בשיתוף עמותת נאמן
צילום: ירון שרון |כתבת: מור גורן
צבי וורובל (62), הייטקיסט לשעבר, נשוי ואב לשתי בנות מרמת גן גילה שהוא סובל מפרפור פרוזדורים לגמרי במקרה. "בחודש מרץ 2018 טסתי לתערוכת טכנולוגיות בברצלונה", הוא נזכר, "אחת החברות המציגות הייתה חברה סינגפורית שפיתחה טבעת שעונדים על האצבע, היא מתחברת לאייפד ועושה לך בדיקת א.ק.ג במקום".
כמו מאות האורחים בתערוכה, צבי החליט לנסות את המערכת וענד את הטבעת על האצבע. "פתאום האייפד משתולל", הוא מספר, "הרופא הסינגפורי שהציג את המערכת ממליץ לי לגשת לבית חולים מידי המערכת ממש השתוללה. אבל אני לא התרגשתי כי הרגשתי מצוין ולא האמנתי שיש בעיה כלשהי.
כשחזר צבי לישראל המשיך את חייו כרגיל. אך הסיפור לא מסתיים כאן. כמה חודשים מאוחר יותר, בסיומה של פגישת עבודה ביוקנעם, הוא מנסה לקום מהכיסא ומבין שהוא לא מצליח לקום. "באמצע הנסיעה, באזור נתניה, אני מרגיש שכל הצד הימני שלי מפסיק לעבוד בבת אחת. גם הראייה מטושטשת ובדרך נס הצלחתי להגיע הביתה", משחזר צבי את הסימנים המקדימים לאירוע ששינה את חייו, "כשהגעתי התקשרתי לאחותי והיא שאלה לשלומי, סיפרתי לה מה עברתי והיא הפצירה בי לגשת מיד לבית החולים. בבית החולים פקידת הקבלה הבינה רק לפי התיאור שמדובר באירוע מוחי".
צבי עשה בדיקות ואובחן עם שבץ מוחי שנגרם עקב פרפור פרוזדורים – הפרעת קצב לב שגורמת לעליות הלב להתכווץ בצורה לא סדירה. כתוצאה מכך, הדם זורם באופן לא תקין ועלול להיווצר מצב של עמידה או האטה בזרימת הדם, מה שמעודד היווצרות קרישים. קרישים אלה עלולים להגיע למוח ולגרום לשבץ. זו הסיבה שאנשים שמאובחנים עם פרפור פרוזדורים נמצאים בסיכון הגבוה פי 5 ללקות בשבץ מוחי בהשוואה לאוכלוסייה עם קצב לב תקין – ולכן הטיפול בבעיה הוא קריטי.
לאחר שיקום ממושך חזר לתפקד באופן חלקי ,"ממשיך להנות מהחיים", כהגדרתו, אבל עדיין מתקשה ללכת וזקוק לכיסא גלגלים להתנידות גם יד ימין שלו אינה מפקדת. "למדתי להסתדר ולהתנהל בתוך המציאות החדשה שלי ואני מטופל כיום גם בטיפול תרופתי", הוא משתף, "התרופות נועדו לשמור אותי מאוזן כדי למנוע סיבוכים בעתיד או אירוע מוחי משני. דרך הרווחה הכרתי את עמותת נאמן שמסייעים לנפגעי אירועים מוחיים. בעמותה יש קבוצות תמיכה למשפחה, יש קבוצת וואטסאפ פעילה ואפשר להעלות שאלות בכל שעות היממה מה שמאד עוזר לי ובכלל אחד הדברים הכי חשובים כדי לשמור על איכות חיים טובה אחרי שבץ מוחי זה ניהול השגרה", הוא מדגיש.
"לפרפור פרוזדורים אין סימני אזהרה ברורים"
"בחלק מהמקרים, מרגישים את פרפור העליות כדפיקות לב, כקצב לב לא סדיר, אבל במקרים רבים אנחנו מגלים את הפרפור רק כשהמטופל מגיע אלינו לבית החולים עם שבץ מוחי", מסביר ד"ר רני ברנע, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי ומחלות כלי הדם המוחיים, במחלקה לנוירולוגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין.
כאשר קיים חשד לשבץ מוחי צריך להגיע באופן מיידי לבית החולים "באמבולנס", מדגיש ד"ר ברנע ומסביר על חשיבות הזמן, שהוא קריטי בטיפול המיידי בשבץ. " ברגע שמגיעים באמבולנס הצוות מתחיל את הבירור הרפואי ויודע ליצור את הקשר עם בית החולים כדי שיפנו בדיקת CT ושנוירולוג יחכה. כל דקה פה קובעת", הוא מדגיש.
מהם התסמינים לשבץ מוחי?
"זה יכול להיות קושי פתאומי בדיבור או קושי שפתי, חולשת צד, הפרעה ויזואלית – למשל לא רואים בעין אחת או בחצי משדה הראייה, סחרחורת פתאומית, הפרעה בקואורדינציה, חוסר יציבות או שלמשל פתאום לא מצליחים ללכת וזה קורה באופן פתאומי – צריך מיד להגיע לבית החולים".
"שבץ מוחי חוזר יהיה חמור יותר מהשבץ הראשון - אך יש דרכים למנוע"
לאחר אירוע מוחי, אחת הסכנות היא אירוע מוחי נוסף "שתמיד יהיה חמור יותר מהאירוע הקודם", מדגיש ד"ר ברנע את החשיבות בטיפול סדור ומספר כי "אחת הבדיקות שאנחנו עורכים היא לזהות האם קיים אצל המטופל פרפור עליות. אם כן, הדרך היעילה למנוע את השבץ המוחי הנוסף היא על ידי תרופות נוגדות קרישה".
תרופות נוגדות קרישה הן מדללי דם המעכבים את תהליך היווצרות קריש הדם בגוף – ובלב. "את הטיפול חייבים לקחת לצמיתות. כל החיים. להתמיד בזה כל יום, פעמיים ביום בלי לפספס אף כדור אחד. אין לנו את הפריבילגיה הזו בפרפור פרוזדורים".
נקודה נוספת שמדגיש ד"ר ברנע היא ההתמדה בטיפול ושמירה על רצף. "אם המטופל לוקח טיפול שיודע שמתאים לו, טיפול שהצליח למנוע את השבץ המוחי – חשוב להמשיך עם אותו הטיפול. החלפות או שינויים בטיפולים אנחנו יודעים לומר מהספרות הרפואית - מעלים את הסיכון לשבץ מוחי".
מוגש כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים על ידי חברת פייזר.
בשיתוף עמותת נאמן