"כבר מהיום שהבטן ההריונית שלי התחילה לבצבץ, הכנתי את עצמי למה שצפוי לי. שבכל יציאה מהבית, אנשים ינעצו בי מבטים מופתעים וגם לא ידעו איך לפנות אליי. כי כשהסתכלו על הפנים, ראו גבר מזוקן ופנו אליי בלשון זכר. כשהבחינו בבטן, עברו לדבר אליי בלשון נקבה ולמרות אי-הנוחות והמבוכה שחשתי מהמבטים הלועגים והמתפלאים, בתוכי הבנתי אותם. נראיתי חריג ולא-טבעי". ימים ספורים לפני פתיחת חודש הגאווה, ילדו סטיבן ברזילי טל (34), טרנסג'נדר בהליכי התאמת מגדר, ובן זוגו רוני טל (36) מגבעתיים, את בתם הבכורה רות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
"אנחנו נרגשים מאוד ונפעמים מהסטטוס החדש שלנו ועדיין מתאמנים בהורות", מעיד רוני. סטיבן ורוני חששו מהתמודדות עם דעות קדומות ולעג, אבל ברגע האמת התבדו כשצוות חדר הלידה עטף אותם בחום.
4 צפייה בגלריה
"נרגשים מהסטטוס החדש. עדיין מתאמנים בהורות. סטיבן ברזילי-טל ורוני טל עם בתם רות
(צילום: טל שחר)
תשעת חודשי ההיריון עברו בקלות יחסית, כששתי המשפחות תומכות. ככל שההיריון התקדם הם שקעו בדילמה איפה ללדת. "ההחלטה הייתה קריטית בעיניי, כי היה חשוב לי ליפול על אנשי צוות נטולי דעות קדומות ומכבדים. פניתי לחוכמת ההמונים בפייסבוק ללהט"בים, שיעזרו לי להחליט", מספר סטיבן.
זמן קצר לאחר מכן, קיבל הודעה בפרטי מד"ר ניר מלר, רופא נשים בשיבא שעובד על פרויקט להקמת מחלקת היריון לטרנסים. הוא שאל אם יש היענות לשיחת היכרות בזום. "הוא שבה את ליבנו בענייניות שלו, בזה שלא התחנף אלינו ולא ניסה ליפות לנו את המציאות. עשינו איתו תיאום ציפיות ראשוני וכשהגענו לסיור בשיבא, כבר היינו בשלים לצפוי".
חיים חדשים במשפחה גאה: רות הקטנה שנולדה לאחרונה
בכניסה למתחם חדרי הלידה חיכתה לבואם המיילדת עינת שניצר אליעז, שבעצמה עברה שינוי. אחרי 15 שנות קריירה בעריכת דין, לרבות תואר שני במשפטים, עברה הסבה לסיעוד ובחרה במיילדות. "בנוסף לעבודה הרשמית שלי מיילדת אני מנהלת את פרויקט 'משפחות אחרות'. כלומר, אני האחראית לכל המשפחות שזקוקות למענה אחר. את סטיבן ורוני אני פוגשת לראשונה בשבוע ה-32 ושוטחת בפניהם את האני מאמין המקצועי והאישי שלי. שחוויית לידה טובה, מקפיצה ומעצימה ולכן לכל הרכב משפחתי אני מחייטת את חליפת הלידה לפי מידותיו".
בהמשך, ערכה איתם סיור מקדים בחדר לידה, סבב שעוברים רוב ההורים לעתיד. "לסטיבן היה חשוב שיפנו אליו בלשון זכר במהלך הלידה. לא יכולתי להבטיח, אבל הבטחתי שנשתדל ונפרדנו כשאנחנו מחליפים מספרי טלפון. שבועיים לפני הלידה, שלחתי להם הודעה שהם מתקרבים לשבוע ה-40.השיחה הבאה הגיעה בשתיים לפנות בוקר כשרוני מעדכן שסטיבן בצירים".
"לידה שוברת מוסכמות"
בלילה של 25 במאי, מתעורר סטיבן עם צירים בהפרש של 10 דקות זה מזה. "אני מעיר את רוני ולפני שאנחנו נערכים ליציאה לשיבא, הוא מוריד את הכלבה. כשהוא חוזר, הוא מוצא אותי מקופל על הרצפה". בחדר הטרום לידה חיברו את סטיבן למוניטור ובהמשך ביקש וקיבל אפידורל. בחדר הלידה פגשו את המיילד שלהם, יונתן עוזרי, שגם הוא עבר מסלול מקצועי לא צפוי, בהסבה מייעוץ אסטרטגי לסיעוד והתמקצעות במיילדות. "ראיתי אותם יום לפני הלידה. ביום עצמו, נכנסתי אליהם לחדר כמה פעמים, כפי שאני נכנס לכל יולדת, אבל למרבה ההפתעה, ככל שדיברנו גילינו ממשקים בינינו. בסוג המוזיקה שאנחנו אוהבים, במקומות הבילוי ועוד". בשעות שקדמו ללידה הקפיד המיילד לחזור על כך שחדר לידה הוא מקום נשי, "היה לי חשוב לדבר על הפיל שבחדר. שיבין אם אטעה ואפנה אליו ב'תלחצי' במקום 'ללחוץ'. זו הייתה לידה שוברת מוסכמות ומרגשת. מעבר לזה שהם זוג מקסים, הייתי שותף ליום הגדול בחיים שלהם".
עד שהגיעו לנחת הזאת, הדרך הייתה רצופת מהמורות. סטיבן, מנהל משרד במועדון האוזן השלישית בתל אביב, ורוני, ביסקסואל כהגדרתו, בוגר תואר שני בטיפול במוזיקה ועוסק בתחום זה במחלקה פסיכיאטרית לילדים, הכירו בשנת 2009 סביב הרצח בבר נוער בתל אביב, כשאלמוני רעול פנים פרץ למועדון החברתי של נוער להט"בי, פתח בירי ללא הבחנה שממנו נרצחו המדריך ניר כץ והנערה ליז טרובישי בת ה-16 ועוד תשעה נפצעו קשה. "כבר מימי בית הספר הייתי אקטיביסט ובהמשך גם פעיל פוליטית ובעקבות הרצח הנפשע הרמתי את מצעד הגאווה הראשון בעיר הולדתי ראשון לציון, כשבמהלך ההתארגנות הכרתי את סטיבן שהיה עדיין בשם נשי".
סטיבן: "רק בסביבות גיל 20 התחלתי להתחבר לזהות הגברית שלי. חלפו שלוש שנים עד שקניתי חולצות משטיחות שדיים וביקשתי שיפנו אליי בלשון זכר. למשפחה היה קשה מאוד להתרגל לשינוי שאני עובר וחלף זמן כואב עד שקיבלו אותי. אבל כשזה קרה, זה כבר קרה בגדול"
המפגש הזוגי, מעיד סטיבן, היה מפתיע והכה כברק. "גרתי אז בדירה שכורה עם שתי שותפות. ערב אחד, כשחזרתי לדירה, ראיתי חבר שיושב על גג הבניין שלי עם אנשים נוספים, מראה שכיח באותה תקופה. עליתי לעזור להם בהתארגנות. ראיתי את רוני, והיום אנחנו הורים לתינוקת". רוני היה אז בזוגיות עם אישה כשבמקביל התפתח קשר חם עם סטיבן. "הקטע הרומנטי בינינו התחיל הרבה לפני שהתחברנו ונשמר מתחת לרדאר. רק לפני חמש שנים החלטנו על זוגיות מונוגמית".
הקשר נרקם לאורך השנים כשכל אחד מבני הזוג עבר מסלול חיים שונה בתכלית ומאוד לא מובן מאליו. הרבה לפני שגילה את זהותו הכפולה, חווה רוני ילדות ונעורים מחזקים ונטולי הצקות: "הייתי מקובל וגברי במראה, אקטיביסט לגילי ותמיד הסתדרתי מבחינה חברתית. לכן לא הושפלתי. אבל את הליך היציאה מהארון השלמתי רשמית רק בגיל 25, כשבאתי נבוך להורים שלי וסיפרתי להם. 'אה, על זה רצית לדבר איתנו? לנו זה לא חדש כי הרגשנו את זה כל השנים והכול בסדר'", הגיבו ההורים.
"החוויה הכי מעצימה"
הדרך של סטיבן הייתה מורכבת בהרבה. "אני זוכר את עצמי מתמיד טום בוי, ילדה מוזרה, בודדה ומנודה שאף פעם לא לבשה ביגוד נשי ורק בסביבות גיל 20 התחלתי להתחבר לזהות הגברית שלי. חלפו שלוש שנים עד שקניתי חולצות משטיחות שדיים וביקשתי שיפנו אליי בלשון זכר. למשפחה היה קשה מאוד להתרגל לשינוי שאני עובר וחלף זמן כואב עד שקיבלו אותי. אבל כשזה קרה, זה כבר קרה בגדול. כנראה שנדרשו שנים עד שלמדו לקבל את מי ואיך שאני ולהכיל אותי". אבל בהמשך הדרך, החיבוק המשפחתי הגיע - ובגדול, "עד כדי כך שאבא שלי מימן לי את הניתוח הפרטי שעברתי לכריתת שדיים".
4 צפייה בגלריה
"שאלנו את עצמנו אם אנחנו רוצים משפחה ובאמת בשלים להורות". סטיבן במהלך ההיריון
(צילום: אלבום פרטי)
במקביל, נטל סטיבן הורמונים זכריים שהשפעתם ניכרת בשיעור הפנים. "כשהיחסים ביני לבין רוני התהדקו ופתחנו את הזוגיות שלנו בפני המשפחות, חששתי מאוד שהוריו יתקשו לקבל אותי", מספר סטיבן.
"אבל", הוא מסייג בחיוך, "לאבא הארגנטינאי של רוני היה קל יותר לקבל אותי טרנסג'נדר מטבעוני, אז כדי להתחבב עליו, הייתי שותה איתו יין בארוחות שבת". ההחלטה ללדת נולדה בצער גדול. לפני שלוש שנים נפטרה אימו האהובה של רוני, "הייתי קשור אליה מאוד וליבי נשבר כשמתה". בן זוגו הבין שרק ילד יחלץ את רוני מתהום הצער: "כשרוני קם משנת האבל שלו, מהמקום החסר שנוצר לו בנשמה, החלטנו לגמור עם תחושת המוות שהייתה מאוד נוכחת ולהרגיש חיים. אז שאלנו את עצמנו אם אנחנו רוצים משפחה ובאמת בשלים להורות. מרגע ששנינו הצהרנו שכן, שאנחנו לא רק מוכנים אלא גם מאוד רוצים, התחלנו להניע את ההכנות להיריון. רציתי להרים לרוני, שאם תיוולד לנו בת, נקרא לה רות, על שם אמא רותי האהובה שלו".
רוני: "הייתי שם בשביל סטיבן, השתדלתי להוריד ממנו כל דאגה. עיסיתי אותו, ליטפתי אותו שעות ובזמן ההמתנה ללידה ניהלנו שיחות עמוקות ומקרבות. בלידה עצמה, החזקתי לסטיבן את הרגליים וראיתי איך התינוקת יוצאת ממנו, זה היה מטורף"
התחנה הראשונה הייתה אצל רופא המשפחה שהפנה אותם לרופא שנמנה עם הקהילה הלהט"בית וגם מטפל בחבריה, "הדבר הראשון שהוא אמר לי הוא שאפסיק את נטילת ההורמונים, שאמתין שלושה חודשים עד שהגוף יתנקה מהטסטוסטרון ורק אז אוכל לנסות להרות". לשמחתם, זה לא לקח הרבה זמן וכבר בתוך חצי שנה נקלט ההיריון. "רוני היה באחד הימים היותר עמוסים שלו. כשבבדיקת ההיריון הביתית ראיתי את הקווים מבשרי הטוב, לא יכולתי לחכות והתקשרתי אליו וכשהבנתי שהוא לא מגיע הביתה בקרוב - סיפרתי לו. אין מילים שיתארו את מה שהרגשנו".
4 צפייה בגלריה
"אין מילים לתאר מה שהרגשנו". בני הזוג סטיבן ורוני עם המיילד יונתן עוזרי בבית החולים שיבא
(צילום: אלבום פרטי)
תשעה חודשים אחרי, הם מסכמים את חוויית הלידה בנוכחות המיילד יונתן עוזרי, "לא אשכח את הידיים המרגיעות של יונתן על הבטן שלי ואת הקול שלו שאומר 'תתמסר לצירים'. בכל פעם שהוא נגע בי, משהו השתחרר ונרגע". רוני שליווה את ההיריון מתאר את החוויה: "הייתי שם בשביל סטיבן, השתדלתי להוריד ממנו כל דאגה. עיסיתי אותו, ליטפתי אותו שעות ובזמן ההמתנה ללידה ניהלנו שיחות עמוקות ומקרבות. כשבהמשך, אני בשני תפקידים: בן הזוג השותף המלא ומי שבעצמו בשיא ההתרגשות מאבהותו הקרבה. בלידה עצמה, החזקתי לסטיבן את הרגליים וראיתי איך התינוקת יוצאת ממנו, זה היה מטורף". רגע השיא של הלידה, לדברי סטיבן, היה כשהמיילד לקח את ידו והניח אותה על ראש התינוקת עוד לפני שהגיחה כולה. "חזרנו בידיים מלאות ובלב מלא תודה לצוותי המיילדות בשיבא שכל כך השתדלו שנרגיש נוח. שעטפו וכיבדו אותנו. זו הייתה החוויה הכי מעצימה שלנו".
