במאמץ אדיר וחסר תקדים בהיסטוריה הישראלית, פעלו במרכז הלאומי לרפואה משפטית במשך שבועות מסביב לשעון על מנת לזהות את הגופות שהגיעו מזירות הטבח הרבות ב-7 באוקטובר. ד"ר אלון קריספין, מנהל המערך לזיהוי באמצעות דימות במכון לרפואה משפטית, הוביל את הזיהוי הרדיולוגי יחד עם עשרות רופאים מתנדבים. הם ביצעו סריקות CT לכל גופה שהגיעה, וערכו השוואה ידנית לצילומי הדמיה קודמים של הנעדרים.
ממש באותם ימים - כפי שאנחנו מפרסמים כאן לראשונה - החלו מומחי אקדמיה בראשות פרופ' אילן צרפתי, מומחה לדימות ולחקר הסרטן מאוניברסיטת תל אביב, לפתח מערכת בינה מלאכותית פורצת דרך לזיהוי חללים שיודעת לעשות בדקות ספורות את כל מה שעשו במשך ימים עשרות רופאים. המערכת, שהחלה את צעדיה הראשונים כ"פרויקט משפחתי", בסיוע קרוביו של פרופ' צרפתי ועוד מתנדבים מסורים, כבר נוסתה בהצלחה שעולה על הציפיות, אך טרם נכנסה לשימוש.
במרכז הלאומי, כמו בכל המדינה, לא ציפו לאירוע בסדר גודל של 7 באוקטובר. "זה הכניס אותנו לבלגן אחד גדול של התארגנות לגבי מספר לא ידוע של חטופים, נעדרים ונרצחים", סיפר ד"ר קריספין. "בהתחלה דיברו על מאות, לא היה ברור כמה. זה התחיל מ-600, למחרת עלה ל-700 בהמשך ל-1,000 ובסוף הגענו ליותר מ-1,400 נרצחים, נעדרים וכאלה שהסטטוס שלהם אינו ידוע".
שיטת הזיהוי באמצעות השוואת בדיקות דימות נעשית במקביל לשיטות אחרות שעובדות על בסיס מאגרי נתונים, כמו בדיקת DNA, טביעות אצבע והשוואת משנן (מבנה השיניים). כשמבצעים השוואה ידנית לבדיקות דימות צריך לנסות לצמצם את עשרות אלפי ההשוואות הפוטנציאליות, ולכוון את הבדיקה לזהות משוערת שאותה משווים לגופה האלמונית במכון לרפואה משפטית. לעומת זאת, בשיטות שעובדות על מאגרים ניתן יהיה לאתר נעדר באופן אוטומטי, אם נתוניו הוזנו בעבר במאגר.
על מנת לצמצם את ההשוואות, במכון לרפואה משפטית ביצעו סריקות CT לגופות שהגיעו מאירועי הטבח, וחיפשו ממצאים ייחודיים בשלד שלא משתנים אחרי המוות. "בין היתר, חיפשנו בבדיקות ה-CT למי היה קוצב, מי עבר ניתוח לב פתוח, למי היה אלקטרודות בגולגולת, ומי עבר החלפה של מפרק ירך", סיפר ד"ר קריספין. "לאחר מכן עברנו על רשימת הנעדרים ועל בדיקות הדימות שלהם מלפני המוות ובדקנו למי היו הממצאים הייחודיים האלה. כך צמצמנו את ההשוואות הנדרשות לכל גופה".
אך גם לאחר הצמצום, במרכז הלאומי לרפואה משפטית נותרו עוד השוואות רבות לבצע. בהובלת ד"ר רן משרקי מבית החולים בילינסון, גויס צוות של 40 רדיולוגים, רובם מומחים בתחום, שהגיעו בהתנדבות לסייע בהשוואת סריקות ה-CT מלפני המוות ואחריו באופן ידני. במקביל, צוות מתנדבים נוסף בהובלת ד"ר שהם ברוך עיבד מידע מסריקות ה-CT והוציא נתונים לשם ההשוואות. הצוותים עבדו במשמרות מסביב לשעון במשך כשבועיים, יצרו תמונות של האזורים הרלוונטיים להשוואה בשלד, ערכו השוואות ידניות וגילו זהויות של חללים.
ד"ר משרקי סיפר כי "מדובר בעבודה מאתגרת, אתה מריח הכול ורואה משאיות שפורקות עשרות גופות – וזה אירוע מורכב להכלה". לדבריו, "מעולם לא נעשתה עבודה בסדר גודל כזה בעולם. בעבר היינו משווים בין גופה לנעדר אחד, פה קיבלנו מאות גופות מול מאות נעדרים, ולא ידענו בכלל מי מהקבוצה מת ומי נחטף. בנוסף, בין הגופות היו גם מחבלים שבכלל לא ידענו שהם מחבלים.
"עברנו על אלפי בדיקות וכמויות אדירות של מידע", הוסיף ד"ר משרקי. הוא ציין כי מקרים רבים היו מורכבים עוד יותר, בשל ההשחתה שעברו הגופות, והוסיף: "חלק מהגופות הגיעו ללא ראש, וגופות רבות הגיעו כאפר עם רסיסי עצמות, ונאלצנו לזהות על בסיס עצמות קטנטנות. עזרנו לזהות אנשים שלא זוהו בשיטות המאגריות. למעשה, התמודדנו עם המקרים הכי קשים של החללים שלא זוהו בשום דרך אחרת. בסוף כל זיהוי הרגשנו תחושת סיפוק והבנו שאנחנו נותנים קצת תשובות למשפחה ועוזרים לצמצם את המעגל האינסופי של הנעדרים".
אך למרות שעות עבודה רבות מאוד, במשך שבועיים של בחינת המקרים החמורים ביותר צוות הרדיולוגים זיהה 11 גופות באמצעות השוואות ידניות, שבהן ניסו להתאים תמונה אחת של סריקה לאחר המוות – למאות תמונות של בדיקות מלפני המוות. "בשלב מסוים הגופות נהיו כל כך קשות לזיהוי, בגלל שהן היו שרופות או ירויות או חלקי עצמות, שאי-אפשר היה להגיע להשוואה ספציפית ואז נותרנו ללא נתונים רלוונטיים", סיפר ד"ר קריספין.
הזיהוי האחרון שביצעו בצוות היה של עצם בודדת בגודל שני ס"מ על שלושה ס"מ. "הייתה לנו עצם בודדת חרוכה לחלוטין מאזור העורף ליד האוזן, והבנו שככל הנראה היא הגיעה מבית של נעדרת ספציפית. לא הייתה אפשרות לבצע בדיקת DNA בשלב הזה, אין כמובן טביעות אצבע ולא שיניים. כל מה שנותר מהגופה זה אותה עצם, לכן צוות הרדיולוגים היה המענה האחרון", אמר ד"ר קריספין.
"ההתנדבות בעם הייתה מדהימה. אנשים באו ונתנו מעצמם 16 שעות ביממה פה – בלי שום תמורה. זה עם ישראל בתפארתו ואני לא יכול לדמיין דבר כל כך עוצמתי בשום מקום אחר בעולם", תיאר ד"ר קריספין. "זה פשוט מדהים ואני אסיר תודה לכל מי שבא ותרם למאמץ הזה. כמובן צריך להודות למכון ולמשרד הבריאות שאפשרו את זה, והקימו מערך תשתיות רחב באופן מהיר שתמך בכל מה שקרה פה".
"יכולות מדהימות בפחות מ-100 ימים"
במקביל למאמץ האדיר במכון לרפואה משפטית ועמוק בתוך ימי המלחמה, החל לעבוד פרופ' אילן צרפתי, מומחה לדימות וחקר הסרטן מאוניברסיטת תל אביב, על פיתוח ישראלי יוצא דופן - שיהפוך את מלאכת זיהוי הקורבנות למהירה ואוטומטית. הוא פנה אל ד"ר קריספין, ויחד עם פרופ' אביב מצר מהאוניברסיטה העברית, פיתח את מערכת הבינה המלאכותית לזיהוי חללים, שמבוססת על למידת מכונה ומבצעת השוואה אוטומטית של עד 117 חלקי שלד בין סריקות CT של החללים לאחר המוות (PM) לבדיקות שלהם שנאספו לפני מותם (AM) במוסדות בריאות ברחבי הארץ.
המערכת, שנמצאת עדיין בפיתוח ובשלבי ניסוי, תאפשר זיהוי חללים בקנה מידה גדול – ללא צורך בנתונים נוספים. מדובר בפיתוח בעל השלכות משמעותיות על בריאות הציבור, במיוחד באירועים רבי חללים שבהם זיהוי מהיר הוא מדויק וחיוני. בנוסף, המערכת תסייע גם לטיפול בתרחישים נוספים, כולל מקרי מוות טבעיים וגופות שנרקבו או נשרפו.
פרופ' צרפתי תיאר את הרגעים שבהם נולד הרעיון: "הגעתי למכון לרפואה משפטית וחשכו עיניי. ראיתי עשרות רדיולוגים עושים עבודת קודש ומשווים עצם מול עצם, אבל הזדעזעתי מהמראה של הגופות המושחתות והבנתי מיד שאי-אפשר לעבוד ככה". הוא הוסיף כי במשך שנים רבות הוא פיתח שיטה להשוואות התפתחות גידולים באמצעות בדיקות דימות, ואמר כי "ניתן ליישם את השיטה להשוואת עצמות שונות".
פרופ' אילן צרפתי: "זה התחיל כפרויקט משפחתי. אני, אשתי, הבן שלי ושתי בנותיי. לאחר מכן החתן שלי הצטרף, ואז התחלנו לגייס עוד אנשים לנושא. זה היה לא ייאמן. יותר מ-80 מתנדבים התגייסו לעבוד על המערכת שתאפשר לבצע השוואה בין גופה לנעדר בתוך דקות אחדות"
כבר למחרת הציג פרופ' צרפתי תוכנית עבודה מסודרת לפיתוח מערכת שתהפוך את חקר הסרטן לחקר זיהוי גופות. "זה התחיל כפרויקט משפחתי. אני, אשתי, הבן שלי ושתי בנותיי. לאחר מכן החתן שלי הצטרף, ואז התחלנו לגייס עוד אנשים לנושא", סיפר. "זה היה לא ייאמן. יותר מ-80 מתנדבים התגייסו לעבוד על המערכת שתאפשר לבצע השוואה בין גופה לנעדר בתוך דקות אחדות.
"בשלב מסוים שמע על הפרויקט גם שר המדע, החדשנות והטכנולוגיה אופיר אקוניס, והוא רצה שנציג לו את זה", הוסיף פרופ' צרפתי. "הצגנו לו ואמרתי לו שאנחנו עובדים בצורה לא נכונה. הדרך הנכונה היא לעשות הכללה של כל השיטות השונות, כולל DNA, טביעות אצבע ומשנן. ואז התחלנו לעבוד על זה, והיום אנחנו עובדים עם המז"פ וכל המומחים הרלוונטיים על מנת לבנות מתווה לפיתוח של כל השיטות השונות".
פרופ' צרפתי ביקש גם להודות לאמזון ולמשרד הבריאות: "ללא עזרתם, לא היינו יכולים לבצע את המשימה". הוא הבהיר כי השאיפה היא ליצור מערכת שתתכלל את כל שיטות הזיהוי בענן אחד. לדבריו, "כך, במהירות הכי גבוהה ובמאמץ הכי קטן ניתן יהיה לזהות קורבנות נוספים בעתיד, אם זה של גופות שיוחזרו מרצועת עזה, או במקרים של רעידות אדמה בשיטת AI4VI - artificial intelligence for victim identification". הוא התייחס למקרים הקשים, שבהם הגיעו בין היתר גופות שרופות או כאלה שעברו השחתה קשה, והוסיף: "במצבים כאלה ה-DNA חלש, השיניים מעוותות, ה-CT יוצא מעוות ואין טביעות אצבע. בשיטה שמתכללת את כל שיטות הזיהוי ניתן ליצור מעין פאזל מחלקי השלם וכך נוכל להגיע לזיהוי ברמה הרבה יותר גבוהה".
בימים אלה עדיין עמלים, כאמור, על פיתוח המערכת השאפתנית, בשיתוף חברות היי-טק ובינה מלאכותית, והיא נמצאת בשלבי ניסוי. בניגוד לשיטות השונות לזיהוי קורבנות, המערכת לא צפויה להתבסס על מאגר שרתים מקומיים אלא על ענן מאובטח, שיאפשר לצפות במדידות, בהשוואות ובהתאמות שבוצעו בין גופה לנעדר באופן ישיר ואוטומטי. עד כה נוסתה המערכת על מקרים שהועברו אליה מהמרכז הלאומי לרפואה משפטית, וד"ר קריספין נשמע מעודד: "התוצאות שלה מאוד מאוד מבטיחות".
ד"ר אלון קריספין: "השיטה המהפכנית עושה סינתזה של תוצאות מהרבה מאוד חלקים בשלד, כך שאם אין לגופה עמוד שדרה נניח, אז יהיה לה חלק מכף יד, או עצם בודדת מאזור אחר – ואז עדיין ניתן יהיה לעשות את ההשוואה. מדהים כמה מהר הפיתוחים האלה קרו"
"השיטה המהפכנית עושה סינתזה של תוצאות מהרבה מאוד חלקים בשלד, כך שאם אין לגופה עמוד שדרה נניח, אז יהיה לה חלק מכף יד, או עצם בודדת מאזור אחר – ואז עדיין ניתן יהיה לעשות את ההשוואה", הסביר ד"ר קריספין. לדבריו, "מדהים כמה מהר הפיתוחים האלה קרו. בפחות מ-100 ימים המערכת הגיעה ליכולות מדהימות. אנחנו מדברים על דברים שלוקחים עשרות שנים לפתח".
ד"ר קריספין תיאר את החזון, לפיו "יוקם ענן מאובטח לכל בדיקות הדימות בארץ, וכך יהיה מאגר AM של כל מי שנבדק אי פעם". לדבריו, "אם אכן זה יקרה, כל מה שצריך לעשות זה לסרוק את הגופה, ותוך כמה דקות המחשב יציג לך השוואה באופן אוטומטי. כמובן שזה יכול לסייע גם במקרים קטנים וגם במקרים גדולים".
"המערכת מזהה גם חוליות שנשרפו, נורו והתפוצצו"
באותם ימים אפלים אחרי מתקפת הטרור, פנה אל ד"ר קריספין גם מנכ"ל חברת RTC Vision, ד"ר יוסי רובנר, שבשיתוף פעולה עם חברת מזור-מדטרוניק הקים מערכת אחרת שמבצעת השוואה בין חוליות של עמודי שדרה שונים. המערכת מתבססת על תוכנה קיימת שלהם שמיועדת לתכנון ניתוחי עמוד שדרה, והם התאימו אותה שתוכל לבחון ולהשוות עמודי שדרה שונים, ולהפיק בתום ההשוואה "ציון" בהתאם למידת ההתאמה.
בניגוד להשוואה הידנית שבה משווים תמונה אחת לאחרת, המערכת הזו יודעת להשוות בין תמונה אחת לתמונות רבות אחרות. "נתנו למערכת מקרים להשוואה והיא מצאה את כל ההתאמות במהירות גדולה ובשיעור הצלחה של 100%", סיפר ד"ר קריספין. "גם אם חלו שינויים ניווניים אצל האדם המערכת עדיין הצליחה לזהות אותו. מה שמדהים לראות, זה שגם במקרים שבהם נשרפו, נורו, התפוצצו או פורקו חלק מהחוליות – המערכת עדיין הצליחה לזהות חלקים דומים שנותרו".
ד"ר רובנר הבהיר כי המערכת נכנסה לפעולה רק כמה שבועות לאחר אירועי 7 באוקטובר, כיוון שהיה צורך לקבל אישורים מתאימים, לכן היא לא נוסתה על הגופות הרבות שהגיעו למכון לרפואה משפטית באותה עת. לדבריו, "המערכת שלנו שמסייעת לרופאים לתכנן ניתוחים בעמוד השדרה קיימת כבר שנים רבות, וכשהתחילה המלחמה הבנו שיש הרבה חללים במצב קשה - ושיש לנו משהו שיכול לעזור. המערכת ידעה להתאים כל חלל לנעדר באמצעות סריקות CT שביצע בעבר, או באמצעות תמונות רנטגן כמו צילומי חזה.
"חלק מהגופות היו במצב של ערימת עצמות, וגם לסריקות שלהן הצלחנו לבצע התאמות", סיפר ד"ר רובנר. "המבחן שביצענו היה על סמך מקרים שכבר זוהו, ואנחנו היינו שלב ווידוא נוסף. המערכת שלנו ביצעה כ-18 התאמות. כעת יש הכנות לתרחישים של החזרת גופות, והמערכת שלנו מוכנה לסייע בלחיצת כפתור. אך אני מקווה שלא נזדקק לטכנולוגיה הזאת בהמשך.
"זה דבר ייחודי שלא קיים בעולם", הוסיף ד"ר רובנר. עם זאת, הוא ציין כי "בשלב זה אנחנו לא חושבים להפוך את המערכת לייעודית למקרים כאלה. אך אם מתישהו נוכל לעזור נעמיד אותה היכן שנדרש ולרשות מי שצריך. כרגע אנחנו מתמקדים בלעבור את המלחמה ולסייע".
לכתבות הקודמות בפרויקט "האתגר הפתולוגי":