירושלים ו-11 אחוז במרכז.
עלייה דרמטית במספר האשפוזים בכפייה
ממחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-ynet מטעם המכון לחירות האדם שבבית החולים מרחבים, שמתבסס בין היתר על נתוני משרד הבריאות, עולה כי בין השנים 2012 ל-2021 נרשמה עלייה של לא פחות מ-30 אחוז במספר האשפוזים הכפויים בצו של פסיכיאטר. על פי הנתונים, בישראל נרשמים מדי שנה כ-6,000 אשפוזים בכפייה, באמצעות ועדות פסיכיאטריות או באמצעות צו של שופט. על פי הנתונים, בכל שעה וחצי מאושפז אדם בכפייה.
עו"ד נוחי פוליטיס: "בעבר חלק גדול מהאנשים המאושפזים בכפייה כלל לא היו מיוצגים בוועדות הפסיכיאטריות ובערכאות השיפוטיות, והיום כ-90% מהם זוכים לייצוג מטעם הסיוע המשפטי"
איתמר דוננפלדצילום: משרד המשפטיםמנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, אומר: "אשפוזו של אדם בבית חולים או מחלקה פסיכיאטרית ושלילת חירותו הוא אחד מהאתגרים הקשים עימם מתמודדים עורכי הדין של סיוע המשפטי, העושים לילות כימים כדי להגן על זכויותיו של מי שנשלח לאשפוז בכפייה ולממש את זכותו להשמיע את קולו בפני הערכאות השונות, תוך התמודדות עם סוגיות ודילמות מורכבות הנוגעות לאשפוז הכפוי ולצורך בו".
ראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, עו"ד נוחי פוליטיס, הוסיפה: "אשפוז כפוי הוא לעיתים צעד חשוב ואף הכרחי להגנה על האדם ועל סביבתו, אך זהו צעד קשה ופוגעני, ואנו פועלים כדי להבטיח שיבוצע רק במקרים המתאימים, לאחר שמוצו כל האפשרויות הטיפוליות האחרות. מערך ייצוג אנשים באשפוז כפוי בסיוע המשפטי הוביל לשינוי משמעותי ולמהפך של ממש במימוש זכויות המאושפזים, כאשר בעבר חלק גדול מהאנשים המאושפזים בכפייה כלל לא היו מיוצגים בוועדות הפסיכיאטריות ובערכאות השיפוטיות, והיום כ-90% מהם זוכים לקבל ייצוג מקצועי ונחוש מטעם הסיוע המשפטי".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדברים: "הפסיכיאטריים המחוזיים של משרד הבריאות פועלים לפי התנאים שקבועים בחוק ביחס להוצאת הוראת אשפוז בכפייה, שמתבססת על בדיקה קלינית ברגע נתון, במטרה לספק למטופל את המענה המיידי הדרוש. על החלטה זו ניתן לערער בפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית, שפועלת במקצועיות ושתפקידה לאזן ככל האפשר בין הטיפול הדרוש לבין זכויות החולה, באמצעות מגוון שיקולים רפואיים ומשפטיים ושמיעת עדויות - מהמחלקה הרלוונטית, מהמטופל ומסביבתו ועוד.
"חשוב לציין שמצבם הקליני של מתמודדי נפש הוא דינמי, כך שבתהליך ערעור, שאורך מספר ימים ושבמהלכו המטופל ממשיך לקבל טיפול רפואי, ייתכן שיפור במצבו הקליני של המטופל עד למועדי הדיון, הן בפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית והן בפני בית המשפט המחוזי".
