"הביאו לי גופה בשק, כאילו אני קוברת חתול. אני רוצה לדעת איך הוא מת". הדר גולן, אימו של אריאל ביטון שנרצח במסיבת הנובה, דיברה מדם ליבה הבוקר (יום ב') בוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית). הוועדה התכנסה לדיון טעון במיוחד בתחושת ההפקרות של משפחות נרצחי הנובה ביוזמת ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד). "המשפחות שלנו קורסות", אמרה הילה אביר, אחותו של לוטן אביר שנרצח במיגונית במסיבה. בממשלה מבטיחים להרחיב בקרוב את הסיוע למשפחות.
צפו בחלק מהדיון:
בני המשפחות שהגיעו לדיון התלוננו על היעדר ליווי מספק מהמדינה, חלקם לא יודעים מה קרה לילדיהם ברגעים האחרונים. הדר גולן, אמא של אריאל ביטון שנרצח במסיבה, אמרה: "אני לא קוראת לזה אסון נובה אלא מחדל נובה. המחדל הראשון שהמסיבה הייתה מאושרת על ידי הצבא והמשטרה. המחדל השני שהשאירו אותם ככה למות, לא יודעים למה הם מתו, למי הם קראו".
בהמשך הדיון אמרה הדר שנאלצה להתאשפז בשל מצבה הנפשי, "אנשים מתאבדים, ואני בדרך לשם. אני לא מסוגלת לתפקד. גם אני הייתי מאושפזת וכל יום זה יותר קשה. המחדל הכי גדול היה שהביאו לי גופה לקבור בשק, כאילו אני קוברת חתול. אני רוצה לדעת איך הוא מת. מה עבר עליו בשעות האחרונות. מגיע לנו לדעת. נשארה לי בת אחת והיא צריכה להתגייס עוד שבוע לצבא, לא בא לי שהיא תתגייס. לא בא לי שהיא תיתן למדינה הזו שהפקירה אותנו".
אתי, דודתו של אריאל, הוסיפה: "המשפט של 'להיות עם חופשי בארצנו' נגמר ב-7 באוקטובר, נגמר. מגיעות לנו התשובות הבסיסיות. אף אחד לא בדק אותם, לקחו אותם לשורה וזרקו אותם שם כמו חתולים, הפנים שלו היו בצבע סגול, מזעזעות, שלושה ימים הוא שכב שם בשטח".
הילה אביר, אחות של לוטן שנרצח במסיבה סיפרה: "במשך שבע שעות הם היו שם במיגונית, ירו עליהם, ארבעה ימים חיפשנו אותו עד שראש המועצה דפקה לנו בדלת. אנחנו מנסים להבין למה עד עכשיו אין גוף במדינה שדואג למשפחות. למה לא עושים שום דבר? המשפחות שלנו קורסות. יש בנות זוג שהן לא ידועות בציבור, שהן קורסות, יש יתומים מעל גיל 18 שהם לא נחשבים בחוק. אנחנו מודים למי שעוזר לנו מלהב 433 ומביטוח לאומי, אבל זה לא מספיק. ומה עם החברים של הילדים האלה שאיבדו כמה חברים באירוע הזה? הם לא זכאים לכלום".
דודו של מתן ליאור שנרצח: "אתם המדינה, ממשלה של 120 חברי כנסת ו-38 נורווגים. 158 איש שהסתובבו פה בבית הזה ולא ידעו שהדרעק הזה מגיע. איך לא ידעתם? ביזיון. כל יום שעובר יש עוד ניצול נובה שלא יוצא מהמיטה, שקם כל בוקר או לא מצליח לישון בלילה מסיוט כי הוא רואה את המחבל נכנס איתו לשירותים ויושב לו על הברכיים"
הדס שמל, אחותה של שרון הירש שנרצחה בנובה: "לאחותי יש שלושה ילדים, אני אחראית עליהם עכשיו. אנחנו מרגישים שאף אחד לא עושה שום דבר עבורנו. ממשיכים לטפל בנו כאילו זה, 'אירוע רגיל'. אתם לא יכולים לצפות שאנחנו נקום משבעה ונמשיך בחיים שלנו".
נצ"מ מוטי שיף, ראש מחלקת חקירות בלהב 433, אמר אחרי דברי המשפחות: "קשה לי לשמוע את הדברים האלה. מדובר פה על מאות מקרים ואלפי מרצחים, לכן החקירה היא מאוד ארוכה ומורכבת וזה ייקח חודשים ארוכים עד שנסיים את החקירה. מדובר בתיק הפלילי הכי גדול שהמדינה עובדת עליו. משטרת ישראל ולהב 433 לא חוסכת אף משאב כדי לחקור כל מקרה ולתת תשובות. בבוקר האירוע המדינה לא ידעה כלום, מחבלים הסתובבו ברחובות גם שלושה-ארבעה ימים אחרי, והיה מאמץ מאוד גדול לנתח את הגופות, לזהות את האנשים. ברגע שיכולנו לתת תמונה מהחקירה יצרנו קשר עם המשפחות. אנחנו כמובן נצטרך לבדוק את עצמנו".
עמית ליאור, דודו של מתן מרדכי ליאור, איש ההגברה שנרצח במסיבה, אמר בכאב: "אתם המדינה, ממשלה של 120 חברי כנסת ו-38 נורווגים. 158 איש שהסתובבו פה בבית הזה ולא ידעו שהדרעק הזה מגיע. איך לא ידעתם? ביזיון. כל יום שעובר יש עוד ניצול נובה שלא יוצא מהמיטה, שקם כל בוקר או לא מצליח לישון בלילה מסיוט כי הוא רואה את המחבל נכנס איתו לשירותים ויושב לו על הברכיים כי הוא בסיוט ואתם לא עצרתם לטפל בזה.
"אתם מזניחים אותם היום אז מה יהיה בעוד שנה? אתם מחויבים אליהם, שיהיה פה שר שלוקח אחריות רק על אנשי הנובה. תנו להם דמי חרפה. טפלו באנשים האלה, אל תישנו בלילה עד שיהיה מישהו שכל מהותו זה להיות אמפטי ולדאוג להם. כל יום יש מתאבד בדרך, כל יום יש אמא ממוטטת שלא תחזור לחיים שלה ואלוהים יודע מה הם יקבלו מהמדינה".
לירון הס, סמנכ"לית ממשל במשרד ראש הממשלה, אמרה כי בקרוב תובא לאישור החלטת ממשלה שתרחיב את המענה של המדינה לשורדי הנובה ולמשפחות, אך הודתה שהפערים עדיין קיימים ותיעשה עבודה מטה בנושא על מנת לבחון מה הצרכים של משפחות השכול שלא מקבלים מענה.
ח"כ קארין אלהרר, שיזמה כאמור את הדיון, אמרה: "שמענו גם את נציגי המשפחות וגם את נציגי הרשות המבצעת, אין לי ספק שכל אחד עושה את חלקו, אבל אין דמות שמתכללת את האירוע הזה וצריך מישהו שיתאם בין כל הגורמים והוא זה שיעמוד מול המשפחות. יש למעלה מאלף משפחות שזקוקות לדמות הזאת. זה יכול להיות מישהו מהרשות המקומית, ממשרד הרווחה, מכל מקום שנחליט עליו, אבל היא חייבת להיות כזאת שמביעה אמפטיה, שנותנת מענה נפשי ומבינה את המצב החוקי והמשפטי. כיום נפגעי עבירה הם רק האנשים שחוו את העבירה וצריך להרחיב את החוק. אין לנו זמן".
יו״ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, סיכם: "לאנשי ומשפחות הפסטיבל שנפגעו ב-7 באוקטובר לא נתנו די מענה. אני מבטיח שנמשיך לדון בנושא הזה ונמליץ לממשלה להקים גוף שאחראי על זה. נצטרך לתת פה מענה שונה ממקרה רגיל של נפגעי פעולות איבה. כולנו היינו בשוק בימים האלה, אני מקווה שנוכל לצאת מזה ולתת כבוד לנרצחים ולמשפחות".