בשיתוף אונקוטסט
סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בעולם המערבי, ובמדינת ישראל הוא מדורג במקום ה-4 בתמותה ממחלות ממאירות בגברים.
אחת הדילמות המרכזיות העומדות בפני גברים שאובחנו עם סרטן הערמונית היא השאלה האם לבצע ניתוח להסרת הגידול. מדובר בהליך שעלול לגרום לתופעות לוואי קשות ולתוצאות בלתי הפיכות. מנגד, השארת הערמונית וביצוע מעקב בלבד, גורם להיעדר שקט נפשי אצל המטופל.
כיום, בזכות בדיקות גנומיות ניתן לקבל החלטה בצורה מושכלת יותר ולדעת באיזה אופן כדאי לטפל. בפרק הנוכחי של הפודקאסט "מפצחים" את קוד הסרטן" שמנחה העיתונאית לינוי בר גפן, מתארח ד"ר איתי שגיא מאיר, רופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי מאיר. האזינו:
מה הפרופיל של החולה הממוצע?
"השכיחות של סרטן הערמונית עולה עם הגיל, כך שהממוצע לאבחון המחלה הוא בסביבות גילאי 67-68", מסביר ד"ר שגיא, "למחלה אין גורם סיכון מובהק, מלבד היסטוריה משפחתית. כאשר למרבית החולים שמאובחנים אין כלל רקע משפחתי". עבור אלו שיש, מסביר ד"ר שגיא, הגן השכיח ביותר שעלול לגרום לתחלואה הוא BRCA שמוכר בעיקר בנשים. מוטציה בגן זה מעלה את הסיכון בעיקר לסרטן השד בנשים, אבל גם את הסיכון לסרטן הערמונית בגברים. "מי שנושא את המוטציה בגן נמצא בסיכון של פי 3 עד פי 8 (תלוי בסוג המוטציה) לפתח סרטן ערמונית בהמשך חייו. מכאן שיש למקד את החיפוש והאבחון", מסביר ד"ר שגיא ומדגיש "כיום אנחנו מציעים אבחון לכלל האוכלוסייה על ידי בדיקות סקר".
איך מאבחנים סרטן הערמונית?
"האבחון יכול להתבצע במספר אופנים", מפרט ד"ר שגיא. "אפשרות אחת היא שרופא המשפחה שולח לבדיקות. אפשרות נוספת היא דרך בדיקות סקר במסגרת בדיקות כלליות, ואפשרות שלישית היא כאשר מגיעים לאורולוג עם בעיה אחרת בכלל כגון הפרעות במתן שתן, אבנים וכדומה ואז במקרה מגלים גם סרטן בערמונית. במקרה כזה האורולוג שולח לבדיקת PSA (אנטיגן ייחודי לערמונית) ואם התוצאה גבוהה, ממשיכים משם. מדובר בבדיקת דם פשוטה, שברגע שנכנסה לשימוש לפני כשני עשורים, התחלנו לגלות את המחלה בשלבים מוקדמים, הרבה לפני שהיא הופכת להיות גרורתית, עד כדי כך שכיום בהשוואה לתחילת שנות ה-90 התמותה ירדה בחצי".
1 צפייה בגלריה
כל גבר שהגיע לגיל 50 מומלץ לו להיפגש עם אורולוג, ולבצע שתי בדיקות פשוטות יחסית. אבחון מוקדם של סרטן הערמונית
(צילום: shutterstock)
עד כמה מהיר קצב התפתחות הגידול הזה?
"אחד המאפיינים של סרטן הערמונית זה שהוא מתפתח מאוד לאט, בהשוואה למחלת סרטן אחרות", אומר ד"ר שגיא. "גם כשהסרטן אגרסיבי ומתקדם באופן מהיר יחסית, זה עדין נחשב איטי בהתייחס לאופן שאנחנו יכולים לאבחן ולגלות אותו. כך שמהרגע שיש אבחנה עד שהסרטן הופך לסימפטומטי וגרורתי יש מספר שנים". עוד הוא מוסיף: "קשה לנו הרופאים להעריך מתי הגידול הופך לגרורתי. זה יכול לקחת שלוש שנים, אולי שבע שנים או שלא לקרות אף פעם. הדבר תלוי במאפייני הגידול שמאבחנים בהתחלה, ולפיהם קובעים את דרגת הסיכון".
מהן האופציות הטיפוליות בסרטן הערמונית המקובלות כיום?
קיימות 2 אפשרויות עיקריות לטיפול בסרטן בערמונית:
- האפשרות הראשונה והנפוצה ביותר היא ניתוח. "זהו תהליך מורכב שיש לו גם אפקט רגשי חזק. עם זאת, המעקב לאחר הניתוח הוא פשוט. בסופו של דבר, לחלק מהמטופלים כלל לא נמליץ על ניתוח, אלא רק על מעכב, מכיוון שהמחלה שלהם היא בעלת מאפיינים שרוב הסיכויים היא לא תגרום להם לבעיות בהמשך החיים", מסביר ד"ר שגיא.
- אפשרות שנייה זה טיפול קרינתי שהוא ממוקד לערמונית. "מדבר במנה מסוימת של קרינה שמחלקים למספר מפגשים, ולאחר מכן ממשיכים במעקב".
"לכל טיפול בסרטן הערמונית יש השפעות על איכות החיים, תופעות לוואי, השפעות ספציפית בתחומים שקשורים באגן, שליטה בשתן, תפקוד מערכת השתן וכדומה. בקרינה יש גם את נושא תפקוד מערכת העיכול וגם התפקוד המיני שמושפע בכל טיפול", הוא מסביר.
האם קיים קשר בין סוג הבדיקות לבחירת הטיפול שיקבע?
"בעשור האחרון התרחשו מספר מהפכות בסרטן הערמונית", אומר ד"ר שגיא. "בעבר אבחנו את כולם, והיו חולים שפוספסו עם מחלה משמעותית. מאידך פלח מאוד נרחב מהאוכלוסייה שאין לו מחלה מסוכנת הופנה לטיפול יתר. כיום, ההבנה היא שלא צריך לטפל בכולם. מתמקדים במטופלים שלגידול שלהם יש משמעות קלינית, ובמקביל עוקבים אחר מי שצריך", הוא מסביר.
כיום, מבצעים הרופאים הערכה של מידת הסיכון והאגרסיביות של סרטן הערמונית על פי דירוג מ-1 עד 5 (1 זו דרגה נמוכה, 2-3 זו דרגה בינונית, 4-5 זו מחלה בסיכון גבוה). הערכה מתבססת על פרמטרים קליניים, בדיקת PSA, בדיקה גופנית והפרמטרים שהפתולוג מאבחן בביופסיה.
"יחד עם זאת, אלו עדיין כלים אבחוניים מיושנים בני למעלה מ-30 שנים", מסביר ד"ר שגיא, "בשנים האחרונות פותחו בדיקות גנומיות שיכולות לעזור ולסייע באבחנה". לדבריו, הבדיקות הגנומיות בודקות את המאפיינים הביולוגיים– את ביטוי הגנים בתהליכים השונים של הסרטן עצמו – והן נותנות תוצאות מדויקות ואת ומידת ההערכה שלנו את הסרטן. "במקרים רבים תהיה הלימה בין הבדיקות, כלומר כשיש מחלה עם מאפיינים של מחלה בסיכון נמוך או נמוך מאוד נקבל קיבלנו חיזוק בבדיקה הגנומית, ומנגד יהיו מצבים שהבדיקה תראה אחרת והיא יכולה לשנות את ההחלטה", מסביר ד"ר שגיא.
כיצד מבוצעות הבדיקות הגנומיות?
"הבדיקה המכונה 'אונקוטייפ פרוסטטה' נערכת על הביופסיה שכבר נלקחה, כך שלא צריך לעשות שום פרוצדורה מיוחדת וכואבת", מסביר ד"ר שגיא. "אנחנו לא בודקים את הגנום של החולה, אלא בודקים את ביטויים של סט גנים בתאי הסרטן. הבדיקה הגנומית בודקת את רמת ביטוי הגנים ברמת ה-RNA שמופק מהתאים הסרטניים, ופרופיל הביטוי של קבוצת גנים אלה יכול ללמד על תהליכים שאנחנו יודעים לשייך לרמת האגרסיביות של הגידול".
עוד הוא מוסיף: "'אונקוטייפ פרוסטטה' מאוד אפקטיבית וחשובה במצבים של דילמות רפואיות. למשל, במקרה של מטופל צעיר שאובחן עם סרטן ערמונית בסיכון קליני נמוך, אבל יש פרמטרים שמרמזים שאולי יש לו מחלה יותר אגרסיבית. גם במקרה של מטופל שהוא קצת יותר מבוגר, עם מיעוט מחלות רקע, מאובחן עם סרטן ערמונית בדרגת סיכון קליני בינוני או בינוני עם פרוגנוזה טובה. היום אנחנו יודעים שבזכות הבדיקה הגנומית אנחנו יכולים רק לעקוב, ולא לטפל באופן גורף".
עד כמה השימוש בבדיקת 'אונקוטייפ פרוסטטה' נפוץ?
"הבדיקה קיימת בישראל כבר כמה שנים, ונמצאת בשימוש נרחב", מסביר ד"ר שגיא, "ההמלצה היא להשתמש בה כ'רשת ביטחון', כלומר בשלבים המוקדמים כאשר יש דילמה רפואית אם רק לעקוב או שמא מדובר בסרטן בעל מאפיינים אגרסיביים. במצבים כאלה הבדיקה הגנומית מסייעת לנו להחליט איזה טיפול יש לקבוע, ואם בכלל רק לעקוב. בחלק מהמקרים מדובר בין 10-24% מהחולים שהבדיקה יכולה לשנות להם את האבחנה".
מהו שיעור החזרה של סרטן הערמונית אחרי הטיפול?
"שיעורי חזרת המחלה תלוי בדרגת הסיכון של הגידול שאובחנה בהתחלה", אומר ד"ר שגיא. "ניתן לומר כי ישנם 10%-15% של חזרת המחלה תוך חמש שנים, כאשר מדובר על חזרה ביוכימית שהמטופל לא מרגיש בכלום, אלא בבדיקות הדם מגלים ערך מאוד נמוך של PSA". עם זאת, מציין ד"ר שגיא כי "ככל שהסיכון הולך ועלה, אז הסבירות להישנות גוברת".
האם גבר בשנות ה-60 לחייו ללא היסטוריה משפחתית של סרטן הערמונית, צריך לבצע בדיקות כלשהן?
"כל גבר שהגיע לגיל 50 מומלץ לו להיפגש עם אורולוג, ולבצע שתי בדיקות פשוטות יחסית", אומר ד"ר שגיא. "הבדיקה הראשונה – בדיקת דם לרמות PSA, אם הערך הוא מאוד נמוך אז אפשר להיות די שקטים, ולהיבדק בין שנתיים עד ארבע שנים מאחר וקצב התפתחות המחלה הוא איטי; הבדיקה השנייה – בדיקת מישוש הערמונית. מדובר בבדיקה רקטלית שנעשית דרך פי הטבעת. היום רוב הסרטנים מתגלים בשלב כזה שלא ניתן למשש אותם. אולם, מאחר וחלק מהגידולים לא מייצרים PSA מוגבר מאיזושהי סיבה, אפשר לאתר אותם מוקדם על ידי מישוש ולכן יש ערך לבדיקה זו".
בשיתוף אונקוטסט
