בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם
ד"ר תומר חרס, מנהל מחלקת רדיותרפיה באגף האונקולוגי בקריה הרפואית רמב"ם, מסביר: "רמב"ם הוא בין המרכזים הרפואיים הבודדים המעניקים במקום אחד את כל הפתרונות של אבחון וטיפול הקיימים כיום בסרטן ערמונית – טיפול קרינתי, תרופתי, ניתוחי ואפשרויות לטיפולים מחקריים. בדרך כלל טיפולי הקרנות עשויים להגיע ל-30-40 טיפולים. מדובר בגישה שמשנה את התמונה הן עבור הרופאים והן המטופלים. מבחינה רפואית זה בטיחותי וכמעט ללא תופעות לוואי".
אחד מהמטופלים, מוטי בלו (70) מהנדס במקצועו מחיפה, מטופל שעבר טיפול לסרטן ערמונית בסיכון גבוה מספר: "אני כבר לא חולה. אבל אני יודע שאחד משישה גברים צפוי לקבל סרטן ערמונית. זה המקביל של סרטן השד. ועדיין, אף אחד לא יודע מה הסיבה. זה בהחלט לא נעים. אני כבר בן 70 אבל מניח שלצעירים יותר זה קריטי", הוא אומר.
בלו שבחר בהקרנות על פני ניתוח, אמר כי הכל החל כשצפה בתוכנית טלויזיה בה התראיין האלוף במיל גיורא איילנד, "זה עשה לי מין טריגר להיבדק. איילנד סיפר שהופתע מסרטן הערמונית שלו ומאז הבדיקה האחרונה השגרתית שלי עברו שנתיים והאמת, גם אני הופתעתי. תוצאות ראשוניות העלו שיש לי סרטן הערמונית. הלכתי לאורולוג וממנו לבדיקת MRI בבית חולים רמב"ם וזה חזר על התוצאה ואז התחילו בדיקות על רופאים, ושיטות, ובתי חולים מומלצים. קיבלתי המלצות לניתוח וגם להקרנות, בחרתי בטיפול ההקרנות המקוצר שהציע ד"ר חרס".
ד"ר חרס: "בטיפול המשולב ניתן טיפול הכולל ברכיתפיה (ברכי=מיוונית קרוב) - כלומר מוכנס חומר קרינה לתוך הגידול בצורה אפקטיבית מאוד, זעיר פולשנית, שנבנה לפי בדיקות MRI של החולה ומותאמת לו אישית. בנוסף, ניתנת סדרה קצרה בת שבוע לאיזור הסובב את הערמונית כדי למנוע התפשטות של גרורות. כך, אנו מטפלים בסרטן מבפנים וגם מבחוץ".
הוא מוסיף: "היתרון הוא שלאיזור הסרטני המסוכן בתוך הערמונית מביאים המון קרינה - ממש לתוך הגידול דבר קטלני לתאים הסרטניים, ומשום שמדובר בסרטן אגרסיבי חשוב לטפל גם מסביב לגידול, למקרה שתאים סרטניים יצאו מחוץ לערמונית ע"י מכשיר קרינה חיצוני. הרווח הוא כפול – מנת קרינה עצומה לאיזור הגידול, ומנת הקרינה לאיברים הסובבים מופחתת בהשוואה לשיטות הישנות, באופן מקוצר יותר עם צמצום של תופעות הלוואי. הטיפול המשולב הוא המומלץ ביותר לחולים עם סרטן אגרסיבי ונותן את הסיכוי הגבוה ביותר להחלים עם מעט מאוד תופעות לוואי. רמב"ם הוא בין הבודדים בישראל שמציע את הטיפול המשולב".
על ההליך מספר ד"ר חרס כי "מדובר בפעולה קצרה של כשעה וחצי בהרדמה מלאה. המטופל מקבל טיפול המותאם לו לפי מיקום המחלה, ללא אשפוז כאשר המטופל מגיע בבוקר ובאותו היום חוזר הביתה, בלי חתכים, בלי צינורות, בלי כאבים ובלי כל הגבלות לחזרה לפעילות רגילה. טיפול זה מועדף על גברים רבים, בין אם הם סובלים ממחלות רקע או רוצים להימנע מניתוח מורכב המצריך החלמה ממושכת. מדובר ברפואה מותאמת אישית לכל חולה, לפי סוג, גודל, אופי הגידול ומיקום הגידול".
ד"ר חרס, למרות הקידמה והתפיסה איך מדלגים על מחסום הבושה שעדיין עולה מעדויות של חלק מהמטופלים בסרטן הערמונית במיוחד?
"היום אנחנו רואים שהסרטן יוצא לגמרי ממחסום הבושה. אני רואה שיותר ויותר גברים דווקא נחשפים, מתעניינים ומשתפים, מחפשים מידע בקבוצות חברים, שואלים בפורומים, בפייסבוק, בקבוצות חברים ובאפליקציות שקיימות ומבקשים מידע".
ארבע עובדות על סרטן הערמונית:
1. תסמינים מובהקים - דחיפות במתן שתן וירידה בתפקוד המיני
מרגישים שאתם מתקשים להתאפק או מרבים במתן שתן? סובלים מהשתנה מרובה גם ביום וגם בלילה? מרגישים שיש ירידה בתפקוד המיני כגון ירידה בתכיפות הזיקפה, במשך הזיקפה ובעוצמה שלה, ויכולת התפקוד המיני בכלל? ייתכן שתסמינים אלה מעידים על התפתחות סרטן ערמונית, או על בעיה רפואית אחרת - עדיף לפנות להתייעצות עם רופא מומחה. האבחנה של סרטן הערמונית מורכבת, ומעבר לבדיקה גופנית ובדיקות מעבדה, הדמיה של הערמונית יכולה לסייע בהחלטה האם יש צורך לבצע ביופסיה. כיום, ישנן אפשרויות לבדיקות מתקדמות נוספות שמאפשרות לזהות את הסיכון של הימצאות סרטן הערמונית.
2. 2,400 גברים חולים בסרטן הערמונית מדי שנה
הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל המחלה ומופיעה בדרך כלל בעשור השישי לחיים, אבל ישנם גם מקרים של גברים צעירים יותר, בגילאי ה-50 המאובחנים עם סרטן ערמונית המצריך טיפול בניגוד לממאירויות אחרות כמו סרטן שד בהן יש בדיקות סקר (כגון ממוגרפיה או דם סמוי בצואה), בסרטן הערמונית קיים פולמוס בקהילה המדעית על יעילותו של סמן ה-PSA כבדיקת סקר, ולא קיימת המלצה גורפת של הגופים המקצועיים (משרד הבריאות והאיגוד האורולוגי האמריקאי) להשתמש בבדיקת PSA כבדיקת סקר וזאת בגלל החשש לאבחון וטיפול יתר.
מומלץ לדון עם הרופא המטפל לגבי היתרונות והחסרונות של ביצוע בדיקת סקר ולזכור שבדיקה גורפת יכולה להוביל לבדיקות פולשניות מיותרות, גילוי של סרטן ערמונית בדרגת סיכון נמוכה, ולטיפולים מיותרים במקרים מסויימים. הדיון צריך לכלול את המשמעויות וההשלכות של בדיקת PSA ולקבל את ההחלטה ביחד עם הרופא. ניתן לשקול הוספת בדיקות הדמיה כגון MRI מכוון לערמונית בכדי לזהות ממצאים חשודים ולהכווין את הרופא המטפל לגבי הצורך לבצע ביופסיה, וגם לדייק יותר בביצוע של הביופסיה, אם יש צורך בכך.
3. גברים עם נשאות BRCA במשפחה - בסיכון מוגבר לפתח סרטן ערמונית
ברוב המקרים של סרטן הערמונית אין מרכיב תורשתי. עם זאת, גברים שבמשפחתם יש נשאות של גן BRCA צריכים לגלות עירנות, משום שבחלק מהמקרים נשאות גן BRCA שמזוהה עם סרטן השד, עלול אצל גברים לבוא לידי ביטוי בהתפתחות סרטן הערמונית. שימו לב: גם גברים עלולים להיות נשאים של BRCAואם יש סיפור משפחתי ענף של סרטן שד, לבלב או שחלות מומלץ לבצע בירור גנטי ובדיקה גנטית לפי השכיחות של הממאירויות במשפחה.
אם גבר מאובחן עם סרטן ערמונית - כל הגברים במשפחה, לרבות ילדיו ואחיו, נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן ערמונית. אם יש לך קרוב משפחה עם סרטן ערמונית, קיים סיכון כפול להימצאות סרטן ערמונית אצלך, ואם יש יותר מקרוב משפחה אחד עם סרטן ערמונית - הסיכון שבן משפחה נוסף יחלה עולה באופן משמעותי לפי 8.
4. שני שליש מהחולים בסרטן ערמונית עלולים לפתח גרורות
הרוב המכריע של מקרי סרטן הערמונית מתגלים בשלבים מוקדמים, וזאת משום שחלק מהתסמינים מובילים לבדיקה מוקדמת וגילוי. בהשוואה לסרטנים אחרים, לרוב סרטן הערמונית מתקדם באיטיות ויכול לייצר גרורות בממוצע אחרי מספר שנים. ואם זאת, לעיתים יש תפיסה שגויה לפיה סרטן הערמונית אינו גורם לתמותה, שאינו מצריך טיפול ושתמיד אפשר לחיות איתו במשך שנים. למעשה, מדובר בממאירות הגורמת לתמותה משמעותית בגברים – מספר 2 אחרי סרטן ריאה. זהו סרטן נפוץ וכ-שני שלישים מהחולים המאובחנים בסרטן הערמונית מצריכים קבלת טיפול מהיר, משום שהם בסיכון בינוני או גבוה לפתח גרורות. טיפול במצבים אלה מונע התפשטות הסרטן, ונועד וכדי לשפר את תוחלת החיים, ולכן חשוב לגלות עירנות, לפנות לרופא בהופעת תסמינים ולהגיע להיבדק בזמן אצל מומחה ובכך להגדיל משמעותית את סיכויי להירפא מהמחלה.
בשיתוף המרכז הרפואי רמב"ם
