קו חירום אחיד לעזרה נפשית בארה"ב: החל משבוע, יש לאמריקנים מספר חירום נוסף - 988, שאליו הם יכולים לפנות במקרה של מצוקה נפשית. המספר הזה מאחד כ-200 מוקדים מקומיים שפועלים בארצות הברית. עד כה התקשרו הנזקקים לעזרה נפשית שם למוקדים עצמם, מה שגרם לבלבול רב עקב ריבוי המוקדים בכל המדינות.
קראו עוד:
קו 988 נועד לחבר בין אנשים החווים משברים נפשיים ומחשבות אובדניות לבין איש מקצוע המיומן בבריאות הנפש. ממשל ביידן השקיע כ-400 מיליון דולר בחיזוק של שירותי בריאות הנפש בארצות הברית, וחלק מהסכום נועד לתמוך באותה מערכת חדשה - 988. אנשים שיתקשרו למספר הזה, יחוברו ליועץ שנמצא במוקד הקרוב אליהם. אם המוקד יהיה עמוס, השיחה תנותב לאחד מ-16 מוקדי גיבוי אחרים.
מוקד מד"א של הנפש
בישראל קיימים מספר מוקדים טלפוניים לפניות בנושא מצוקה נפשית. הגדול שבהם הוא ער"ן (עזרה ראשונה נפשית - 1201, שלוחה 6), המעניק סיוע נפשי ראשוני על ידי תומכים שעברו מיונים והכשרה ארוכה. פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים מצטרפים לשיחה בעת הצורך. בין המוקדים הנוספים: נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי - 1-800-363-363), "יש עם מי לדבר" (2982*) לקהילת הלהט"ב וקווי סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית (1202 לנשים, 1203 לגברים; 052-8361202 בווטסאפ) ועוד עשרות קווים נוספים.
האם, כמו בארצות-הברית, ייתכן איחוד של מוקדי הסיוע הנפשי בישראל? "המצב אצלנו שונה מאשר בארצות הברית", אומר ל-ynet דוד קורן, מנכ"ל ער"ן. "שם היו עשרות קווים - חלקם של ערים, חלקם של מדינות - והיה כאוס גדול. המטרה באיחוד שם הייתה לעשות סדר. אצלנו המצב מסודר יותר, ועדיין מתבקש להכריז על מוקד אחד. אנחנו מנסים לגרום לכך שהמדינה תכיר בער"ן כמוקד מד"א של הנפש.
דוד קורן, מנכ"ל ער"ן: "מאז שפרצה מגפת הקורונה עלה מספר הפניות באופן משמעותי, עד פי שלושה מאשר קודם לכן. יש עלייה גם במספר הפניות האובדניות. המתקשרים חוצים את כל המגזרים - מכל הערים ומכל המעמדות הסוציו-אקונומיים"
"אנחנו מקבלים בכל יום מאות פניות, בהן כחמש אובדניות. היועצים שלנו עוברים הכשרה ארוכה ויודעים לאן להפנות את הפונים, בין אם הם עברו תקיפה מינית, בין אם הם להט"בים או אחרים שנמצאים במצוקה רגשית".
לדברי קורן, מאז שפרצה מגפת הקורונה עלה מספר הפניות באופן משמעותי, עד פי שלושה מאשר קודם לכן. "יש עלייה גם במספר הפניות האובדניות", הוא אומר. "המתקשרים חוצים את כל המגזרים - הם מגיעים מכל הערים ומכל המעמדות הסוציו-אקונומיים. הקורונה הנפשית לא מכירה את חשבון הבנק או את המוצא, והמצוקה פוגעת בכולם. קו ארצי אחד של ער"ן שיאחד את כל המוקדים הוא מתבקש, ואני מקווה שנצליח להגיע לזה בקרוב".
רן שלהבי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, אינו סבור שהסדרת קו פניות אחד הוא מהלך נכון בהכרח לישראל. "כדאי לראות איך זה מתקדם בארצות הברית", הוא אומר. "חשוב לזכור שהקהילה הגאה היא פעמים רבות סגורה יותר, עם אמון יותר נמוך בממסד. חלק מאנשי הקהילה נמצאים בארון ונמנעים מלצרוך שירותים ממסדיים, כך שדווקא במגזר הזה, קיים צורך לקו ייחודי ונפרד עבורם".
גם בארגון נט"ל לא משוכנעים שקיים צורך בקו פניות אחיד בישראל. מהארגון נמסר: "בשעת מצוקה, אדם שכבר מחליט לפנות לקו סיוע, רוצה לקבל מענה מידי, תשובה מהירה, ליווי ואוזן קשבת שתקל על מצבו באותו רגע. יצירת קו ארצי מנתב עלולה לייצר שלב נוסף בדרך, עוד ביורוקרטיה ועיכוב, עד שהאדם שצריך סיוע עלול לנטוש באמצע את התהליך ולא להגיע לקו הסיוע שרלוונטי למצבו. במדינה קטנה ומשפחתית כמו ישראל אין צורך ממשי בקו מנתב. מרבית הפונים לקו הסיוע של נט״ל נכללים כבר באוכלוסיית היעד המטופלת על ידנו. כלומר, האנשים שמתקשרים יודעים לפנות דווקא לנט"ל על רקע הטראומה שממנה הם סובלים".
ממשרד הבריאות ביקשו שלא להגיב לכתבה זו.
האזינו לפודקסט שבוחן את השאלה - למה בישראל אין קו חירום אחד כמו בארצות-הברית: