זני הקורונה החדשים
(צילום: משי בן עמי)
מוטציות הקורונה מבהילות את העולם ובצדק: הווריאנטים החדשים שהשתלטו על כדור הארץ מידבקים הרבה יותר וכנראה גם אלימים יותר. אבל בלי מוטציות גנטיות – לא היו בני אדם, בעלי חיים, צמחים ואפילו חיידקים. המוטציות הן מהות האבולוציה ומהות הקיום שלנו.
מהן מוטציות? מדובר בשגיאות מזעריות שמתרחשות בצורה אקראית, כל אימת שתא או נגיף משתכפל. המוטציות הללו, אותן "טעויות גנטיות" יוצרות שונות באוכלוסייה, ומאפשרות את הברירה הטבעית, שבה הזן משתכלל, מתגבר על קשיי ההישרדות ומעצים את התכונות שלו שמסייעות לו לשגשג. כך למשל, מוטציה סייעה למתוח את צווארה הארוך של הג'ירפה, שמאפשר לה להגיע לעלים בגובה רב, ומוטציה אחרת מסייעת לזוחלים לשנות את צבע עורם כדי לחמוק מטורפים.
וכך גם אצל הנגיפים, המייצרים מוטציות ללא הרף במטרה להדביק כמה שיותר, להתגבר על תרופות וחיסונים ולהתפשט במהירות וביעילות. המוטציות שהתגלו עד כה בקרב זני הקורונה ברחבי העולם - כשבראשן הזן הבריטי והדרום אפריקני - הן רק טיפה בים: על פי ההערכות, נגיף הקורונה יצר כבר כ-4,000 מוטציות, והוא ממשיך ליצור מוטציה אחת כל 11 ימים.
חלק גדול מהמוטציות שיצר נגיף הקורונה הנוכחי מאז תחילת המגפה – כבר נעלמו, ומוטציות אחרות נותרו בזנים השולטים. זוהי הביולוגיה הבסיסית של הנגיפים, שהופכת את נגיף הקורונה ל"מוצלח" מבחינתו. מתוך אלפי המוטציות של הקורונה, רובן ניטרליות ואין להן השפעה עלינו בני האדם. הן התרחשו באופן אקראי, ולא שרדו כיוון שלא העניקו לנגיף תכונות שמשכללות את יכולת ההדבקה וההתפשטות שלו.
אלה שכן שרדו הן מוטציות שהפכו את הנגיף למדבק יותר: כך למשל, בזן הבריטי B.1.1.7 קיימות 17 מוטציות, מתוכן שמונה בחלבון המעטפת S, שאחראי לשלב הקריטי שבו הנגיף נצמד לתא וחודר אליו. המוטציות הללו אפשרו לנגיף להיות מידבק ב-50 אחוז יותר מגרסאות קודמות של הקורונה, מה שהעניק לו יתרון אבולוציוני.
האם נוכל לצפות לזני קורונה חדשים שיתפתחו במהירות? קצב היווצרות המוטציות איטי בנגיפים ממשפחת הקורונה יחסית לנגיפים אחרים, בזכות אנזימים בשם פולימראזות, האחראיים על תיקון אותן טעויות המתרחשות בזמן השכפול ומשאירים פחות מוטציות בכל "דור" שבו נוצרים נגיפים חדשים.
חסינות עדר: חיונית לבלימת המוטציות
על פי ההערכות, נגיפי הקורונה ימשיכו ליצור וריאנטים חדשים. חלקם ייווצרו בחולים קשים הסובלים מדיכוי חיסוני ומאושפזים תקופה ארוכה תוך שגופם "מאפשר" לנגיפי הקורונה שהדביקו אותם ליצור מוטציות חדשות. אחרים ייווצרו גם באוכלוסיות בריאות עם או בלי סימפטומים.
אין ספק שככל שמגפת הקורונה תהיה ארוכה יותר, נהיה עדים להיווצרות יותר זנים חדשים, חלקם יהיו גם אלימים יותר, מידבקים יותר ואולי גם עמידים לחיסונים. הדרך היחידה לעצור את כדור השלג הזה היא להגיע לחסינות עדר, מהר ככל האפשר.
על פי חישובים שנערכו ברחבי העולם וגם בישראל, נגיע לחסינות עדר כאשר 90% מהאוכלוסייה תהיה מחוסנת. זו הסיבה שמבצע החיסונים קריטי כל כך לא רק כדי למנוע את המשך המגפה הנוכחית שהובילה למספר עצום של חולים ומתים, אלא כדי לבלום אפשרות של התפתחות זנים חדשים שיובילו לגלי תחלואה קשים יותר.
פייזר ומודרנה: בינתיים יעילים
אבל בצד התחזית הקשה, קצת אופטימיות: נכון לעכשיו, חיסוני פייזר ומודרנה הניתנים בישראל יעילים נגד הווריאנט הבריטי והדרום אפריקני שמתפשטים בישראל, ובזכות טכנולוגיית ה-mRNA, יכולות החברות הללו לפתח חיסון חדש, המותאם לכל זן שיתפתח.
עם זאת, מדובר במבצע לא פשוט: ייצור החיסונים החדשים המותאמים וחיסון מחדש של האוכלוסייה ייקחו חודשים ארוכים. מה שמחזיר אותנו לזמן הנוכחי ולצורך הדחוף להתחסן, ויפה שעה אחת קודם.
