בחודש שעבר פרסם משרד הבריאות הגדרות חדשות למחלימים מקורונה, ולמעשה ייתר את הצורך בבדיקות שמאמתות את ההחלמה. המהלך המשמעותי הביא לשחרור מיידי של אלפי חולים, אבל בבתי החולים השינוי הפתאומי ייצר תסבוכת חסרת נהלים, שכל מוסד פותר לפי ראות עיניו.
משבר הקורונה: כל העדכונים השוטפים ב-ynet
מחלימי הקורונה מגיעים לבתי החולים עבור בדיקות ופרוצדורות שאינן קשורות למחלה ומוצאים את עצמם בין הכיסאות כי משרד הבריאות טרם גיבש הנחיות ברורות לצוותים הרפואיים בנוגע אליהם. בין השאלות שנותרו פתוחות: כיצד מטפלים במי שמוגדר מחלים, אך כלל לא עבר בדיקה שתאמת זאת? כיצד מטפלים במי שהוגדר מחלים, אך בדיקתו חיובית בשל דיכוי חיסוני, והיכן מאשפזים אותו? עד כה ד"ר שרון אלרעי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, טרם גיבשה הנחיות בנושא.
בהיעדר נוהל, כל בית חולים מכריע בעצמו. "אני כל היום מתעסקת עם זה, כי זו באמת בעיה קשה", מסבירה פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
"הנוהל של משרד הבריאות לא מתייחס למחלימים באשפוז, רק למחלימים בקהילה. בית חולים זה מקום מאוד מסוכן מבחינת התפשטות וירוסים ולכן צריך משנה זהירות. אנחנו החלטנו ממש היום שמי שמגיע עם עדות לכך שהוא מחלים ומוגדר כמחלים – נתייחס אליו כך. אך אם הוא יצטרך אשפוז נעשה לו בדיקה בכל זאת, משום שבבית החולים אנחנו לא לוקחים סיכונים". אבל לפי דברי פרופ' רהב, גם בתוך בתי החולים אין נוהל אחיד: "יש לנו קבוצות של מנהלי מחלקות ויש די בלגן, כל אחד עושה אחרת. אין נוהל מסוכם בבתי החולים".
"בהחלט נכון שמשרד הבריאות יוציא נהלים ברורים לכל בתי החולים בנושא המחלימים כדי לייצר מדיניות אחידה וגישה אחידה", אומר פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל שיבא ויו"ר איגוד מנהלי בתי החולים. "החשיבות הרבה היא בעיקר מבחינת האנשים משום שבראייתם לפחות הם החלימו לחלוטין ולא חלות עליהם אף מגבלות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המחלימים הינם בריאים ואין צורך בפרוצדורה או בהנחיה ייחודית לטיפול בהם. ככל שעל פי ההערכה הקלינית של מצבם הנוכחי הם זקוקים לטיפול מסוים כגון שיקום – הרי שככל מטופל הם צריכים להיות מופנים לטיפול זה, אין לכך הנחיות מטעם משרד הבריאות. מדובר בהתנהלות רפואית בסיסית".
