מנהל מחלקת קורונה ברמב"ם: אנחנו על סף פתיחת מחלקת קורונה שלישית
(צילום: אבי חי)
229 חולי קורונה מאושפזים במצב קשה בבתי החולים, מספר המאומתים נושק ל־4,000 ביממה, שיעור הבדיקות החיוביות מתקרב ל־4%, ועל רקע הזינוק של הימים האחרונים בתחלואה – כבר אפשר לזהות שהגל הרביעי שונה בתכלית משלושת הקודמים.
הגל הרביעי:
מהנתונים עולה כי בהתפרצות הנוכחית עיקר העומס מתרכז בבתי החולים במרכז הארץ, שנערכים לפתיחת מחלקות קורונה נוספות. לשם השוואה, בגל השלישי דווקא בתי החולים הדסה עין כרם ושערי צדק התמודדו עם מספר המאושפזים הגבוה ביותר – ואילו היום מחלקות הקורונה בהם מטפלות בחולים ספורים בלבד.
2 צפייה בגלריה
מימין: ד"ר נעה אליקים רז, מנהלת מחלקת קורונה בבילינסון, ד"ר עמי נויברגר, מנהל מחלקת קורונה ברמב"ם, ד"ר אהרון בולשינסקי, מנהל מחלקת קורונה ב
(צילום: אביגיל עוזי, קובי קואנקס, דוברות רמב"ם)
בזמן שהמילה "סגר" שוב עולה על השולחן, מספרים שלושה מנהלי מחלקות קורונה עמוסות על המציאות החדשה שנכפתה עליהם – וגם על החדשות המעודדות: חלק ניכר מהמאושפזים המחוסנים משתחררים מוקדם יותר, ונוטים שלא להגיע להנשמה. "יש כרגע 30 חולים בבית החולים, ובשיא הגל הקודם היינו עם 150 חולים", מספר ד"ר עמי נויברגר, מנהל מחלקת הקורונה ברמב"ם שבו פועלות כרגע שתי מחלקות קורונה – ונערכים לפתיחת מחלקה נוספת. "מצד שני, במארס היינו ללא חולים בכלל. זה התחיל מטפטוף, אבל אנחנו רואים את האשפוזים כמה שבועות לאחר העלייה בתחלואה. זה היה ברור שזה מה שיהיה".
נויברגר משרטט את הפרופיל החדש של המאושפזים בגל ההתפרצות הנוכחי: "אנחנו רואים יחסית מעט אנשים צעירים מתחת לגיל 50 כי ההשפעה של החיסון בקבוצת הגיל הזו עדיין חזקה. בעבר היו לנו חולים קשים גם בגילים הללו, אבל עכשיו ישנם מעט מאוד כאלה. מנגד, אנחנו רואים את העלייה הגדולה בקרב המבוגרים, שם השפעת החיסון יורדת במהירות. בניגוד לגלים קודמים, התחלואה הפעם לא מרוכזת במגזר החרדי ולא בערבי, אלא בחברה הכללית. התחלואה הקשה היא בעיקר בקרב מבוגרים שהתחסנו לפני הרבה זמן או בקרב אנשים שלא חוסנו".
2 צפייה בגלריה
התחלואה הקשה היא בעיקר בקרב מבוגרים שהתחסנו לפני הרבה זמן או בקרב אנשים שלא חוסנו
(צילום: טל שחר)
בבית החולים וולפסון אושפזו נכון לאתמול כ־40 חולי קורונה, מספר גבוה בהחלט. "מתוך החולים הקריטיים והקשים – רובם עם מחלות רקע", אומר ד"ר אהרון בולשינסקי, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים. "אין פה אנשים צעירים ובריאים. מדובר לרוב על אנשים מעל גיל 70 עם מחלות רקע, בדומה לגלים הקודמים. כ־70 אחוזים מהחולים מחוסנים. החיסון בקרב החולים הללו לא מספיק עובד או לא עובד בכלל, אבל אנחנו בהחלט רואים אותם. המצב משתנה מאוד מהר ובשבוע האחרון, מפתיחה של מחלקה אחת עם שמונה חולים, עברנו למצב היום כשמאושפזים 40 חולים. שטף הקבלות שאנחנו מקבלים הוא גבוה מאוד, דומה לגלים הקודמים".
עם זאת, ד"ר בולשינסקי מצביע על ההבדלים בין ההתפרצויות: "פחות חולים מידרדרים ומגיעים למצב של מכונת הנשמה, והחולים עצמם פחות תשושים. אני לא רואה באופק איך זה משתנה, ואם זה יימשך באותו קצב אולי נצטרך לפתוח עוד מחלקה בקרוב. אני מקווה שכבר בימים הקרובים נראה את ההשפעה של המנה השלישית, כי היא אמורה לחזק את מערכת החיסון. אם כל מה שנאמר ונדון במשרד הבריאות הוא נכון – אז תוך שבוע או שבועיים נראה התייצבות וירידה במספר החולים המאושפזים. אני בעיקר מקווה שלא נגיע לסגר, כי זה רע לכולם".
מוקד נוסף של של עומס במחלקות הקורונה הוא בבית החולים בילינסון. "אצלנו ישנה מחלקת קורונה אחת ובה מאושפזים כ־20 חולים", אומרת ד"ר נעה אליקים־רז, מנהלת מחלקת הקורונה בבילינסון. "מספר החולים עלה בהדרגה, אך השבוע אנחנו עומדים באופן די יציב. עד לפני ימים ספורים לא היה אף חולה בטיפול נמרץ כללי, אבל היום הועברו לשם שלושה חולים במצב קריטי – כולם לא מחוסנים. יש שלושה סוגים של חולים שמאושפזים פה: הקבוצה הראשונה היא חולים מחוסנים, הקבוצה השנייה היא חולים שאינם מחוסנים והקבוצה השלישית היא חולים שאובחנו עם קורונה שנמצאה בעקבות סקר שגרתי. שתי הקבוצות הראשונות מאוד שונות אחת מהשנייה: המחוסנים הם לרוב חולים מבוגרים, רובם מעל גיל 70, עם מחלות רקע משמעותיות, שמחוסנים פעמיים ובדרך כלל הם כאלה שהתחסנו מוקדם במבצע החיסונים. מה שמאפיין אותם זה שגם כשהם מגיעים במצב קשה הם לא מתרסקים וברובם הם לא חווים הידרדרויות דרמטיות שמביאות אותם להנשמה ולקריסה הנשימתית הפתאומית שראינו בגלים הקודמים. בקבוצה הלא מחוסנת אנחנו כן רואים מחלה קשה שבצורתה הקלינית היא דומה לקורונה המוכרת יותר, ואנחנו כן מרגישים שהם מידרדרים נשימתית ומונשמים מוקדם יותר ממה שראינו בגלים הקודמים, אבל זוהי תחושה ולא מידע מבוסס. יש לי תקווה שבקבוצת המחוסנים המבוגרים התחלואה הקשה תרד ושפחות נראה אותם בבתי החולים. עם זאת, נורא חשוב להתמקד גם במיליון האזרחים שעד עכשיו לא התחסנו".
ד"ר אליקים־רז מספרת גם על ההתמודדות עם אשפוז חולים שבחרו שלא להתחסן: "בן אדם שהחליט לא להתחסן, כל המשפחה מסביב אכולת רגשות אשם. הם שואלים את עצמם 'למה לא הבאנו אותו לחיסון', אבל אז זה מאוחר מדי, ואני רואה את זה בבית החולים כל הזמן. אני משתדלת לא להטיף ברגעים האלו כי זה כבר לא משנה. אנחנו אמורים להרגיש את ההשפעות של מנת החיסון השלישית די מהר, אבל יש עוד משהו ששוכחים קצת ושמים בצד – וזה שכל מחלקת קורונה שנפתחת באה על חשבון מחלקה פנימית. המחלקות הללו לא צצות משום מקום, אז כרגע העומס על הפנימיות הוא מאוד גדול".
