תרסיס עור מלאכותי לנפגעי כוויות: חברת ננומדיק הישראלית פיתחה שיטה המאפשרת הדפסת עור מלאכותי והתזתו בזמן אמת באופן ישיר על פצעים וכוויות ומסייעת להחלמה מהירה וטובה יותר. העור המלאכותי משמש חבישה חכמה שנותרת על הפצע עד להחלמתו המלאה.
המכשיר החדש נקרא "ספינקר" שמפזר חומרים מיוחדים הנקראים ננו-פולימרים הנצמדים לפצע המונעים זיהום של הכוויה ומאפשרים לעור להחלים מהר יותר תוך שהוא מוגן גם מפגיעות כמו אלה של חבישות.
בבית החולים רמב"ם החלו לטפל במכשיר ואחד הראשונים היה אילן שלוב, תושב הקריות בן 42 שנפצע במהלך עבודתו בנמל חיפה, כשמכל שהיה סגור בלחץ והכיל מי קיטור התפוצץ וניתז לכיוונו. בעקבות האירוע סבל שלוב מכוויות בפלג גופו עליון ובגפיים והובהל לטיפול ברמב"ם.
"אני זוכר שהעור ירד לי ביחד עם החולצה", משחזר שלוב, "הכוויות שלי היו בדרגה שנייה, כמעט שלישית. הגעתי עם האמבולנס לחדר הלם עם כאבי תופת. כשהגעתי למחלקה חבשו אותי חצי גוף. למחרת הבוקר הגיע רופא שהחליט לנסות שיטה חדשה לטיפול".
שלוב טופל בטכנולוגיה החדשה ותוך זמן קצר הכוויה החלה בתהליך החלמה, מהיר הרבה יותר מהחלמה רגילה: "הטיפול הזה עשה עבודה מצוינת", אומר שלוב, "אחרי שבועיים התחיל העור שלי לגדול ולדחות את העור המלאכותי. היום אני יכול לראות את התוצאות של הטיפול וזה נראה טוב".
שרון, תושב חיפה בן 50 הוא פצוע נוסף שטופל בטכנולוגיה הישראלית החדשה. הוא יצא לטיול משפחתי כאשר גזיה שהדליק בשטח התלקחה וגרמה לכוויות קשות בידיו וברגליו. כשהוא סובל מכאבים חזקים, הגיע שרון למיון רמב"ם והועבר להמשך טיפול ביחידת הכוויות של בית החולים.
גם שרון טופל באמצעות הספינקר, כאשר רופאי בית החולים התיזו את שכבת העור המלאכותי על אזורי הפציעה. "היו לי המון חששות מתהליך הטיפול", נזכר שרון, "בסופו של תהליך הטיפול היה קל יותר ממה שדמיינתי והסתיים באופן מוצלח".
לדברי מומחי רמב"ם, הטכנולוגיה החדשה צפויה לשנות את אופן הטיפול בכוויות, בעיקר אלו מדרגה שנייה. עד כה נעשה השימוש במכשיר בכמה מרכזים רפואיים במסגרת מחקר, אבל לאחרונה הפך רמב"ם לבית החולים הראשון בישראל וככל הנראה בעולם, שהכניס את הטכנולוגיה לשימוש שוטף. מאז החל השימוש בספינקר באופן רוטיני, טופלו בו ברמב"ם עשרות מטופלים הסובלים מכוויות, כולל ילדים.
"הטכנולוגיה יוצרת שכבת עור מלאכותית באמצעות "חבישה חכמה ומותאמת אישית" הבנויה מננו-פולימרים, ונצמדת באופן מדויק לכוויה", מסביר פרופ' יהודה אולמן, יו"ר האגף הכירורגי ומנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית ברמב"ם את המנגנון, "בגלל התכונה הזו, יש לשיטה יתרונות רבים, ביניהם ניתן למנות שמירה מפני חדירה של וירוסים וחיידקים מזהמים, יש לה תכונות שמאפשרות לה להתלבש ולהיצמד לגוף ולפצע בצורה מיטבית ובאופן שהחבישות לא תמיד מצליחות לעשות.
"בהרבה מקרים התנועה שנוצרת בין החבישה לאיבר הפגוע גורמת לפגיעה מכנית בתאים העדינים שמתחילים להתחדש", מוסיף פרופ' אולמן, "במקרה של הטיפול החדש אין בעיה כזו ואין פגיעה בעור החדש. יתרון נוסף שניתן למנות הוא העובדה שהשכבה המלאכותית שנוצרת היא שקופה ומאפשרת לנו לראות את תהליך ההחלמה ולקבל החלטות במידת הצורך".
לדברי פרופ' אולמן, להבדיל מטיפול באמצעות חבישה המצריכה החלפת תחבושות בשל הפרשות וזיהומים, במקרה של השיטה החדשה אין בכך צורך והחולה רשאי גם להתקלח משום שתרסיס העור המלאכותי עמיד למים.
אבל היתרון המשמעותי ביותר הוא מניעת הכאב. פרופ' אולמן: "המטופלים סובלים מכאבים עזים ביותר בעת החלפות התחבושות ולעתים אנחנו נאלצים להיעזר בהרדמה או טשטוש לביצוע החבישות במיוחד בילדים. כאן אין כאב וזו בהחלט בשורה גדולה".
בעתיד הקרוב, צופים ברמב"ם שהשימוש במכשיר הספינקר ייצא מתחומי מחלקת האשפוז ויתרחב לשירות המרפאות ובחדרי המיון: "הרעיון הוא לעשות שימוש בעובדה שמדובר במכשיר נייד וקל לתפעול", מסביר דר' דני קרוצ'בסקי, מתמחה במחלקה לכירורגיה פלסטית שהיה מעורב במחקר שבוצע ברמב"ם על השימוש בספינקר, "כוויות שאינן מצריכות אשפוז יוכלו לקבל טיפול כבר בחדר המיון, שם יוכל הרופא להתיז את החומר על הכוויה של המטופל, שילך לאחר מכן הביתה ויחזור לביקורת".
