בשיתוף אונקוטסט
כיום המונח "רפואה מותאמת אישית" מוכר מאוד לכל חולה סרטן. מדובר בגישה טיפולית לפיה מתאימים את הטיפול למאפייניו הספציפיים של כל גידול ולמטופל עצמו במקום להשתמש בפרוטוקול טיפול קבוע ואחוד לכולם. לפני עשרים שנה, מדובר היה בגישה חדשנית שהובילה לפיתוח של אחת הבדיקות החלוציות, שמהווה עד היום את חוד החנית של הרפואה המותאמת אישית: בדיקת "אונקוטייפ שד" (OncotypeDX).
הבדיקה שמשווקת בישראל על ידי אונקוטסט מזה שני עשורים, מסייעת בקבלת החלטות טיפוליות בחולות המאובחנות עם סרטן שד בשלב מוקדם המבטא קולטנים להורמונים ושלילי לHER2- לגבי נחיצות הטיפול בכימותרפיה והערכת הסיכוי להישנות המחלה בעתיד. בימים אלו מציינים שני עשורים לבדיקה,שסייעה כבר למיליוני חולות סרטן שד בארץ ובעולם. לרגל ציון הדרך המשמעותי, בכירי האונקולוגים והאונקולוגיות בארץ מספרים על הבדיקה ששינתה דרמטית את תחום הטיפול בסרטן השד.
מה זו בדיקת אונקוטייפ שד ולמי היא מיועדת? | ד"ר נעה אפרת בן ברוך
סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים בעולם המערבי. בישראל, אחת מכל שמונה נשים תחלה בסרטן השד במהלך חייה. עם זאת, ב-90% מהמקרים המחלה מתגלה בשלב מוקדם – שלב שניתן לרפא את החולה.
"בדיקת 'אונקוטייפ שד' היא בדיקה גנומית שמיועדת למטופלות שאובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם שהגידול שלהן חיובי להורמוני המין הנשיים – אסטרוגן ופרוגסטרון (ושלילי לקולטנים ל–HER2). סוג זה של גידול מאפיין כ-70% מכלל החולות שאובחנו בשלב מוקדם" מסבירה ד"ר נעה אפרת בן-ברוך, יו"ר חוג השד ורופאה בכירה ביחידת השד במרכז האונקולוגי שערי צדק.
"במרבית המקרים, החולות עוברות ניתוח להסרת הגידול הממאיר. לאחר הפרוצדורה הכירורגית קיימת דילמה – האם יש צורך במתן טיפול משלים בכימותרפיה (בנוסף לטיפול ההורמונלי), כדי לוודא שלא נותרו תאים ממאירים מיקרוסקופיים שעלולים להתפתח בעתיד ולהביא להישנות המחלה. הרופאים והרופאות צריכים להחליט באלו מקרים יש צורך בשימוש בכימותרפיה - טיפול שכולל תופעות לוואי משמעותית לטווח הקצר והארוך – מאחר ורק לכ-15% מהמטופלות תהיה הישנות מחלה תוך 10 שנים לאחר האבחון".
מה המשמעות של תוצאות הבדיקה? | פרופ' אמיר זוננבליק
"בדיקת אונקוטייפ שד מסייעת לרופאים להעריך את הסיכון להישנות המחלה בעתיד ולהחליט האם תהיה תרומה ממשית לטיפול משלים בכימותרפיה", מסביר פרופ' אמיר זוננבליק, מנהל יחידת סרטן השד במערך האונקולוגי במרכז הרפואי איכילוב-תל אביב.
"כדי להבין את משמעות הבדיקה, צריך להסביר איך היא עובדת: בדיקת אונקוטייפ שד מודדת את ביטויים של 21 גנים ברקמת הגידול שהוסרה בניתוח. רקמת הגידול נשלחת למעבדה ולאחר כשבועיים מתקבלות התוצאות שמציגות את מדד הישנות של המחלה (Recurrence Score – RS). מדד זה מתבטא במספר בין 0 ל- 100, המנבא את הסיכון של המטופלת להישנות מחלה מרוחקת וסבירות התועלת הצפויה מתוספת כימותרפיה.
נשים המסווגות עם מדד הישנות מעל 25 נמצאות בסיכון גבוה יותר לחזרת מחלה ובעלות סבירות גבוהה שיפיקו תועלת מתוספת של כימותרפיה לטיפול ההורמונלי, בעוד שנשים שסווגו עם מדד הישנות נמוך מ-25 נמצאות בסיכון נמוך יותר לחזרת המחלה וסבירות נמוכה יותר אם פחות תועלת מכימותרפיה".
למה יש חולות שחייבות כימותרפיה ויש חולות שזה מיותר להן? | ד"ר לריסה ריבו
"לכל גידול של סרטן שד יש פרופיל גנומי שונה, המשפיע על הביולוגיה הייחודית של הגידול", מסבירה ד"ר לריסה ריבו, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים אסותא אשדוד. "כתוצאה מכך, מטופלת מסוימת עשויה להיות בסיכון גבוה יותר ממטופלת אחרת להישנות מחלה או לחלופין עם סיכוי שונה להגיב לסוג טיפול מסוים, למרות שלשתיהן יש מאפיינים קליניים ופתולוגיים מאוד דומים , כמו גיל גודל הגידול ועוד".
"כמובן שהטיפול בכימותרפיה יכול להציל חיים, אבל יש לו גם תופעות לוואי לא פשוטות", היא מפרטת. "הןכוללות נשירת שיער, בחילות והקאות, אובדן תיאבון, ירידה במשקל, חום, עצירות ועוד. נשים רבות מעדיפות להימנע מהטיפול בכימותרפיה והן חוששות מאוד מההשפעות שלו לטווח הקצר והארוך, חלקן בלתי הפיכות. לכן במקרים בהם ניתן למנוע ולחסוך את הטיפול מאותן נשים ללא פגיעה בבריאותן – זה עדיף. כאמור, בדיקת אונקוטייפ שד מספקת הערכת סיכון אישית, המבוססת על מאפיינים הגנומיים הייחודיים לכל גידול ובכך ניתן לדעת מתי הטיפול בכימותרפיה חשוב והכרחי ומתי הוא מיותר".
כמה הבדיקה נחשבת למדויקת ואמינה? | פרופ' תניר אלוייס
"בדיקת אונקוטייפ שד היא בדיקה מדויקת ואמינה", אומרת פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך השד והמחלקה לכירורגית שד במרכז הרפואי הדסה. "הבדיקה נבחנה במספר רב של מחקרים בינלאומיים שכללו מעל ל-100,000 נשים עם סרטן שד. כל המחקרים הצביעו על יכולתה של הבדיקה לנבא את היעילות של תוספת טיפול כימותרפי לטיפול אנטי-הורמונלי. בנוסף, 'אונקוטייפ שד' נתמכת גם במחקרים ארוכי טווח שקבעו שאצל מרבית הנשים שלא קיבלו כימותרפיה בעקבות תוצאות הבדיקה, לא הייתה הישנות של המחלה".
"אונקוטייפ DX נחשבת לבדיקה המועדפת ע"י האיגודים המקצועיים בעולם ככלי לניבוי הסיכון להישנות המחלה עם או בלי טיפול בכימותרפיה. אין ספק שמדובר בבדיקה שעוזרת לנו לקבל החלטה מדויקת, מגובה בנתונים, על המשך הטיפול בכל חולה. במקרה הזה, המחקר הרפואי ענה על צורך ממשי שעלה מהשטח וסיפק כלי אמין המבוסס על מחקר מדעי מקיף.
ככירורגית שד, אני יכולה להפנות לבדיקת אונקוטייפ עם קבלת התשובה הפתולוגית מהניתוח, ובאופן כזה כאשר המטופלת מגיעה לאונקולוג/ית, יש בידיה את כל הנתונים הדרושים לקבלת החלטה לגבי טיפול משלים.
במקרים מסוימים, כאשר קיימת התלבטות לגבי סדר הטיפול, אם להתחיל בניתוח או להתחיל בטיפול סיסטמי, בדיקת האונקוטייפ (שמתבצעת על החומר שהתקבל בביופסיה) יכולה לכוון אותנו גם בקבלת החלטה מושכלת לגבי סדר הטיפול. במקרים בהם בדיקת האונקוטייפ מראה שיהיה צורך בטיפול כימותרפי, נעדיף לפעמים להתחיל עם הטיפול התרופתי, ולנתח בהמשך. במקרים בהם בדיקת האונקוטייפ אינה חד משמעית, מתן של טיפול אנטי-הורמונלי לשבועות ספורים עד לניתוח, ובדיקה של ההשפעה של הטיפול הקצר הזה על מאפייני הגידול יכולה גם היא לסייע בבחירת הטיפול המתאים ביותר. כאשר בדיקת האונקוטייפ מצביעה על כך שלא יהיה צורך בכימותרפיה, נוכל להמליץ על ניתוח תחילה, או על טיפול אנטי-הורמונלי לפני ניתוח, במטרה להקטין את הגידול ואת היקף הניתוח".
איך הבדיקה שינתה את הטיפול בסרטן השד ב-20 השנה האחרונות? | ד"ר עינב גל-ים
"הבדיקה קיימת כבר עשרים שנה, והיא תרמה באופן מהותי לגישה העכשיווית של רופאים בארץ לטיפול בסרטן הורמונלי", אומרת ד"ר עינב גל-ים, מנהלת המכון לגידולי השד במערך האונקולוגי בבית החולים שיבא, תל-השומר. ״כפי שהדגישו עמיתיי, מדובר בבדיקה שמבוססת על מספר מחקרים גדולים . אם בעבר התבססנו על פרמטרים קליניים ופתולוגים של הגידול – שזה מה שהיה לנו, כיום הבדיקה נותנת לנו מידע מהימן נוסף לבסס עליו את ההחלטה הטיפולית . למעשה, אנחנו יודעים היום שחלק לא מבוטל מהמטופלות יכול להימנע מטיפולים כימותרפיים בעקבות ביצוע הבדיקה, וזה כשלעצמו דבר מבורך. מהצד השני אנחנו יודעים לאתר את האוכלוסייה שתרוויח מהטיפול הכימותרפי וצריכה לקבלו – וזה דבר חשוב לא פחות. קשה להפריז בחשיבות הפיזית, אבל גם הנפשית, של האפשרות להימנע מטיפולים כימותרפיים שאינם נדרשים".
ישראל הייתה מהראשונות בעולם לאמץ את הבדיקה
הרופאים והרופאות בארץ הבינו בשלב מוקדם מאוד את חשיבות הבדיקה, ולכן, ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהנגישו את הבדיקה למטופלות. לאורך שני העשורים האחרונים הושקעו מאמצים רבים בתהליך למידה ארוך, כדי לגרום לכל הגורמים הרלוונטיים להאמין ביכולת של בדיקה, לשפר ולדייק את הטיפול, בעיקר בחשיבות בהימנעות מטיפול שלא לצורך. מערכת הבריאות בישראל בכלל ו"שירותי בריאות כללית" בפרט, היו חלוצים בהטמעת הבדיקה טרם החלטה טיפולית. בזכות הגישה המתקדמת הזו, הופק מידע חשוב על מטופלות שטופלו על בסיס בדיקת אונקוטייפ שד. המידע הזה עזר ותמך בקידום גישה זו במדינות רבות אחרות שחלקן רק עכשיו התחילו לאמץ את הטכנולוגיה.
בחסות אונקוטסט
פורסם לראשונה: 15:28, 01.01.25
