פרשת העובר שהוחזר בטעות לרחם של אישה שאינה אמו, ממשיכה להסעיר את הקהילה הרפואית ולהטריד זוגות שעוברים טיפולי פוריות. עו"ד יאיר סקלסקי, מנהל פורום רשלנות רפואית באתר זאפ משפטי, סבור שיש לפרשה היבטים משפטיים, ועליהם הוא דיבר היום (א') בריאיון לאולפן ynet.
עוד על הפרשה:
"בסופו של דבר, ההכרעה תהיה משפטית", הוא אומר. "אנחנו צריכים להיזהר בהערכות, כי זה אירוע חי, הוא קורה כרגע, ואנחנו לא יודעים מהי העמדה של כל אחד. אנחנו לא יודעים מה כל משפחה רוצה וטוענת. האינסטינקט של כולנו הוא לשאול, של מי יהיה העובר שייוולד, והתשובה היא לא חד משמעית".
לדבריו, נושא הפונדקאות משיק לפרשה הזו, אבל אין כאן פונדקאות. "התנאי הבסיסי של פונדקאות הוא הסכמה, וכאן יש פונדקאות כפויה", אומר עו"ד סקלסקי. "יש כאן אמא שכפו עליה להיות פונדקאית בניגוד לרצונה. כל המהות של הליך הפונדקאות מבוסס על מערכת הסכמים מסודרת מראש, לא בדיעבד. עכשיו אנחנו בפני דילמה מאוד גדולה. גם מבחינת ההלכה היהודית, וגם מבחינת מערכת החוקים הישראלית, הנושא הוא לא חד משמעי. יש דעות לכאן ולכאן סביב השאלה למי שייך העובר כשהוא ברחם אמו, ולמי יהיה שייך היילוד. לגבי הרחם התשובה יותר קלה: האישה שנושאת את העובר ברחמה, היא זו שאחראית לשלומו.
"אנחנו מדמיינים עכשיו סיטואציה שבה שתי משפחות רבות על הילד ורוצות אותו, אבל מה קורה אם שתי המשפחות לא רוצות אותו? גם האופציה הזאת ריאלית. השאלה המשפטית הנכונה היא מי האמא שיש לה חובות כלפי העובר שייוולד, מי תהיה חייבת לגדל אותו ולתת לו רווחה. אני חושב שזה מכווין לתשובה משפטית כלשהי".
בחוזים יש בכלל התייחסות לאופציה כזו? יש תקדים לאירוע כזה?
"יש. כבר קרו מקרים כאלה, אבל אנחנו לא יודעים עליהם. צריך לקחת בחשבון שבכל מקום שבו פועלים בני אדם, קורות טעויות, ויש גם רשלנויות, כמו שיש החלפות של ביופסיות בבתי חולים, וקורה שמטפלים באדם הלא נכון. טיפלתי גם במקרים כאלה. אני סמוך ובטוח שמקרים כאלה קרו וגם יקרו, רק שאנחנו לא יודעים עליהם. כאן כנראה היה משהו חריג.
"החוזים לא מכסים סיטואציות כאלה. אין חוזה שיכול לכסות סיטואציה כזו. בית החולים לעולם לא ייצא פטור, כי זו רשלנות קטסטרופלית כלפי שני הזוגות. אני חושב שהדרך המשפטית הנכונה ביותר לסיים את האירוע הזה תהיה בהסכם בין שתי המשפחות, כשבית החולים שותף לו ומממן את התוצאה".