ישראל מפקירה את חולי הסרטן בפריפריה: "זלזול בחולים אונקולוגיים"
(צילום: ירון ברנר)
מחקרים בעבר הוכיחו שהסיכוי של תושבי הפריפריה להאריך ימים נמוך מזה של תושבי מרכז הארץ. השבוע התקבלה הוכחה נוספת לאפליה שממנה סובלים תושבי הפריפריה מבחינת שירותי הבריאות: אדיר ינקו פרסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי למרות בקשות חוזרות ונשנות ותוכניות בנושא, משרד הבריאות לא מאשר הוספה של מיטות אשפוז אונקולוגיות בבתי חולים בפריפריה. בכמה מהם אין אפילו מיטת אשפוז ייעודית אחת לחולי סרטן.
קראו עוד:
אהובה סבג (67), תושבת צפת המתמודדת עם סרטן הלבלב, מכירה את הבעיה היטב. "בערים הגדולות יש יותר אפשרויות ויותר אופציות להתמודדות עם המחלה", היא אומרת לאולפן ynet. "בבית חולים זיו בצפת, שבו אני מטופלת, אין מחלקת אשפוז לחולים אונקולוגיים. אני עברתי שם 12 טיפולים כימותרפיים מאוד אגרסיביים, ובטיפול הרביעי הרגשתי גרוע: נימול בידיים ובשפתיים, עיוותים בפנים, לא יכולתי לדבר. אבל לא היה מקום לאשפז אותי. יש שם רק מחלקה לאשפוז יום. אחרי הטיפול שלחו אותי הביתה".
לא הייתה אפילו מיטה אחת עבורך?
"לא, אין. בעבר, כשעשו לי בדיקות, רצו לאשפז אותי במחלקה פנימית, ולא הסכמתי בשום אופן. חששתי להידבק".
איפה נמצאת מחלקת האשפוז האונקולוגי הקרובה ביותר אלייך?
"בבית החולים רמב"ם בחיפה, שזה כמעט שעתיים נסיעה באוטובוס מצפת".
מה את מרגישה כשאומרים לך, "אנחנו מבינים את מצבך, היינו שמחים לאשפז אותך אצלנו, אבל אין מיטה"?
"זה זלזול בחולים האונקולוגיים. אומרים, 'הם אולי לא יחיו'. זו ההרגשה שלי. אומרים, 'אולי המחלה תחזור, לא כדאי לתפוס מקום בשביל זה'".
התחושה היא שלמדינה לא אכפת אם תחיי או תמותי?
"בדרך כלל המחלה חוזרת אצל חולים אונקולוגיים, במיוחד אצל חולי סרטן לבלב, שהוא מאוד קשה, אז ההרגשה שלי היא שמזלזלים בנו. הרי הרבה חולים לא נשארים בחיים, למרות המודרניזציה. אם המחלה שלי תחזור, ואהיה במצב סופני, אשקול להישאר בבית עם רופא ולא להתאשפז בבית חולים במחלקה פנימית".
ממסמך פנימי של המועצה הלאומית למניעה, אבחון וטיפול במחלות ממאירות שנחשף כאן שלשום עלה כי בבתי החולים זיו, ברזילי, יוספטל ובני ציון, אין כלל מיטות אשפוז וכי הם מפעילים עמדות טיפול יומיות בלבד כחלק מהמערך האמבולטורי.
בדיקה נוספת מעלה כי בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד שש מיטות בלבד. ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet נודע כי חלק מבתי החולים הללו, ובהם זיו וברזילי, מנסים זה שנים להקים מחלקות אשפוז לחולי הסרטן שימנעו את אותו טרטור – אך משרד הבריאות במשך שנים לא אישר את הקמת המחלקות. באשר לזיו, יש לציין כי הרעיון הראשוני והתוכנית עלו עוד בתחילת העשור הקודם וכבר יותר מעשר שנים לא ניתן האישור מהמשרד.
נירה מזרחי (76) מקיבוץ כפר סאלד שבצפון נאבקת בסרטן כבר 13 שנה ומטופלת גם היא בבית החולים זיו בצפת. חתנה, טומי בן חמו, אמר בשיחה עם אולפן ynet כי "הצוות הפנימי עושה עבודה מסורה, אבל הרבה פעמים אנחנו נקלעים לדילמה מאוד קשה סביב נושא האשפוז שם. לפעמים צריך להתאשפז - בגלל עליית חום, למשל - ואנחנו מתלבטים אם להתאשפז במחלקה פנימית או להישאר בבית. זו דילמה, מכיוון שטיפולים כימותרפיים גורמים להחלשה של המערכת החיסונית, מה שחושף את החולים לסכנת הידבקות ממאושפזים אחרים. חולים נאלצים לקחת על עצמם ניהול סיכונים".
אתה מצליח להבין למה אין מחלקה אונקולוגית באזור המגורים שלכם?
"אני רק יכול להניח שזה מתחיל בכסף - כלומר, בתקציבים רלוונטיים. התוצאה היא אפליה ברורה במתן שירות בריאותי. אזרחים זכאים לקבל אותו שירות בדיוק במרכז ובפרפריה. למרבה הצער, אנחנו חווים אפליה בנושא הזה. אי-אפשר לקרוא לזה אחרת".
