הבריאות שלנו קשורה קשר הדוק לאורח החיים שאימצנו. כך בליבה של ישראל קיימת קהילה שקידשה את הבריאות הגופנית ואת אורח החיים המיטיב.
"רוב החברים שהיו לי בארה"ב כבר אינם בחיים, ואני עדיין עם פה מלא בשיניים", אומרת זבדיה בת ישראל מקהילת העבריים. היא בת 77 ולישראל היא הגיעה בגיל 44, יחד עם 8 ילדים כשהיא בהריון עם בנה התשיעי יאיר. את בנה העשירי, אשריאל, היא ילדה בגיל 48. היום יש לה 10 ילדים, 41 נכדים ו-22 נינים.
את אשריאל מור אתם בוודאי מכירים מהעונה הנוכחית של ״המירוץ למיליון״. גם אחיו יאיר ישראל יהיה לכם מוכר מהתקשורת כי הוא היחיד בקהילת העבריים שמחזיק בעסק למטרות רווח - מפעל "אותנטבעי" המייצר מוצרי מזון טבעוניים על פי הפילוסופיה של קהילת העבריים.
"עזבתי חיי נוחות ובית גדול במיאמי ועברתי מסע ששינה את חיי והשפיע בצורה ניכרת על הבריאות שלי, שהיום טובה בהרבה ממה שהייתה בגיל 30", מספרת זבדיה. "אני זוכרת שתוך חצי שנה הרגשתי הרבה יותר חזקה ואנרגטית, נפשית ופיזית, למרות שגידלתי חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ללא מכונת כביסה וללא טלוויזיה".
זבדיה יושבת במהלך כל הריאיון זקופה, בלי להישען אחורה. וזה לא סתם. היא מתאמנת שלוש פעמים בשבוע עם קבוצת נשים מהקהילה, שרה, רוקדת והולכת המון ברגל. למרות גילה שמתקרב ל-80, היא מקרינה אור, לובשת בגדים בשילובי צבעים עזים והחיוך לא יורד לה מהפנים. מיותר לציין שגם קמטים בקושי יש לה. לסיפור של זבדיה נחזור בהמשך, כי היא רק דוגמה אחת מתוך 3,500 חברי קהילת העבריים שכמעט שלא פונים לשירותי הרפואה.
קהילה ללא השמנת יתר או סוכרת
במחקר שנערך ב-1998 על ידי Meharry Medical College, נעשתה השוואה בין מצב בריאותה של הקהילה האפרו-אמריקאית בארה"ב למצב בריאותם של בני קהילת העבריים מדימונה, המהווים את תת-הקהילה האפרו-אמריקאית היחידה שהיגרה למקום אחר ואימצה אורח חיים שונה.
תוצאות המחקר הראו הבדלים מהותיים מאוד בין שתי הקבוצות, ובין היתר נמצא בו כי בקרב בני קהילת העבריים לא קיימים מצבים בריאותיים כגון לחץ דם גבוה, השמנת יתר, סוכרת וחוסר איזון ברמת הכולסטרול, המאפיינים את הקהילה האפרו-אמריקאית בארה"ב.
אורח החיים של קהילת העבריים נבנה בידי מקימי הקהילה מתוך ראיית עולם הוליסטית, כאשר התזונה הטבעונית מהווה את אחד העקרונות המרכזיים בו. חברי הקהילה עוסקים לאורך כל שעות היום בקידום אורח חיים בריא, ונראה כי זקני הקהילה חיים עד גיל מבוגר ללא צורך בהשתלות שיניים ומבלי להגיע למצב סיעודי. עקרונות הבריאות של העבריים בנויים מסדר יום, תזונה טבעונית, חיזוקים וניכויים עונתיים וצריכה קבועה של תוספי מזון. מה הם עושים שונה והאם אפשר לאמץ את אורח החיים שלהם על מנת לקדם את הבריאות שלנו?
העיקרון הראשון: סדר יום
לעומת כל בני האדם החיים בעולם המודרני ואשר סדר היום שלהם נבנה סביב הדאגה לפרנסה, סדר היום של בני קהילת העבריים סובב סביב הדאגה לבריאות ומורכב מפעילויות שנועדה להבטיח בריאות איתנה.
- כוס מים הוא הדבר הראשון שבני קהילת העבריים מכניסים לגוף כשהם מתעוררים בבוקר.
- בני ובנות הקהילה בכל הגילאים חייבים לעסוק בפעילות גופנית המורכבת מפעילות אירובית, חיזוק שרירים ומתיחות. מטרת הפעילות היא לא לשמור על משקל או על מבנה גוף אתלטי, אלא לדאוג לניקוי הגוף מרעלים ולהקפיד על גוף בתנועה לשם מה שהם מכנים "סירקולציית החיים" באיברים. מסיבה זו בני ובנות הקהילה מעדיפים שלא להשתמש בכלי תחבורה (במידת האפשר) אלא להגיע לכל מקום בהליכה ברגל.
- כדי לשמור על גוף חיוני כל בן קהילה עושה פעילות מדיטטיבית, אחת ליום ואחת לחודש מקבל עיסוי מהצוות הרפואי, ללא עלות.
העיקרון השני: תזונה
- כל בני ובנות הקהילה הם טבעונים מתוך אמונה שזהו אורח חיים אשר מונע תחלואה.
- החל בגיל 13, העבריים צמים מדי יום שבת. בחורף הצום הוא מלא, ללא שתייה, ובקיץ יש לשתות במהלך הצום. צום זה נועד לאפשר למערכת העיכול ולשאר האיברים הפנימיים יום מנוחה. מכיוון שהצום אינו נובע ממניעים דתיים, מי שחש שהוא רוצה או חייב לאכול, רשאי לשבור את הצום על פי שיקולו האישי.
- בימים ראשון, שלישי ורביעי בני הקהילה אינם צורכים מלח.
- לפחות 5% מהמזון שהעבריים צורכים בכל ארוחה חייב להיות אורגני, לשם כך כל משפחה מגדלת מחוץ לבית ערוגות של פירות וירקות נטולי ריסוס.
- עבריים אינם צורכים מזון מעובד, מאכלים המכילים תוספים מקבוצת E ופירות או ירקות נטולי גרעינים, מתוך שאיפה להוציא מהתזונה תוצרת חקלאית מהונדסת גנטית.
- קהילת העבריים היא קהילה ללא עישון וללא קפאין. לצורך קבלת בוסט של אנרגיה במקרים של עייפות, הם שותים מי חילבה.
- שומשום וסידן הם מוצרי מזון שעבריים צורכים על בסיס יומיומי על מנת לשמור על רמות תקינות של סידן, חלבונים וויטמין C.
העיקרון השלישי: "חיזוקים" במעברי עונות השנה
"על מנת להקל על הגוף במעברים שבין עונות השנה, העבריים עושים 3 פעולות 4 פעמים בשנה", מסביר אלימלך בן ישראל, אחד מאנשי הצוות הרפואי של הקהילה, בוגר לימודי נטורופתיה בקולג' הישראלי לרפואה טבעית, ובוגר מכללת "מדיסין" ומכללת "רידמן".
- בתחילת כל עונה ולמשך שבוע שלם, העבריים נמנעים מצריכת סוכר.
- שבוע לאחר אותו "שבוע ללא סוכר", הם נמנעים ממזון מבושל ובמשך שבעה ימים אוכלים מזון נא בלבד, על מנת להקל על הגוף בהסתגלות לשינויים ביולוגיים המתרחשים בטבע.
- כדי לחזק את הגוף לקראת העונה הבאה ולנקות את הכבד, מיד בתום שבוע נטול מזונות מבושלים, במשך שלושה ימים, העבריים שותים 3 כפות שמן זית עם שום כתוש בשעה חמש בבוקר.
העקרון הרביעי: תוספי מזון
על מנת להימנע מחולי ולחסוך פנייה לשירותי הרפואה הקונבנציונלית, כל חברי הקהילה צורכים על בסיס יומי:
- שמרי בירה המהווים מקור לוויטמין A ו-B ובמיוחד ל-B12.
- מולסה - רכז קנה סוכר עשיר בוויטמינים ובמינרלים.
- סולפור (Sulfur) - תוסף מזון עשיר במינרלים וברזל.
- אצות ים העשירות ביוד, שנועד להגן על הגוף מפני קרינה רדיואקטיבית.
- חילבה - להורדת רמות הסוכר הדם.
"בני אדם נועדו לחיות חיים ארוכים יותר"
קהילת העבריים נוסדה בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת בשיקגו, וצמחה, כאמור, מתוך הציבור האפרו-אמריקאי. השם הרשמי והמלא של הקהילה הוא "האומה האפריקאית העברית של בני ישראל". לעומת זאת, אין הם רואים באורח החיים שלהם כדתי, אלא כמחובר לעקרונות התורה.
כיום, הם חיים בקהילות קטנות המפוזרות בכל רחבי ארה"ב, באפריקה ובישראל, שבה רובם הגדול מתגורר בשכונת "כפר השלום" הממוקם במרכז דימונה.
הדור הראשון של העבריים בישראל עשה מעשה מכונן מעצם הגעתו לכאן, תוך כדי אימוץ התזונה הטבעונית עליה אף אחד לא שמעה בשנות ה-70. לטענתם, היה בזה גם פן של מעבר מהעולם החומרי של ארה"ב לחיי הישרדות של ארץ הקודש שהובילה את העבריים לאימוץ אורח חיים הוליסטי.
"את השינוי הכי קיצוני עשו ההורים שלנו", אומר יאיר ישראל, בנה של זבדיה. "הם קיבלו את ההחלטות לעשות את השינוי, ואנחנו, הדור השני של העבריים בארץ, כבר חיים את התוצאות של ההחלטות האלה".
גם יאיר, כמו אימו, מתאמן שלוש פעמים בשבוע וטבעוני מלידה. גם הוא נראה הרבה יותר צעיר מגילו הביולוגי, 44, ובחיים לא תנחשו שהוא אבא לארבעה ילדים. למרות שהוא לא מתגורר בתוך כפר השלום, גם הוא צם ועושה ניקויים וחיזוקים כמו כל שאר בני הקהילה.
"לטיפוח העור אני משתמשת רק בשמנים טבעיים", מסבירה אימו זבדיה. "שקדים, שומשום, שמן זית. הרעיון הוא שאם אני יכולה לאכול את זה, סימן שזה גם טוב לעור הפנים שלי. לצורך ניקוי אני מורחת אלוורה ולצורך מתיחת העור נשים משתמשות במיץ לימון. חוץ מזה אני גם עושה מסכות חילבה וקוואקר וכל תכשירי הניקוי שלי כמו שמפו, סבון ומשחת שיניים מיוצרים בכפר, ללא שימוש בכימיקלים".
לא ניסיתם למרוד ולחיות אורח חיים אחר?
"אנחנו מאמינים כי בני אדם נועדו לחיות חיים ארוכים יותר ממה שקורה בפועל", מסביר יאיר. "אני מאמין שכל מה שאני עושה נועד להאריך את החיים שלי. גם אם יש צעירים שמורדים, הם בסוף חוזרים לקהילה ולערכי הבריאות שלה, כי בסוף מבינים את המשמעות של כל ההנחיות שאנחנו נצמדים אליהן".
ומי קבע את ההנחיות לשמירה על אורח חיים בריא? "ראשי הקהילה יחד עם הצוות הרפואי בנו את התוכנית", אומר אלימלך בן ישראל, "גם כדי לחיות חיים הוליסטיים וגם בגלל ששירותי הרפואה הישראלים לא היו זמינים עבור הקהילה והייתה שאיפה לחסוך פניות פרטיות ויקרות לבתי החולים".
גם היום אתם לא פונים לשירותי הרפואה של המדינה?
"יש לנו כאן בכפר מרפאה שאנו מכנים "בית החיים" והיא עומדת לרשות בני הקהילה. בכל מקרה העבריים יפנו קודם כל לרפואה אלטרנטיבית, הומאופתיה בפרט, לפני שיבחרו לפנות לרפואה הקונבנציונלית, זאת למרות שבתוך הקהילה חיים ופועלים גם אנשים שעברו הכשרה רפואית. "בית החיים" שלנו מתפקד גם על תקן בית יולדות והצוות הרפואי הוא גם זה שאחראי על קביעת טיפולי עיסוי תקופתיים לכל אחד מבני הקהילה".
קיבוץ שהחליף את החקלאות בבריאות
"כפר השלום" היא שכונה שיתופית שנראית כמו מעברה צנועה אך מאוד נקייה ומסודרת. כאן שולטים מצד אחד צפיפות גדולה ומצד שני שלווה ופתיחות. כולם מברכים זה את זה ברכות שלום והדלתות בבתים אינן נעולות.
כשמסתובבים בתוך הכפר, לא פוגשים אנשים מלאים. גם לא תראו כאן מבוגרים חלשים וכפופים. ההיפך, יש בתוך מתחם הכפר שבו חיים בני הקהילה, חדר כושר פתוח לכל. ליד כל בית בכפר יש מתקן בישול סולארי המאפשר להכין ארוחה על אנרגיית השמש וערוגות של ירקות ופירות אורגניים לצריכה ביתית.
במרכז הכפר, באזור המכונה "פארק", ניצב לוח מודעות קהילתי שבו ראשי הקהילה והצוות הרפואי מעדכנים את התושבים, בין השאר, לגבי תחילתו של שבוע ללא סוכר ושבוע של אוכל לא מבושל.
בשטח השכונה פועלים גם חנות מכולת שבה נמכרים מוצרי מזון המיוצרים בידי בני הקהילה, חנות בגדים, חנות צעצועים, מסעדה קהילתית צנועה, חנות מזכרות ובית מרקחת הומאופתי, שנועדו לספק את צורכי הקהילה. הם מופעלים כולם בידי חברי הקהילה וללא מטרות רווח. אם תרצו, סוג של קיבוץ של משנות ה-50 שבו את האקטיביזם ואת העיסוק בחקלאות החליפו בדאגה לבריאות ושאיפה לאורח חיים רוחני הוליסטי.
