מחקר בינלאומי חדש בהובלת חוקרות ישראליות מצא קשר בין שומן בטני לסיכון מוגבר למחלת האלצהיימר בעיקר בקרב גברים בגיל העמידה בעלי היסטוריה משפחתית של מחלת האלצהיימר. המחקר שפורסם בכתב העת הבינלאומי Obesity נעשה בשיתוף פעולה מחקרי של המרכז הרפואי שיבא, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי, ארה"ב.
הממצא המרכזי שעלה במחקר הוא שאחוז השומן בלבלב קשור לפגיעה קוגניטיבית ולנפחי מוח קטנים יותר אצל גברים בלבד. המסר העיקרי שעולה מהמחקר הוא שגורמי סיכון שמשפיעים על הלב עלולים לסכן גם את המוח שלנו, "אולי אם אנשים ידעו ששמירה על הבריאות - בדגש על הימנעות מהשמנה, סוכרת, רמות גבוהות של לחץ דם וכולסטרול והקפדה על פעילות גופנית - תעזור לשמר את הלב והמוח ועשויה להקטין את הסיכוי לחלות באלצהיימר, זה ידבר אליהם", אמרה פרופ' מיכל שניידר בארי שעמדה עד לא מזמן בראש מכון סגול בשיבא, וכיום מנהלת המרכז לחקר אלצהיימר ע"ש הרברט וג'קלין קריגר במכון לבריאות המוח של אוניברסיטת ראטגרס.
היא הוסיפה כי לפי מחקרים, סוכרת מגבירה פי 3-2 את הסיכוי ללקות באלצהיימר. החוקרות מדגישות שגם בגיל הביניים, שבו נמצאים חלק ממשתתפי המחקר, ממוצע הגילים שלהם הוא 58, סביר להניח שאם חלק מהם ילקו בעתיד באלצהיימר, יש להם 20-15 שנה עד שזה יקרה. "כל מה שאנחנו יכולות לומר זה שיש כבר בגיל הביניים קשר בין שומן בטני למוח. אנחנו לא יכולות לומר כמה סיכון נוסף לבן אדם, אלא שזה מביא תוספת סיכון לחלות באלצהיימר".
פרופ' מיכל שניידר בארי: "אולי אם אנשים ידעו ששמירה על הבריאות - בדגש על הימנעות מהשמנה, סוכרת, רמות גבוהות של לחץ דם וכולסטרול והקפדה על פעילות גופנית - תעזור לשמר את הלב והמוח ועשויה להקטין את הסיכוי לחלות באלצהיימר, זה ידבר אליהם"
החוקרות, בהובלתן של ספיר גולן שכטמן, דוקטורנטית במרכז סגול למדעי המוח במרכז הרפואי שיבא, ופרופ' מיכל שניידר בארי, הצליחו לקבוע ששומן בטני שמתרכז סביב האיברים הפנימיים, בהם הלבלב והכבד, קשור בסיכון מוגבר לאלצהיימר. המחקר עקב אחר 201 גברים ישראלים ברמת סיכון מוגברת לאלצהיימר בהם גם צאצאים לחולי אלצהיימר או דמנציה וגם חולי סוכרת סוג 2 בגיל מאוחר ללא רקע בריאותי נוסף. החוקרות בחנו את מאגרי השומן הבטני של הנחקרים בעזרת בדיקת MRI והתמקדו בשומן בטני כולל, מצבורי שומן באזור הלבלב ובאזור הכבד תוך התמקדות בפרמטרים הרלוונטיים כדי לנסות להבין אם קיים קשר לצורה שבה השומן מפוזר בגוף לסיכון לחלות במחלה.
המחקר הזה התבצע כחלק ממחקר עוקבה גדול שבו השתתפו מאות נבדקים. מחקר עוקבה הוא מחקר תצפיתי שבו בודקים חברים בשתי קבוצות שנבדלות ב"נקודת פתיחה" (למשל: חשיפה לגורם סיכון), עוקבים אחריהם לאורך שנים, מתעדים ומשווים תוצאות בין הקבוצות. בכל שלוש או ארבע שנים הגיעו המשתתפים במחקר לבדיקות קוגניטיביות מקיפות. המחקר הספציפי של גולן שכטמן החל לפני ארבע שנים כשהתחילה את הדוקטורט שלה. בתוך הבדיקות הרגילות החוקרות הוסיפו בדיקת נוספת - בדיקת MRI קצרה של רבע שעה. הן מסבירות שיש לא מעט שיטות לכמת שומן, אבל לנוכח מגבלות שונות, בהן קרינה, הן החליטו להיצמד ל-MRI, שהוא מדויק יותר וללא סכנה לנבדקים.
בבדיקות אלו הן התמקדו באזור הבטן במטרה לכמת את השומן הבטני באמצעות הסריקה הזאת. הן גם השתמשו בתוכנה מיוחדת שפותחה באוניברסיטת בן-גוריון במעבדה של פרופ' איריס שי שיודעת לכמת את השומן ההיקפי בבטן וגם שומן בכבד ובלבלב. כך יכלו לבדוק את הקשר בין השומנים הבטניים לבין הקוגניציה והמוח לצד שאר הנתונים שנאספו באופן שגרתי במסגרת מחקר העוקבה הגדול. החוקרות אספו מידע כמותי על ארבעה סוגי שומן שונים באזור הבטן - שומן בין תאי הלבלב, שומן בתוך הכבד, שומן בטני מקיף את אזורי הבטן מבפנים ושומן תת-עורי שנמצא מתחת לעור.
החוקרות מסבירות שבדיקת BMI (פרמטר שמודד את מסת הגוף) לבדה אינה מדד מדויק מספיק להבין את הקשר בין השומן סביב איברים שונים בגוף לבין נזקי קוגניציה ונזקים מוחיים. לכן, הן ביצעו בקרב 204 הנבדקים בדיקות MRI וסריקות סביב איברים שונים בגוף בהם הכבד, הלבלב ואיברי הבטן. החוקרות סרקו את השומן הבטני (ויסרלי) והתת-עורי של הנבדקים. "רצינו לראות אם יש מאגר שומן ספציפי שמתווך את הקשר בין שומן לקוגניציה ופתולוגיה מוחית".
ואכן, לאחר שבחנו את הנתונים מצאו שיש קשר בין שומן, בעיקר באזור הלבלב, לבין התפתחות האלצהיימר בקרב גברים בגיל העמידה. גם לאחר המחקר הנוכחי, החוקרות ממשיכות לחפש קשרים נוספים בין השומן הבטני ונזקי הקוגניציה.
מירידה בזיכרון ועד מוות
מחלת אלצהיימר היא מחלה נוירודגנרטיבית (שפוגעת בעיקר בנוירונים שבמוחנו) שהולכת ומידרדרת. במהלך המחלה, תאי המוח הולכים ומתים. פרופ' שניידר בארי מסבירה שתסמיני המחלה הראשונים מתבטאים לרוב בירידה בזיכרון, בשכחה של דברים קטנים ולאחר מכן נרשמת החמרה במצב שמובילה לשִׁכְחָה של מילים, סיטואציות וחזרתיות. "זה הולך ומתגבר למצב שהסביבה שמה לב, וזה מתחיל לפגוע בתפקוד היומיומי של האדם, וביכולת לקבל החלטות כמו ניהול כספים למשל. זה הולך ומחמיר עד תפקוד יומיומי של להתלבש, לאכול, לשתות וכו', עד שבסופו של דבר החולה נפטר".
ישנם שני סוגי אלצהיימר, אחד שמתחיל בגיל המוקדם ואחד בגיל מאוחר. החוקרות התמקדו בגיל המאוחר, שבו האלצהיימר נובע מגורמי סיכון סביבתיים ובריאותיים: "יש אלמנטים גנטיים, אבל זה שונה מהאלצהיימר המוקדם, שהוא ממש מוטציה". החוקרות הסבירו שיש מספר רחב למדי של גורמי סיכון למחלת האלצהיימר ביניהם היסטוריה משפחתית שהיא גורם הסיכון הגדול ביותר, אחריו הגיל - שכיחות המחלה מכפילה את עצמה כל חמש שנים.
לדברי החוקרות, בגיל 85 לחצי מהאנשים יהיה סוג של דמנציה או אלצהיימר. "פעם חשבנו שהשכיחות יורדת, אבל לא - היא עולה. לאדם עם היסטוריה משפחתית יש סיכוי של לפחות פי שלושה לחלות במחלה. ככל שהגיל שבו התחילה המחלה מוקדם יותר, כך עולה הסיכון של בן משפחה מדרגה ראשונה לחלות במחלה".
המחקר העיקרי שנעשה כחלק מהדוקטורט של גולן שכטמן התמקד בבדיקת צאצאים לחולי אלצהיימר בגילי 65-40, נשים וגברים, כולם ילדים ללפחות הורה אחד חולה, "רצינו לבחון אם יש גורמים ספציפיים שמגבירים את הסיכוי של הצאצאים לחלות בעצמם", מסבירה גולן שכטמן, "יש מחקרים שמראים שמשקל יתר אצל צעירים מראה קשר חזק למחלה, אבל וגם ההיפך - אצל בני אדם מבוגרים משקל עודף מגן מבחינה קוגניטיבית ופתולוגית על המוח כתוצאה משינויים פיזיים רבים בגוף. זה נקרא פרדוקס ההשמנה (obesity paradox)".
לדברי פרופ' שניידר בארי, ממצאי המחקר מצביעים על כך שיש קשר בעל אופי מגדרי ספציפי בין כמות שומן בטני לבין בריאות המוח. נמצא שבין נחקרים שהגיעו מאותו הרקע, יש הבדלים באופן ההשפעה של השמנה על הסיכונים בין גברים לנשים: גברים בגיל העמידה מצויים בסיכון גבוה לאלצהיימר, ואילו אצל נשים בעלות נתונים דומים לא נמצא קשר דומה. ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות בבדיקת יחסי הגומלין בין מאגרי שומן להזדקנות המוח והקוגניציה, בדגש על הקשר בין המגדרים.
"השומן לא 'מטייל למוח' וגורם לנזק. הוא גורם לכך שרמת התפקוד של הלבלב משתבשת או פחות יעילה. אותם כימיקלים שמשתחררים בצורה לא נכונה עושים איזשהו עיוות, וחלק מהכימיקלים האלו מועברים למוח ויכול להיות שהם אלו שגורמים לנזק"
מסיבות אלו ולמען תובנות עתידיות נוספות, הנבדקים ממשיכים להיות במעקב ונקראים כל כמה שנים לביצוע הערכות ובדיקות קוגניטיביות מקיפות, סריקות MRI מוח ושלל בדיקות נוספות לצד גיוס נבדקים חדשים. כל זאת במטרה לנסות ולהבין אם יש פקטור ספציפי בדם שמקשר בין השומן הבטני לבין המוח. "השומן לא 'מטייל למוח' וגורם לנזק. הוא גורם לכך שרמת התפקוד של הלבלב משתבשת או פחות יעילה. אותם כימיקלים שמשתחררים בצורה לא נכונה עושים איזשהו עיוות, וחלק מהכימיקלים האלו מועברים למוח ויכול להיות שהם אלו שגורמים לנזק".
במרכז לחקר המוח בשיבא מבצעים בימים אלה מחקר פורץ דרך לשיפור הזיכרון והקוגניציה עבור אנשים עם פרה-סוכרת ומטופלים שסובלים מעודף משקל ומירידה בזיכרון. להרשמה למחקר ולפרטים נוספים: Commets@sheba.health.gov.il
