כשמתעורר היום חשד למחלת מעי דלקתית, נאלצים המטופלים לעבור קולונוסקופיה – בדיקה פולשנית הדורשת הכנות מדוקדקות ומבוצעת תחת הרדמה. שיטה חדשה שפותחה במכון ויצמן למדע בשיתוף עם המרכז הרפואי שיבא (תל השומר) עשויה לאפשר חלופה ידידותית יותר: זיהוי דלקות מעי באמצעות בדיקת צואה. ממצאי המחקר החדש מתפרסמים השבוע בכתב-העת המדעי Gut.
קראו עוד:
במעבדתו של פרופ' שלו איצקוביץ במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא חוקרים את התאים ברקמת המעי של עכברים. כאשר הבחינו החוקרים במעבדה כי תאים הנושרים מרירית המעי ומופרשים בצואה, נשארים חיים גם לאחר שפונו מן הגוף, נולד הרעיון לשיטת האבחון החדשה. "הבנו שאם נבדוק את ביטוי הגנים בתאים אלה בהפרשות, נוכל אולי להסיק מכך על תהליכי מחלה במעי מבלי להזדקק לאמצעים פולשניים", מסביר פרופ' איצקוביץ.
3 צפייה בגלריה
ביטוי גנים המעידים על הימצאות דלקת (מסומנים בחום-אדום) בדגימות תאי מעיים. נוכחות דלקתית מובהקת בדגימות הצואה (משמאל) אך לא בביופסיה (מימין)
(צילום: מכון ויצמן למדע)
כדי לבדוק השערה זו, חברו המדענים לצוות חוקרים בהובלת ד"ר בלה אונגר, גסטרואנטרולוגית במרכז הרפואי שיבא. החוקרים משיבא ומהמכון בחנו תאים של רירית המעי שנלקחו מ-30 חולים במחלות מעי דלקתיות שעברו קולונוסקופיה. מקורם של חלק מהתאים היה בדגימות צואה מהמעי הגס והחלחולת, ושאר התאים נדגמו באמצעות ביופסיה של רקמת המעי מאותם אזורים. החוקרים השוו את הנתונים שהתקבלו מהחולים לנתונים של 30 נבדקים בריאים, שעברו קולונוסקופיה במסגרת בדיקה שגרתית.
3 צפייה בגלריה
הידעת? בין 30 ל-40 גרם תאים נושרים מדי יום מרירית המעי של בני-אדם. תאים אלה מהווים כרבע מנפח ההפרשות שלנו
(צילום: shutterstock)
כדי לזהות אילו סוגי תאים נכללו בכל אחת מהדגימות, הפעיל צוות המחקר שיטות לריצוף החומר הגנטי ושיטות מתקדמות נוספות. מלבד תאי רקמת המעי הרגילים, הם מצאו בדגימות הצואה גם ארבעה סוגי תאים של המערכת החיסונית המעורבים במצבים דלקתיים, ובהם מונוציטים ותאי T רגולטוריים.
דגימות הצואה סיפקו מידע אמין יותר על הימצאות הדלקת ואופייה בהשוואה לדגימות הביופסיה. "ביופסיה יכולה לפספס דלקת כי היא מספקת תמונת מצב של פיסת הרקמה הצרה שממנה נלקחה, דגימת צואה, לעומת זאת, מכילה תאים שמגיעים מכל רחבי המעיים"
בעזרת אלגוריתמים שפותחו במעבדתו של פרופ' איצקוביץ, זוהו דפוסי ביטוי הגנים שאפיינו את תאי המערכת החיסונית בכל דגימה ודגימה, ובעזרת חתימות גנטיות אלה יכלו המדענים לקבוע מה שיעור התאים השונים בכל דגימה, וחשוב מכך: האם ישנה דלקת פעילה במעי שממנו נלקחו התאים. בהשוואה בין הממצאים שהתקבלו מהדגימות השונות, הופתעו החוקרים מהתמונה הברורה שהתקבלה: דגימות הצואה סיפקו מידע אמין יותר על הימצאות הדלקת ואופייה בהשוואה לדגימות הביופסיה.
"ביופסיה יכולה לפספס דלקת כי היא מספקת תמונת מצב של פיסת הרקמה הצרה שממנה נלקח. דגימת צואה, לעומת זאת, מכילה תאים שמגיעים מכל רחבי המעיים", מסביר פרופ' איצקוביץ. "בדיקת קולונוסקופיה אמנם כוללת גם צילום של המעי, אך ישנם סוגי דלקת שאינם מותירים סימנים נראים לעין".
המידע על דפוסי ביטוי הגנים של התאים בדגימות הצואה עשוי להיות חיוני לא רק לאבחון דלקות במעי אלא גם להתאמת הטיפול לחולים. כבר כיום קיימות בשוק תרופות ביולוגיות שיכולות לחסום באופן ממוקד תאים וחומרים מחוללי דלקת, במקום לדכא את המערכת החיסונית כולה. עם זאת, תרופות אלה מסייעות רק לכמחצית מהחולים ואין לרופאים דרך להתאים את הטיפול לכל חולה בצורה מיטבית. פענוח חתימות הרנ"א המאפיינות את הדלקת יוכל לספק לרופאים מידע שיאפשר להגדיל את יעילות הטיפולים הקיימים ואולי אף לפתח טיפולים חדשים. בנוסף, שיטה מהירה ופשוטה לזיהוי דלקות מעי תאפשר לקבוע מתי יש צורך בטיפול – ומתי כדאי להפסיקו.
3 צפייה בגלריה
פרופ' שלו איצקוביץ וד"ר בלה אונגר. שיתוף פעולה בין מדענים לרופאים
(צילום: מכון ויצמן למדע)
ד"ר אונגר מדגישה כי השיטה החדשה שונה מבדיקות צואה שפותחו בעבר לאבחון דלקות מעיים, כגון בדיקה המתמקדת במדידת רמות החלבון קלפרוטקטין. רמת האמינות של בדיקות אלה, לדבריה, אינה יכולה להחליף את הקולונוסקופיה שהייתה ונותרה הבדיקה האולטימטיבית לאבחון מחלות מעי, אף שהיא פולשנית ודורשת הכנות קפדניות ולא נעימות. השיטה החדשה, לעומת זאת, היא בשורה של ממש, שכן היא עשויה לאפשר בדיקה פולשנית פחות, זולה בהרבה ואמינה לפחות באותה מידה.
במחקר השתתפו גם מירי יבזורי, ד"ר אלה פודים, ד"ר אורית פיקאר, פרופ' אורי קופילוב, פרופ' רמי אליקים, ד"ר חן מאיר, פרופ' איריס ברשק ופרופ' שומרון בן-חורין מהמרכז רפואי שיבא; ד"ר דרור שובל ממרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל; ד"ר ישי לוין וד"ר אלון סבידור מהמרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד; וד"ר שני בן-משה, ד"ר ריטה מנקו, סתיו דן, עדי אגוזי וד"ר קרן בהר הלפרן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא של המכון.
הכתבה פורסמה באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי. לכתבות נוספות
