ארנון סגל תורם כליה
(צילום: דוברות בתי החולים בילינסון וסורוקה)
סערה ציבורית מתחוללת היום (ד') סביב דברים שאמר ל-ynet העיתונאי ארנון סגל, אחיו של עמית סגל, שתרם כליה והתנה את התרומה בכך שתושתל רק ביהודים. בעקבות דבריו, אישרה בשיחה עם ynet יו"ר ארגון מתנת חיים, רחל הבר, שדרכה תואמה התרומה האלטרואיסטית של הכליות, כי "לכל תורם הזכות לקבוע למי התרומה לא תלך, גם אם הוא ערבי או להט"ב". בינתיים, משרד הבריאות אומר כי "אין יכולת להתערב ברצון התורם" ומעדיף לא לכפות רגולציה מחייבת שתאסור אפליה מכל סוג שהוא.
האזינו לשיחה עם רחל הבר, יו"ר ארגון מתנת חיים
במסגרת מרתון השתלות הכליה שנערך שלשום (ב') בבתי החולים בילינסון וסורוקה, תרמו בהשתלות מוצלבות שלושה אנשים חיים שלוש כליות לאנשים אחרים. בין התורמים היה כאמור גם העיתונאי ארנון סגל, שתרם את כלייתו, אך הודה כי התנה את התרומה בכך שתושתל ביהודי בלבד.
עוד בנושא זה:
סגל (43), תושב ירושלים ואב לשמונה הוא איש ימין, עיתונאי הפועל למען עליית יהודים להר הבית. בבחירות האחרונות התמודד במסגרת הציונות הדתית והגיע למקום התשיעי. "כבר מזמן רציתי לתרום כליה", סיפר לפני הניתוח. "לפני כמה שנים מילאתי טפסים, אבל איכשהו התעכבתי. בשנה האחרונה ראיתי מודעה על אב שזקוק לתרומת כליה, אז החלטתי לעשות מעשה והתחלתי בתהליך".
"התנאי היחיד שלי היה שהכליה תלך ליהודי", ציין סגל, "זה העם שלי, וזו הקהילה שלי. אשתי עובדת כאחות בבית החולים שערי צדק ומטפלת בכולם, גם ביהודים וגם בערבים, אבל כשמדובר בחלק מגופי, אני רוצה לתרום אותו ליהודי. אני לא יודע מי זה יהיה. אני מכבד את כולם. כולנו אחים, וגם המריבות הן בתוך המשפחה".
כאמור, הדברים עוררו תגובות רמות - גם ברשתות החברתיות. בין היתר הגיבה זהבה גלאון בציוץ בטוויטר: "גם שתי כליות לא מספיקות כדי לנקות את הרעל שזורם לו בגוף, אבל מה זה כבר משנה". ארנון סגל לא נותר חייב, והגיב לה: "בואי נסכם שכל אחד יתרום את הכליה שלו למי שהוא רוצה".
במשרד הבריאות הגיבו לסערה: "הערך העליון במערכת הבריאות הוא ערך החיים. אנו רואים חשיבות בהצלת חיים ללא הבדל דת, גזע, מין מגדר או כל הבדל אחר. בישראל תורמים יהודים לערבים וערבים ליהודים, ללא תלות בדת, אלא על בסיס הצורך להציל חיי אדם. כל אדם הנכנס למערכת הבריאות משיל מעליו את הזהות החברתית, הדתית או השבטית שלו והוא רק אדם - מטופל או מטפל.
שר הבריאות משה ארבל צילום: גדעון שרון, לע״מ"כל חלקי החברה הישראלית נמצאים יחד ברגעי האמת של כולנו בחיים, ברגעים בהם הדברים היקרים לנו ביותר – הבריאות שלנו ושל הקרובים לנו, מתערערים ונמצאים במבחן. תרומות איברים דרך המרכז הלאומי להשתלות נעשות דרך מנגנון הקצאה לאומי בהתאם לרשימת ההמתנה כאשר המנגנון מבוסס על פרמטרים מקצועיים רפואיים והכול נעשה באופן שוויוני, ללא כל אבחנה של דת, גזע ומין, ולא ניתן להתנות או לבקש את זהות התורם.
"בתרומה מן החי, כאשר החיבור וההקצאה בין התורם לנתרם לא נעשים על ידי המרכז להשתלות, לתורם הזכות להחליט למי הוא מעונין לתרום ואת זהות התורם (לבן משפחתו, מכרו, שכנו וכו'). התורם והנתרם עוברים ועדת הערכה של המרכז הלאומי להשתלות, שמטרתה לבדוק את הכשירות הבריאותית והנפשית של התורם והנתרם ולבדוק שהתרומה היא אלטרואיסטית לחלוטין, אך אל הוועדה מגיע התורם לאחר שבחר את הנתרם שהוא מעוניין לתרום לו ולמרכז אין יכולות להתערב בשיקול הדעת וברצון התורם".
על פי תקנות משרד הבריאות לתרומת כליה מן החי שמפורסמות באתר המשרד, יכול התורם לבחור לתרום כליה לבן משפחה, לקרוב משפחה רחוק או חבר בקרבה רגשית, לתורם זר, או בתרומה מוצלבת. המשרד אינו מציין, אם רשאי התורם לבחור את הנתרם. בתרומה אלטרואיסטית רשאי התורם לבחור את מין, דת או מוצא הנתרם במקרה שאין מדובר באדם קרוב.
כך מתבצע ההליך
השתלות כליה מן החי מתבצעות בישראל כבר שנים ארוכות. בעבר, עיקר החשש היה מפני סחר באיברים, ולכן המחוקק הסדיר ב-2008 את נושא התרומות מן החי. אם מדובר בתרומה שאינה בתוך המשפחה (דרגה ראשונה עד בן דוד) - התורם והנתרם נשלחים להערכה רפואית פסיכולוגית וסוציאלית בבית החולים ואז נשלחים לוועדה המרכזית של משרד הבריאות. לפני הוועדה, התורם עובר אבחון פסיכולוגי שנועד לבחון לעומק את דרך קבלת ההחלטה לתרום. להבטיח שלא הופעל עליו לחץ מכל סוג, להבטיח שיש לתורם משאבי נפש להתמודד עם סיבוכים חלילה של הניתוח והתמודדות עם תנאי חוסר ודאות. כל זאת כדי להגן על התורם.
לאחר מכן מגיעים התורם והנתרם בנפרד לראיון בוועדה, שבה יושבים רופא, עורך דין, פסיכולוג, עובד סוציאלי ונציג ציבור שאין להם כל קשר להשתלות. הם בודקים, מראיינים ומוודאים שיש הסכמה מדעת, שהתורם הבין את כל ההשלכות ארוכות הטווח, לוודא שקיבל את ההחלטה מתוך רצון חופשי, נבדק הקשר עם הנתרם כדי לוודא שלא התקבלו טובות הנאה מכל סוג שהוא, וכן מוודאים שהתורם מבין שהוא יכול לחזור בו מהחלטתו לתרום. פרוטוקול הוועדה מועבר למשרד הבריאות לאישור, והאישור חוזר למרכז הלאומי להשתלות שמודיע על כך לבתי החולים.
תורמים אלטרואיסטים שמתקשרים למרכז הלאומי להשתלות כדי לתרום כליה יודעים שהם ייכנסו למאגר ההצלבות, ואין לדעת מי יעלה בהצלבה ומי יקבל את האיבר. אבל בעמותת "מתנת חיים" תמונת המצב שונה בתכלית - והיא מאפשרת לתורמים לסייג ולהחליט למי לתרום. העמותה הוקמה בשנת 2007 על-ידי הרב ישעיהו הבר ז"ל. עם פטירתו של ישעיהו הבר, המשיכה את פועלו אשתו הרבנית רחל הבר. ההשתלות מן החי מתנהלות שלא דרך משרד הבריאות, אלא באמצעות עמותה פרטית.
בעקבות הפרסום, הודתה הבוקר יו"ר ארגון מתנת חיים, רחל הבר, כי לתורם הכליה יש זכות לקבוע למי לא ייתרם האיבר, וכי התורם יכול להוסיף את בקשותיו בטפסי ההרשמה באזור ההערות.
רחל הברצילום: בניה יהודה"אדם נותן מתנה, אי לכך הוא בוחר למי להעניק אותה", אומרת הבר, "אנחנו עמותה פרטית, ויש לנו את האפשרות החוקית לאפשר לאדם לבחור למי להעניק את המתנה. וברור שאדם שתורם יעדיף להעניק את האיבר למי שקרוב אליו, ככתוב 'עניי עירך קודמים'".
כלומר, אדם יכול להחליט לכאורה שהוא לא תורם ללהט"בים?
הבר: "איך אני יכולה לדעת מי להט"ב? אתה יכול להחליט לא למי לא, אלא למי כן".
אם אני לא רוצה לתרום למי שהוא לא סטרייט, אפשר?
הבר: "זכותך המלאה. כן. אתה נותן מתנה. זו התנדבות טהורה, מזוככת. אי לכך אדם יכול להעניק את זה למי שהוא רוצה".
ערבי יכול לתרום אצלכם ולהחליט שהכליה לא תלך ליהודי?
הבר: "כן, ודאי, רק שלצערנו הם לא תורמים גם אחד לשני".
אדם מציין את העדפות התרומה שלו בטופס?
הבר: כן, הם מציינים את זה בסעיף ההערות. אדם לא יכול לבחור שם של אדם שאליו תלך התרומה, אבל בהחלט אפשר לציין אפיון".
רחל הבר מעמותת "מתנת חיים": "אדם נותן מתנה, אי לכך הוא בוחר למי להעניק אותה. אנחנו עמותה פרטית, ויש לנו את האפשרות החוקית לאפשר לאדם לבחור למי להעניק את המתנה. וברור שאדם שתורם יעדיף להעניק את האיבר למי שקרוב אליו, ככתוב 'עניי עירך קודמים'"
בילינסון: פועלים לפי נוהלי משרד הבריאות
בית החולים בילינסון הבהיר בעקבות הסערה הציבורית כי "בית החולים הוא הגורם הרפואי המבצע את ההשתלה ואין לו כל מעורבות בבחירת התורמים והעדפותיהם למעט כשירות רפואית. אנחנו נמשיך לעשות לילות כימים בהצלת חיי כל אדם ולהוביל את תחום השתלות האיברים בישראל כפי שעשינו עד היום, אלפי השתלות איברים על-פי נוהלי משרד הבריאות".
ד"ר יוסף ולפיש, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית: "הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל קובעת כי הצלת חיים היא ערך עליון, וההחלטה מי יקבל איברים להשתלה צריכה להתקבל באופן מקצועי ושקוף, כפי שנעשה על-ידי המרכז הארצי להשתלות איברים בישראל. הלשכה לאתיקה שוללת כל אפליה על רקע דת, גזע, לאום או כל סיבה שאינה קשורה למצב רפואי".
יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין אמר ל-ynet כי "הגזענות מרימה ראש. במערכת הבריאות הציבורית לא ניתן לעשות איפה ואיפה. אנחנו חווים הזנחה ארוכת שנים של מערכת הבריאות שדלה במשאבים ובתקציבים, כתוצאה מכך היא נזקקת לעזרה של עמותות פרטיות, ואז רואים את התופעות הללו שאסור שיקרו במערכת הציבורית.
"ברמה האישית מאוד כואב לי ואני לא יכול לקבל בשום צורה ואופן אפליה על פי דת גזע או מין. לא ניתן לקבל דבר כזה, זה מנוגד לערכי היסוד של הרפואה ושל בריאות הציבור, אני מבין את הדילמה כאשר יש לך תורם כזה, אבל לא ניתן לאפשר התניה גזענית בתוך תרומה. זה לא יעלה על הדעת. אני מצר על ההכתמה של התרומה בדרישה הזו שלא לתרום לערבים".
"הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל קובעת כי הצלת חיים היא ערך עליון, וההחלטה מי יקבל איברים להשתלה צריכה להתקבל באופן מקצועי ושקוף, כפי שנעשה על-ידי המרכז הארצי להשתלות איברים בישראל. הלשכה לאתיקה שוללת כל אפליה על רקע דת, גזע, לאום או כל סיבה שאינה קשורה למצב רפואי"
המרכז הלאומי להשתלות הבהיר כבר הבוקר בעקבות דברי ארנון סגל, כי "מבחינתנו, הצלת חיים היא ערך עליון ללא קשר לדתו, מינו או לכל מאפיין אחר של התורם או הנתרם. אנו מנהלים את מערך תרומות האיברים וחלוקת האיברים בישראל באופן מקצועי ובהתאם לרשימות ההמתנה. כאשר מדובר בתורמים חיים, עומדת לתורם זכותו לבחור את הנתרם". לחתימה על כרטיס אדי – לחצו כאן.
עו"ד גלית קרנר, מומחית לרשלנות רפואית, אומרת כי "מבחינה חוקית, העובדה שמדובר בעמותה פרטית לא מקנה זכות לפעול בניגוד מוחלט לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שקובע מפורשות כי זכות יסוד של אדם הינו קדושת חייו וכי כל אדם זכאי להגנה על חייו. מושכלות אלו יחד עם איסור האפליה הקבוע בחוק זכויות החולה אוסר גם על הגורמים המטפלים לשתף פעולה עם התניה או ידיעה על התנייה מטעמי דת גזע מין לאום ארץ מוצא גיל או נטייה מינית. אני מצפה שמשרד הבריאות ינקוט קו ברור ויבהיר כי התנייה שכזו אינה הולמת את ערכי היסוד וערכי הטיפול הרפואי שכל אדם זכאי לו".
