בשיתוף אונקוטסט
חיים התמודד עם הרבה אתגרים בחייו. אחרי שארז מזוודות ועלה עם משפחתו לישראל, הוא עבד במשך שנים רבות במפעל, בהמשך עשה הסבה לתיווך נדל"ן וכעת, בעשור השביעי לחייו, הוא הפך למאמן כושר. "אני אוהב את העבודה שלי וקם כל בוקר מאושר. אני שמח לעבוד בעיקר עם אנשים בני 80 ומעלה, ולבנות להם תוכנית אימון שמתאימה להם בדיוק", הוא מספר. אבל בימים האלו חיים נאלץ להתמודד גם עם האתגר המורכב ביותר – סרטן הערמונית.
אחת לשנתיים נהג חיים לבצע בדיקות דם תקופתיות על מנת לאתר ולאבחן מחלות בשלב מוקדם. "זה לא נפל עלי כרעם ביום בהיר", הוא מודה, "גם אבא שלי חלה בסרטן הערמונית. אבל במקרה שלו, הוא אובחן רק אחרי שהופיע כבר דם בשתן. בשבילו, זה היה מאוחר מדי", הוא מספר בעצב. בשנת 2018 לאחר שחיים ביצע בדיקת דם שנועדה לגלות את רמת ה- PSA – בדיקה לגילוי חלבון המופרש על ידי הערמונית – הוא קיבל שיחת טלפון מדאיגה. "הרופא אמר לי שיש משהו חריג בתוצאות והסביר שיש צורך לעשות ביופסיה בגלל חשד לגידול בערמונית", הוא משחזר.
סרטן ערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. הגידול בערמונית יכול להיוותר ללא שינוי במשך תקופה ארוכה. כך לכשליש מהגברים מעל גיל 50 ולרוב המוחלט של הגברים מעל גיל 80, ישנם תאים סרטניים בערמונית. סרטן הערמונית גדל מאוד לאט, ולכן פעמים רבות, בעיקר בקרב קשישים הוא אינו גורם לתסמינים. אך ישנם מקרים בהם סרטן הערמונית גדל במהירות ואף יכול להתפשט לאיברים אחרים בגוף. בשלבים המוקדמים לסרטן הערמונית אין בדרך כלל סימנים מזהים. אלה מופיעים רק כאשר הגידול מתרחב ומפעיל לחץ על מעבר השתן בצינור השופכה. כתוצאה מכך ייתכן קושי במתן שתן, עלייה בתדירות מתן השתן, כאב בעת מתן שתן או פליטת זרע ונוכחות דם בשתן.
"יש כמה אפשרויות לטיפול בסרטן הערמונית", מסביר ד"ר אלכס חייפץ רופא בכיר במחלקה אורולוגית ואחראי תחום אבחון של סרטן הערמונית בבית חולים וולפסון שגם טיפל בחיים. "אומנם הטיפולים יעילים ביותר, אך חלקם גם מורכבים וכוללים ניתוח לכריתת בלוטת הערמונית או טיפול באמצעות קרינה. הטיפולים האלו עוזרים להילחם בגידול ובגרורות, אם קיימות, אך הם כרוכים בסיכונים ובתופעות לוואי כמו בעיות בזקפה ואובדן שליטה בשלפוחית השתן". עוד מוסיף ד"ר חייפץ: "לצד האפשרויות האלו, ישנם מטופלים שאצלם אפשר יהיה להסתפק במעקב פעיל בלבד, או לצרוב את הגידול בשיטות כמו לייזר או קריותרפיה (טיפול בקור קיצוני)".
"גם אם עשרה מומחים יגידו לא לנתח והבדיקה תראה אחרת – אמליץ לעשות זאת בלב שלם"
עבודת הרופא בשלב האבחון, בטח במחלה כמו סרטן הערמונית, היא מורכבת ומאתגרת במיוחד. "אף מטופל לא רוצה להיכנס לניתוח להסרת הערמונית, וגם אנחנו הרופאים חוששים מניתוח כזה", מדגיש ד"ר חייפץ. "יחד עם זאת, אף רופא גם לא רוצה להמליץ להימנע מהטיפולים האלו, כאשר הם נדרשים להצלת חייו של המטופל ולמניעת סיבוכים או טיפולים מורכבים יותר בהמשך".
בחלק מהמקרים, לא תמיד ניתן לקבוע באופן נחרץ וחד משמעי איזו גישה טיפולית תהיה היעילה ביותר ובאלו מקרים ניתן לוותר ובאילו מומלץ לבצע ניתוח לכריתת הערמונית. על סמך מספר פרמטרים, הרופאים יכולים לבצע הערכה של רמת האגרסיביות של הגידול ולהמליץ למטופל האם להישאר במעקב פעיל או להעדיף טיפול רדיקלי כמו ניתוח. אולם כיום, קיימות טכנולוגיות חדשות שמסייעות הן לרופאים והן למטופלים לקבל החלטות בצורה מדויקת יותר.
"אונקוטייפ פרוסטטה" היא בדיקה גנומית המעריכה את רמת האגרסיביות של הגידול הסרטני בערמונית באמצעות טכנולוגיה מולקולרית מתקדמת. הבדיקה מתבצעת על רקמת הגידול שהוסרה בביופסיה, ובודקת את רמות הביטוי של 17 גנים בתאי הגידול הסרטני. תוצאות הבדיקה מדווחות כמדד מספרי הקרוי GPS בטווח של 0-100, המנבא את מידת האגרסיביות של הגידול, את הסיכון להתפתחות גרורות ואת הסיכוי לתמותה מהמחלה. בדיקת "אונקוטייפ פרוסטטה", הוכחה במספר רב של מחקרים כמסייעת בתהליך קבלת ההחלטות עבור מטופלים הנדרשים לבחירה בין מעקב פעיל לבין טיפול מידי. "גם עם עשרה מומחים אחרים יגידו שהם לא ממליצים לנתח והבדיקה תראה אחרת, אני יכול להגיד די בביטחון שזו תהיה ההמלצה שלי למטופל", אומר ד"ר חייפץ.
"אצל רוב המטופלים, בייחוד אם האבחון נעשה בשלב מוקדם יחסית, ההמלצה היא להישאר במעקב, אבל בדיקה שכזו מאפשרת לי כרופא לישון טוב יותר בלילה אחרי כל המלצה שלי מפני שאני יודע בסבירות גבוהה שלא פספסתי שום דבר", מוסיף ד"ר חייפץ. לדבריו, במקרים מסוימים, יכול להיות שכל המדדים יראו שמטופל מסוים בסיכון נמוך ולכן לכאורה ניתן להסתפק במעקב בלבד, אבל בפועל ישנם עוד הרבה נתונים שמשפיעים על הסיכון וייתכן והגידול אגרסיבי יותר ויש להסירו. "אלמלא נבצע את הבדיקה, המטופל יכול לחזור למרפאה למעקב, ואז נגלה שהגידול כבר שלח גרורות ואיחרנו את הרכבת", מסביר ד"ר חייפץ.
2 צפייה בגלריה
סרטן ערמונית. "אם האבחון נעשה בשלב מוקדם יחסית, ההמלצה היא להישאר במעקב"
(צילום: shutterstock)
"אני הולך לניתוח בלב שלם"
לחיים היה ברור שהוא מעוניין בבדיקת "אונקוטייפ פרוסטטה" על מנת לקבוע באופן וודאי האם יש צורך בניתוח. לאחר ימים מורטי עצבים, הוא קיבל את ממצאי הבדיקה. למרבה הצער, במקרה שלו התברר שהגידול אגרסיבי ומסוכן ולכן מומלץ לבצע את הניתוח להסרת הגידול. "היום אני ממשיך לעבוד כרגיל, עושה טיפולים כשצריך וממתין לניתוח להסרת הערמונית", מסביר חיים. "החלטתי לשתף את בני המשפחה הקרובים שלי בלבד. אני לא נוהג לספר לכולם על המצב שלי כי אני באמת לא חושב שזאת בעיה ברצינית".
על אף שהבדיקה קבעה שחיים צריך לבצע ניתוח, הוא מבין את החשיבות שלה עבורו. "אונקוטייפ פרוסטטה נתנה לי ודאות. היא קבעה שבמקרה שלי אין ברירה ואני צריך לבצע את הניתוח כדי שהמחלה לא תתפשט", הוא מספר, "על אף שקיוויתי שהתוצאות יהיו שונות, אני שמח שביצעתי את הבדיקה ואני הולך לניתוח בלב שלם"
על אף שבישראל ובעולם לא קיימת המלצה גורפת לגבי קיום בדיקה לגילוי סרטן הערמונית, כיום מקובל שבכל בדיקת סקר המבוצעת לגברים בני 50 ומעלה תיבדק גם רמת ה- PSA. חיים גם ממליץ להקפיד באופן קבוע על בדיקות שגרתיות על מנת לאתר את המחלה בשלב מוקדם. "גם לבן שלי המלצתי להיות במעקב קבוע כי ייתכן וזו מחלה שעוברת בתורשה. באופן כללי, כדאי לכל גבר מעל גיל חמישים לעשות את בדיקת הדם על מנת להיות בטוח". עבור מי שכבר אובחן כחולה ממליץ חיים לבצע את בדיקת אונקוטייפ פרוסטטה. "אני ממליץ לאמץ את הבדיקה הזו מפני שהיא יכולה לתת שקט וביטחון ואפילו לחסוך את הניתוח המיותר לחלק מהחולים".
בשיתוף אונקוטסט
