משרד הבריאות אישר אחר הצהריים (יום א') כי שתי נשים שנפטרו בבית החולים בילינסון אכן נדבקו בקדחת מערב הנילוס. עד כה אובחנו 21 אנשים החולים בקדחת מערב הנילוס, מהם אושפזו 17 בבתי החולים עם תסמינים נוירולוגיים.
מתוך החולים המאומתים נפטרו כאמור שתי מטופלות בסוף השבוע בבילינסון. שלושה מהמטופלים בבתי החולים מונשמים. שתי הנשים שנפטרו, תושבות פתח תקווה וראש העין, בנות יותר מ-80.
לרשימת בתי החולים המתארכת שבהם מאושפזים חולים שנדבקו בנגיף הצטרף גם המרכז הרפואי וולפסון שעדכן על חולה במצב בינוני בשנות ה-60 לחייו. עוד חולים מאושפזים בבתי החולים שיבא, איכילוב, בילינסון ומאיר. בבית החולים איכילוב מאושפז כעת מטופל אחד שאומת לנגיף, מצבו יציב.
מבית החולים איכילוב נמסר כי אומת החשש לגבי שני מאושפזים שמונשמים. מבית החולים מאיר נמסר: "היום אומתה אבחנתם של שלושה חולים עם נגיף קדחת הנילוס. החולים אושפזו במרכז הרפואי במהלך הימים האחרונים והם סובלים מתחלואה של מערכת העצבים המרכזית. מצבה של חולה אחת מוגדר קשה, חולה נוספת במגמת שיפור וחולה נוסף שוחרר לביתו. שלושת החולים תושבי אזור השרון".
"תחלואה מקדחת מערב הנילוס מוכרת בארץ שנים רבות ומתרחשת בעיקר בין החודשים יוני לנובמבר. השנה התחלואה החלה מוקדם מהרגיל וככל הנראה נובעת משינויי האקלים בישראל ובעולם, כאשר מזג האוויר הלח במרכז הארץ עשוי להוביל לרבייה ולהתפתחות של יתושים באזור זה", נאמר בהודעת משרד הבריאות.
איזו יתושה בדיוק אחראית להעברת הנגיף? צפו בהסבר:
ד"ר שי רייכר מהמשרד להגנת הסביבה מסביר את מי מעדיפות היתושות
( צילום: ירון ברנר)
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever) היא מחלה שמקורה בבעלי חיים ומועברת גם לאדם. היא נגרמת על-ידי נגיף המצוי בעיקר בעופות, ומועברת לבני אדם ולבעלי חיים שונים באמצעות עקיצת יתושות הבית (קולקס - Culex pipiens) שניזונות מעופות נגועים. תקופת הדגירה של המחלה מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה, נמשכת כ-5 עד 21 ימים והמחלה נמשכת לרוב 6-3 ימים. ברוב המקרים מדובר במחלה קלה דמוית שפעת אשר חולפת מאליה.
הסיכון לתחלואה משמעותית הוא בעיקר בקרב מבוגרים ואנשים עם דיכוי חיסוני. מאז שנת 2011 רוב החולים שאובחנו היו מעל גיל 65. כ-80% מהנדבקים לא מפתחים תסמינים לקדחת מערב הנילוס. לכ-20% מהנדבקים יופיעו תסמינים ברמות חומרה משתנות, הכוללים חום, הרגשה כללית רעה, כאבי ראש או כאבים מפושטים בגוף. סיבוכים נדירים אפשריים הם דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, ולעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות. יצוין כי סיבוכים נוירולוגיים יופיעו בפחות מ-1% מהנדבקים.
פרופ' יסמין מאורצילום: דוברות וולפסוןפרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון, הדגישה כי "אופן ההדבקה נעשה באמצעות עקיצת יתושה שנושאת את הווירוס הספציפי הזה. המחלה עוברת רק מיתוש לאדם ולא מידבקת מאדם לאדם, כך שגם אם יש לנו בן משפחה או מישהו שהיינו איתו במגע ואנחנו יודעים שנדבק בקדחת - זה לא מסכן אותנו בשום צורה".
עוד אמרה כי לפי הספרות הרפואית, "נדיר שמי שנדבק בנגיף פעם אחת יידבק בו פעם נוספת. באנשים שמפתחים את הסימפטומים, לרוב מדובר במחלת חום שנמשכת מספר ימים ועוברת מעצמה. במיעוט המקרים, הנגיף עובר למוח ואז עלולה להתפתח מחלה יותר קשה שהביטויים שלה יכולים להיות פגיעה בזיכרון, ירידה במצב ההכרה, לעיתים שיתוקים בידיים וברגליים עד כדי מחלה קשה שכרוכה בתמותה".
פרופ' מיכל חוברס, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, הוסיפה: "התחלואה בקדחת הנילוס נוטה להיות קשה יותר בקרב אנשים מבוגרים ובקרב אנשים עם דיכוי המערכת החיסונית. כיוון שאין טיפול או חיסון למחלה, הדרך היחידה להתמודד עמה היא מניעתית ועל כן יש להקפיד על טיפול במקורות מים עומדים ושימוש באמצעים נגד יתושים".
משרד הבריאות חידד הנחיות לצוותים הרפואיים והנחה לשים דגש על אבחון וניטור המחלה. במקרים של תחלואה בקדחת מערב הנילוס מקיים משרד הבריאות חקירה אפידמיולוגית והמידע מועבר למשרד להגנת הסביבה לצורך פעולות הדברה מקומית על-ידי הרשויות. בנוסף, משרדי הבריאות והגנת הסביבה מיידעים את הציבור על אזורים שבהם נלכדים יתושים נגועים בנגיף.
כדי לצמצם את החשיפה ליתושים, מומלץ להשתמש בתכשירי דוחי יתושים ובאביזרים מתאימים להרחקת יתושים בחדרי המגורים (דוגמת רשתות על חלונות), וכן להפעיל מאווררים במקום השהייה.
חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות עדכנה בסוף השבוע כי "בימים האחרונים נודע על מספר מקרי אשפוז בישראל באזור המרכז כתוצאה מהידבקות במחלה. מחלה זו, המועברת על-ידי יתושות נגועות, קיימת בישראל בשגרה, וברוב המקרים לא גורמת לתחלואה קשה המחייבת אשפוז. סקר סרולוגי שבוצע על ידי המעבדה המרכזית לנגיפים בשנת 2016 אף הראה שכ-11% מהאוכלוסייה נחשפה בעבר לנגיף".
