בחסות אסטרהזניקה
"לוקמיה לימפוציטית כרונית", שנקראת גם CLL (Chronic Lymphocytic Leukemia) היא סוג ספציפי של סרטן דם מסוג לוקמיה. לחולים במחלה זו יש כמות גבוהה מהנורמה של תאי דם לבנים, וההתנהגות של תאים אלו שונה משל תאי דם לבנים תקינים. למעשה, קיימים סוגים שונים של לוקמיה ולכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים וטיפול שונה.
מבין סוגי הלוקמיה השונים, CLL הוא השכיח ביותר. המחלה מתבטאת בכך שתאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B, המתפתחים מתוך תאי גזע לימפואידיים, הופכים לסרטניים. בעוד שבמצב תקין הלימפוציטים מתרבים בדם באופן מבוקר, במצב של לוקמיה לימפוציטית כרונית הלימפוציטים מתרבים ללא בקרה, נשארים בגוף במשך זמן רב ותופסים את מקומם של תאי הדם התקינים במח העצם.
מהם תסמיני המחלה וכיצד מאבחנים אותה?
חשוב להדגיש שמדובר במחלה כרונית שמתפתחת באיטיות רבה, ולכן פעמים רבות קשה לזהות אותה בשלביה המוקדמים. חולים רבים לא מפתחים תסמינים, ולא פעם המחלה מתגלה בבדיקת דם אקראית. עם זאת, תסמינים נפוצים למחלה הם נפיחות של קשרי הלימפה, חוסר נוחות ונפיחות הבטן בגלל הגדלת טחול ו/או כבד, עייפות, תשישות, קוצר נשימה או כאבי ראש בשל מחסור בתאי דם אדומים (אנמיה).
המחלה תאובחן באמצעות בדיקת דם שגרתית, גם בהיעדר תסמיני מחלה. במידה שתוצאות בדיקת הדם אינן תקינות, רופא המשפחה יפנה את המטופל לרופא מומחה במחלות דם – המטולוג. ההמטולוג יבדוק האם קשריות הלימפה, הכבד או הטחול מוגדלים, ובנוסף יבצע בדיקות דם נוספות על מנת לזהות במדויק את סוג ושלב המחלה.
האם CLL מחייב טיפולי מידי?
כאמור, לוקמיה לימפוציטית כרונית מתפתחת לרוב באיטיות, וחולים רבים כלל לא נדרשים לטיפול מלבד מעקב תקופתי שכולל בדיקות דם ובדיקת רופא אחת לכמה חודשים. במקרים רבים כשמטופלים מקבלים את האבחנה הם נכנסים לחרדה. הם מבוהלים לשמוע שהם חולים בלוקמיה מפני שהיא נתפסת בעיניהם כמחלה אלימה ואגרסיבית בהכרח. כשמסבירים להם שעליהם להימצא במעקב בלבד, רבים מהם מופתעים. נדמה להם שכל מחלה סרטנית בהכרח מחייבת טיפול ארוך וממושך. אני משתדלת להרגיע ולהסביר שיש מטופלים שיכולים להסתפק במעקב וישנם חולים שלמעלה מעשר שנים לא נזקקו לשום טיפול או תרופה. עם זאת, חשוב להדגיש שישנם כאלו הזקוקים לטיפול כבר בעת אבחון המחלה.
מהן הנורות האדומות שחולה שנמצא במעקב צריך לשים לב אליהן?
הרופאים המטפלים בדרך כלל ילמדו את המטופל היכן מצויות בלוטות הלימפה, וכיצד ניתן לזהות אם הן מתנפחות. כמו כן, ירידה פתאומית במשקל, חולשה או אנמיה – כולם מעידים על שינוי פיזיולוגי מסוים שמצריך הגעה לביקורת מוקדמת.
האם אפשר להחלים מהמחלה?
לוקמיה לימפוציטית כרונית נחשבת כיום מחלה שאיננה ניתנת לריפוי מלא, ומטרת הטיפול היא להביא להפוגה מלאה במחלה – מצב בו החולה יכול לנהל אורח חיים רגיל ללא תסמינים. אמנם בשנים האחרונות פותחו טיפולים יעילים שיכולים להביא לתקופות ארוכות של הפוגה, אך הם עדיין לא מסוגלים לחסל את כל התאים הסרטניים. טיפולים חדשים מתפתחים כל הזמן וייתכן כי בעתיד יהיה ניתן לרפא את מחלה זו.
מהם הטיפולים בלוקמיה לימפוציטית כרונית?
אופי הטיפול הוא פונקציה של מצב המחלה וגיל המטופל. גיל המטופל הוא פקטור משמעותי לבחירת סוג הטיפול. לא דומה מטופל בן 55 למטופל בן 80 עם מחלות רקע. על פי רוב, מטופל בן 55 יקבל טיפול תרופתי מסוג מסוים שמוגבל בזמן בעוד שעבור אנשים בגיל מבוגר נשתדל יותר להימנע מטיפולים הכרוכים בתופעות לוואי, כדי לאפשר להם לחיות לצד המחלה תוך שמירה על אורך חייהם.
ישנן שתי קבוצות טיפול עיקריות: הראשונה נקראת "מעכבי BTK": התרופות מקבוצה זו מעכבות רכיב מסוים הנמצא על הלימפוציטים. אותו רכיב (BTK) מאט את השגשוג של תאי B, מגביר את ההישרדות של התאים ומאפשר להם להמשיך ולהתקיים. למעשה מתן תרופות שמעכבות את רכיב ה- BTK יכול לעצור את המחלה ולגרום להפוגה למשך זמן משמעותי. קבוצת הטיפולים זו נמצאת בשימוש נרחב בארץ ובעולם. הטיפולים ניתנים בכדורים ולטווח ארוך, בדומה לטיפולים במחלות כרוניות שאינן ממאירות.
אמנם לכ-15-10 אחוז מהחולים – בעיקר מבוגרים עם רקע של מחלות לב – שנוטלים את התרופות מקבוצה זו, עלולה להופיע הפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים. לכן במקרים כאלה מומלץ להתייעץ עם קרדיולוג ולעתים לעשות החלפה של טיפול לדור מתקדם של תרופה ממשפחת "מעכבי BTK" שגורם לפחות תופעות לוואי קרדיאליות או לתת לחולה טיפול ממשפחת תרופות אחרת.
הקבוצה השנייה נקראת "מעכבי BCL2": תרופות מקבוצה זו פועלות להחזרת מנגנון "אפופטוזיס" – מנגנון שיש בכל תא תקין שמאפשר לו להשמיד את עצמו. בחולים עם CLL ניתן לחדש את המנגנון הזה באמצעות הטיפול ובכך להשמיד את התאים הממאירים מבלי צורך להשתמש בכימותרפיה. ייחודו של טיפול זה הוא בהשגת תגובה עמוקה ולכן הוא מוגבל לשנה. תופעות הלוואי הנפוצות בטיפולים בקבוצה זו כוללות: תגובה לעירוי הנוגדן ונויטרופֶּניה (מיעוט תאי דם לבנים)
מה ניתן לעשות כדי שהמחלה לא תתקדם?
הרבה מטופלים שואלים מה הם יכולים לעשות כדי לעכב את המחלה. למרבה הצער אין תשובה חד משמעית לשאלה זו. עם זאת, חשוב מאוד להקפיד על נטילת הטיפול במידת הצורך, יחד עם שמירה על אורח חיים בריא שכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית מותאמת, לצמצם ככל האפשר חשיפה מוגברת לשמש, להימנע מעישון ועוד.
עבור חולי CLL, קריטי לזכור ששמירה על הבריאות לא מתבטאת רק בהיבטים הגופניים אלא גם בהיבטים הנפשיים. כך שלמרות הצורך במעקב, יש להמשיך בשגרת החיים ולא לחיות בחרדה שהמחלה עלולה להתפרץ. חשוב להמשיך לעבוד, לטייל, לבלות עם בני המשפחה ולחיות בדיוק כמו בכל מחלה כרונית אחרת.
הכותבת הינה מנהלת שירות מחלות לימפופרוליפרטיביות, המכון ההמטולוגי, בית החולים האוניברסיטאי אסותא באשדוד.
בשיתוף אסטרהזניקה
פורסם לראשונה: 15:55, 29.12.24
