שבועיים לאחר שהלמ"ס פרסם דוח שלפיו מחצית מהישראלים סובלים מעודף משקל, מתפרסם היום (ה') דוח נוסף שלפיו יותר ממחצית מהישראלים עוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע. אבל רק 36% מהישראלים עוסקים בפעילות גופנית לפחות שלוש פעמים בשבוע.
מנתוני הלמ"ס, הלקוחים מתוך הסקר החברתי, עולה עוד כי 55% מבני 20 ומעלה עוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע. בעלי הכנסה גבוהה מתאמנים הרבה יותר מבעלי הכנסה נמוכה (63% לעומת 38%). עוד עולה שחילונים (68%) עוסקים בפעילות גופנית יותר מדתיים (56%) ומחרדים (49%).
2 צפייה בגלריה
עושים כושר בטיילת של תל אביב. העיר מככבת בצמרת הדירוג
(צילום: Tanya Keisha / Shutterstock)
יש פער עצום בעיסוק בפעילות הגופנית בין יהודים לערבים. 60% מהיהודים עוסקים בפעילות גופנית, לעומת 34% בלבד מהערבים. בנוסף עולה כי גברים עוסקים בפעילות גופנית מתונה בהתאם להמלצות יותר מנשים, אך בפער קטן – 56% מול 54%.
פעילות גופנית לפי הלמ"ס היא הליכה לשם ספורט, ריצה, שחייה, התעמלות, יוגה או כל ספורט אחר. פעילות גופנית מאומצת היא פעולה הגורמת להזעה רבה ולעלייה רבה בקצב פעימות הלב, כמו ריצה, הליכה מהירה, פעילות אירובית.
בלמ"ס מצאו כי 22% מבני 20 ומעלה עוסקים בפעילות גופנית מאומצת. חילונים יותר מחרדים, יהודים יותר מערבים, צעירים יותר ממבוגרים ובעלי הכנסה גבוהה עוסקים בפעילות גופנית מאומצת בשיעור כפול מבעלי הכנסה נמוכה. בניגוד לפעילות בכלל, בתחום הפעילות המאומצת יש פער גדול בין גברים לנשים. לפי הנתונים 28% מהגברים בני 20 ומעלה עוסקים בפעילות גופנית מאומצת, לעומת 17% מהנשים.
עוד עולה מהנתונים כי 30% מהישראלים עוסקים בפעילות גופנית מתונה. מתונה מדובר בפעילות הגורמת להזעה קלה ולעלייה מועטה בקצב פעימות הלב, כגון הליכה, רכיבה לא מהירה על אופניים, שחייה לא מהירה.
גם בתחום זה נמצאו פערים בין בעלי הכנסה גבוהה לנמוכה, אך כאן יש כמעט שוויון בין חילונים לחרדים ובין גברים לנשים.
בנוסף, 10.5% מבני 20 ומעלה עוסקים בפעילות גופנית מסוג אחר, לא מאומצת ולא מתונה, כגון יוגה, פילאטיס, גמישות וכדומה. 5% מהגברים עוסקים בפעילות כזאת לעומת 16% מהנשים, 16% מהאקדמאים לעומת 7.6% מאלה שאינם אקדמאים. בסך הכול, 40% עושים פעילות גופנית בהתאם להמלצות, 22% פעילות מאומצת, 30% מתונה ו-10.5% יוגה, פילאטיס וכדומה (הנתון הכולל הוא יותר מ-100% משום שיש כאלו שעושים מגוון פעילויות).
מבין הערים הגדולות, האחוזים הגבוהים ביותר של העוסקים בפעילות גופנית (מכל סוג שהוא) הם בהרצליה (78%), בתל אביב-יפו (72%) ובמודיעין-מכבים-רעות (70%). בתחתית הרשימה ניתן למצוא את בת ים (48%), אשדוד (48%) וירושלים (41%). בירושלים נמצא פער גדול בין התושבים היהודים (55%) לערבים (18%) בלבד.
בנוסף עולה מהדוח כי בעלי משקל תקין עוסקים בפעילות גופנית בתדירות גבוהה יותר וזמן ממושך יותר מאנשים במצב של תת-משקל, עודף משקל או השמנה. כמו כן, העוסקים בפעילות גופנית מתאפיינים בערכים גבוהים יותר במדדי איכות חיים שונים. בין היתר הם מרגישים פחות מדוכאים, ישנים יותר כדי לתפקד, מצבם הבריאות השתפר והם גם אופטימיים יותר לגבי החיים.
שרון זגוןצילום: אלבום פרטישרון זגון, רכז תחום ייעוץ פעילות גופנית ומנהל מכון פיזיותרפיה בקריית מוצקין של מכבי שירותי בריאות מחוז צפון, אומר כי "הבשורות הטובות על-פי נתוני הלמ"ס שכמחצית מהאוכלוסייה פעילה גופנית גם אם לא בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמית, 150 דקות פעילות מתונה או 75 דקות פעילות מאומצת בשבוע. חשוב לציין כי כל דקה נחשבת ולכן גם אם לא עומדים בהמלצות עדיין יש תועלת בריאותית משמעותית מפעילות גופנית שנעשית באופן קבוע וגם באקראי. יחד עם זאת, אם אין זמן עדיף לעשות פעילות מאומצת למשך כמה דקות כגון ריצה קצרה או טיפוס במדרגות בעבודה או קפיצה בחבל.
לדבריו, "דווקא אנשים עם עודף משקל או תת משקל פעילים פחות גופנית שיכולה לסייע להם באיזון המשקל ובשמירה על מדדים בריאותיים. ייתכן שחסמים לפעילות גופנית במקרים אלו יכולים להשתחרר באמצעות תמיכה של הסביבה הקרובה או מאמנים שיכולים לסייע בעמידה ביעדים".
