תקווה נוספת לבלימת מגפת הקורונה: ממצאים ראשונים של חוקרים ישראלים ואמריקנים חושפים כי החיסון לקורונה, לא זאת בלבד שמונע משמעותית תחלואה ותמותה, אלא גם מפחית משמעותית את סיכון ההדבקה. למרות שהנתונים החדשים טרם עברו ביקורת עמיתים, כפי שנהוג במחקרים גדולים, הממצאים תואמים הערכות קודמות לפיהן החיסונים צפויים להפחית גם את שיעור ההדבקות.
קראו עוד על יעילות החיסון:
זו הייתה אחת השאלות המרכזיות בפיתוח חיסוני הקורונה, לאורך המחקרים של פייזר ומודרנה היה ברור כי חיסוני ה-mRNA יעילים ובטוחים, אולם נותרה התהייה האם הם גם ימנעו הדבקה, מה שיאפשר לבלום את התפשטות נגיף הקורונה.
כעת חוקרים ממכון Myheritage הישראלי, המבצע חלק מבדיקות ה-PCR בישראל, יחד עם חוקרים אמריקנים, מצאו כי העומס הנגיפי (כלומר כמות נגיפי הקורונה) בגופם של אנשים שחוסנו, צונח משמעותית בהשוואה לאלה שאינם מחוסנים. פירושו של דבר שסיכוי העברת הנגיף, המתבצע באמצעות רסיסי רוק, יורד אף הוא. זאת על סמך הידע שהצטבר בשנה האחרונה, והידע על העברת מחלות ויראליות טיפתיות בכלל, שמדגים שככל שריכוז הנגיפים גבוה יותר – כך עולה סיכוי ההדבקה מאדם לאדם.
האם מחוסנים יכולים להדביק אחרים? צפו:
(צילום: משי בן עמי)
ישראל החלה בחיסוני הקורונה ב- 20 בדצמבר 2020, והשתמשה בעיקר בחיסון BNT162b2 המוכר יותר בשם "החיסון של פייזר". תחילה, כזכור, חוסנו צוותי רפואה ואנשים שגילם 60 ומעלה, ונכון להיום מעל 80% מהאנשים בקבוצת גיל זו הם לפחות שבוע לאחר קבלת המנה השנייה.
החוקרים, ד"ר אורנה מור, נטע צוקרמן, דנית אור לוי, אסף יונגר, דביר ארן, יניב ארליך ואלה פטר מהמכון והמעבדה המרכזית לנגיפים בתל השומר עקבו אחרי ערכי הנגיף בבדיקות ה-PCR, במעבדת Myheritage בפתח תקווה, בין ה-1 בדצמבר 2020 ל-31 בינואר 2021, בקרב אנשים שדגימות המטוש שלהם הועברו למעבדה בחשד למחלת קורונה. נבדקו שתי קבוצות גיל: האחת בגילי 60 ומעלה, והשנייה בגילי 40 עד 60.
לדעת החוקרים, חיסון 75% עד 90% מהאוכלוסייה יוביל למיגור מגפת הקורונה, מה שיאפשר לבטל את הצורך בסגרים, בריחוק ובמסכות. זו כמובן השערה בלבד, על סמך מגפות עבר והבנה של התנהגות נגיף הקורונה
החוקרים שיערו שאם אכן חיסונים מפחיתים את העומס הנגיפי (ובכך מפחיתים את סיכון ההדבקה), יהיה הבדל בין העומס הנגיפי בשתי קבוצות הגילים הללו: אלה של גילאי 60 ומעלה שכבר חוסנו יהיו עם רמות נמוכות יותר של נגיפי קורונה, ואלה בקבוצת הגיל 40-60 שטרם השלימו את חיסוני הקורונה יהיו בעלי רמות גבוהות של הנגיף.
בהתאם להשערת החוקרים, עד ל-15 בינואר לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בעומס הנגיפי בין שתי הקבוצות. אבל בשבועיים האחרונים של חודש ינואר חל מהפך, והחוקרים ראו צניחה בעומס הנגיפי אצל בני 60 ומעלה, בהשוואה לבני 40 עד 60.
החוקרים העריכו על סמך התוצאות, כי חיסון הקורונה מפחית את העומס הנגיפי עד פי 20 אצל אנשים שחיוביים לקורונה וחוסנו. "הממצאים מצביעים על כך שהחיסון חשוב לא רק כדי להגן על המחוסן עצמו אלא גם כדי להפחית את ההדבקה לאחרים", סיכמו החוקרים.
לשוב לחיים אחרי המגפה
אין ספק שהחיסונים נגד קורונה, אם הם לא משמידים לחלוטין את הנגיף בגוף, הם לפחות מונעים את השכפול שלו ומפחיתים משמעותית את הסיכון של אדם מחוסן להדביק אחרים. עם זאת, עדיין קיימת אפשרות תיאורטית קלושה, שהנגיף מצליח להתחבא בגוף, במנגנוני הסתרה שונים, ולהשתכפל שם או ששיירים שלו במערכת הנשימה אינם מושמדים ועלולים לעבור לאחרים.
אולם הסיכוי לכך אינו גדול. מגפת השפעת נותנת רמזים לכך: נגיפי שפעת עוברים כל הזמן שינויים ומפתחים מוטציות, והנגיף הינו בעל יכולת הדבקה מהירה, אף שאינה כמו זו של נגיף הקורונה. ובכל זאת, הוכח כי החיסונים נגד שפעת מפחיתים את האשפוזים בקרב מבוגרים בכ-40 אחוזים ואת האשפוזים ביחידות לטיפול נמרץ בשיעור של 80 אחוזים ואף יותר. מחקרים נוספים הראו גם כי צוותים רפואיים מחוסנים מוגנים מהדבקה, ובמחלקות כאלה בהן הצוותים מחוסנים – ישנה פחות הדבקה של מאושפזים שאינם מחוסנים.
בשורה התחתונה, התשובה לשאלה מתי נוכל להסיר את המסכות ולהחזיר את הגלגל אחורנית כנראה מורכבת. עם זאת, יש לא מעט סיבה לאופטימיות: היעילות הגבוהה כל-כך של חיסוני ה- mRNA והידע על מגפות קודמות, תומכים בהערכה הזהירה שהסיכוי של אדם מחוסן להדביק אחרים הוא נמוך מאוד. הממצאים החדשים אף מגבירים את ההערכות שניתן לבלום את המחלה, ככל שנתחסן מהר יותר.
אבל גם בתרחיש הגרוע מכל, לפיו נגיף הקורונה מסוגל להתחמק ממערכת החיסון ולהישאר בגוף ואולי להדביק אחרים, הרי שהחיסונים הרבים שפותחו תוך זמן קצר, והראו יעילות גבוהה כל-כך, יביאו מהר משחשבנו למיגור המגפה. וככל שנגיע לחסינות עדר מהר יותר, כלומר חיסונם של כ-90% מהאוכלוסייה, כך יגבר הסיכוי שנשוב לחיים הרגילים, ואולי גם לפנים מחייכות סביבנו, ולא מבעד המסכה.
