לדורון בן החמש יש בבית אבן קסמים, שיורדת מהמדף בחדרו בכל פעם שהוא מקבל מכה חזקה. כשהוא מחזיק אותה, הכאב מתפוגג. מה מיוחד באבן הזו שמביא לירידה משמעותית בעוצמת הכאב? האם התופעה הזו קיימת רק אצל ילדים?
קראו עוד:
התופעה הזו, שנקראת פלצבו, כבר מוכרת ונפוצה, והיא כל כך מרתקת, שחוקרים מכל העולם בוחנים את השפעותיה על מצבים בריאותיים שונים, ובהם כאב, וגם על טרדות הנפש.
כשהמוח מתעתע בנו
המונח "פלצבו" מגיע מלטינית, ומשמעותו המקורית היא "It Will Please" – זה ישביע רצון. כיום אנחנו מכירים את המונח בהקשר של תרופות וחיסונים: כשבודקים טיפול תרופתי חדש, מבצעים מחקר שבו קבוצה אחת מקבלת את הטיפול התרופתי האמיתי, והאחרת מקבלת תרופת דמה. במחקרים שבהם בודקים השפעה של תרופות לשיכוך כאב, רואים שגם בקבוצה שקיבלה תרופת דמה יש ירידה משמעותית בעוצמת הכאב. ירידה זו נקראת "אפקט הפלצבו".
כשבודקים טיפול תרופתי חדש, מבצעים מחקר שבו קבוצה אחת מקבלת את התרופה האמיתית, והאחרת מקבלת תרופת דמה. מחקרים מעלים שגם בקבוצה שקיבלה תרופת דמה יש ירידה משמעותית בעוצמת הכאב. ירידה זו נקראת "אפקט הפלצבו"
מה גורם לתופעה המוזרה הזו של ירידה בעוצמת הכאב על אף שלא ניתנה תרופה אמיתית? ראשית, יש להבין כיצד אנחנו מרגישים כאב. כשאנחנו נחשפים לגירוי חזק, שעלול לגרום לנו נזק גופני או פציעה (לדוגמה, נוגעים בתבנית שיצאה מהתנור, או דורכים על קוץ), המידע על הגירוי עובר דרך המערכת העצבית אל המוח, שם הוא עובר עיבוד באזורים שאינם ברמה המודעת. בשלב הבא המידע עובר עיבוד בקליפת המוח – האזור המודע של המוח שמאפשר לנו לחוות כאב.
לפעמים המוח מתעתע בנו. במצבים מסוימים המידע שמעובד בו יכול לגרום לנו לחוות כאב באופן שונה: על אותו גירוי מכאיב נוכל לחוות כאב חלש או חזק. במצבים מסוימים המוח יכול גם לגרום לכך שנחווה כאב ללא כל גירוי, או להפך: שלא נרגיש כאב כלל על אף שאנחנו דורכים על מסמרים.
התעתועים הללו של המוח מתרחשים לא רק סביב הכאב, אלא גם בתפיסה של תחושות אחרות – לדוגמה, תעתועי ראייה. נשאלת השאלה, מה מאפשר למוח לתעתע בנו ולהפחית את עוצמת הכאב? כלומר, כיצד נוצר אפקט הפלצבו, למעשה?
אפקט חזק על אנשים אופטימיים
המילה "פלצבו" נעשתה נרדפת למונח "תרופת דמה". כלומר, הרעיון הוא שכדי ליצור אפקט פלצבו, יש צורך בגלולה או בסירופ שנראים כמו תרופה אמיתית אבל לא מכילים את מרכיבי התרופה האמיתיים. האמת היא שמה שבאמת חשוב כדי ליצור את אפקט הפלצבו הוא לא תרופת הדמה, אלא השינויים שמתרחשים במוח של האדם. במצבים מסוימים אזורים מסוימים במוח יכולים לדכא כאב באופן לא פחות יעיל מתרופה אמיתית.
יכולת המוח לדכא כאב באפקט הפלצבו תלויה בעיקר בציפייה של האדם. במחקר אופייני של אפקט הפלצבו, הנבדקים הסובלים מכאב מקבלים תרופה או כל טיפול אחר שהם חושבים שהוא יעיל לשיכוך כאב, בעוד שלמעשה הם מקבלים טיפול דמה. לפני הטיפול אומרים לנבדק שהטיפול שיקבל יעיל מאוד לשיכוך כאב.
ממחקרים רבים עולה כי אין חשיבות לסוג הטיפול, אבל יש חשיבות גדולה לציפייה לירידה בכאב: ככל שהנבדק מצפה יותר שהטיפול יביא לשיכוך הכאב, כך הטיפול יהיה אפקטיבי יותר. מידת הציפייה לירידה בכאב יכולה להשתנות לפי גורמים רבים: האם הקליניקה מרשימה, האם המטפל הוא איש מקצוע מוכר, האם קשה להשיג אליו תור, האם עלות הטיפול גבוהה, ועוד.
עם כל היתרונות שאפשר אולי למצוא בפלצבו, אין ספק שהשימוש בו יוצר בעיה אתית, שהרי לכל אדם יש זכות לדעת מהו הטיפול שניתן לו ומהי יעילותו הפיזיולוגית, כך שהטעיית המטופל מנוגדת לכללי האתיקה הרפואית
אפקט הפלצבו קיים אצל גברים ונשים כאחד, ובכל גיל. על ילדים הוא ישפיע בצורה חזקה יותר אם ההורים מאמינים שהטיפול אפקטיבי. מחקרים מראים שתכונות אופי מסוימות קשורות למידת ההשפעה של אפקט הפלצבו: אצל אנשים שהם יותר אופטימיים מטבעם ויותר קלים לשכנוע, ההשפעה החיובית לטיפול תהיה יותר גדולה. מחקרים גם מצאו שטיפולי פלצבו משפרים תסמינים של מטופלים לא רק במצבי כאב אלא גם במצבים רפואיים אחרים כגון דיכאון, פרקינסון ואסתמה.
הדילמה האתית
אבל עם כל היתרונות שאפשר אולי למצוא בפלצבו, אין ספק שהשימוש בו יוצר בעיה אתית, שהרי לכל אדם יש זכות לדעת מהו הטיפול שניתן לו ומהי יעילותו הפיזיולוגית, כך שהטעיית המטופל מנוגדת לכללי האתיקה הרפואית. עם זאת, מטפלים יכולים להעניק טיפול אמיתי ולהעצים אותו באמצעות אווירה טובה ושכנוע, וכך הם לא מטעים את המטופל.
יש לזכור שבכל טיפול – גם אם יעילותו הפרמקולוגית והפיזיולוגית ברורה ואינה מסתמכת על פלצבו – הציפייה והאמונה של המטופל יכולות להשפיע על מידת ההצלחה. בין הגורמים שיכולים לעזור: יחסי אמון עם המטפל, מילים מרגיעות וסביבה טיפולית מקצועית.
ד"ר נירית גבע היא פיזיותרפיסטית וחוקרת כאב; עירית סמילנסקי היא פיזיותרפיסטית ובעלת מרכזים לפיזיותרפיה